שמות ט

1 ויאמר יהוה אל-משה בא אל-פרעה ודברת אליו כה-אמר יהוה אלהי העברים שלח את-עמי ויעבדני. 2 כי אם-מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם. 3 הנה יד-יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד. 4 והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל-לבני ישראל דבר. 5 וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ. 6 ויעש יהוה את-הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני-ישראל לא-מת אחד. 7 וישלח פרעה והנה לא-מת ממקנה ישראל עד-אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את-העם.

8 ויאמר יהוה אל-משה ואל-אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה. 9 והיה לאבק על כל-ארץ מצרים והיה על-האדם ועל-הבהמה לשחין פרח אבעבעת בכל-ארץ מצרים. 10 ויקחו את-פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה. 11 ולא-יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי-היה השחין בחרטמם ובכל-מצרים. 12 ויחזק יהוה את-לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל-משה.

13 ויאמר יהוה אל-משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה-אמר יהוה אלהי העברים שלח את-עמי ויעבדני. 14 כי בפעם הזאת אני שלח את-כל-מגפתי אל-לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל-הארץ. 15 כי עתה שלחתי את-ידי ואך אותך ואת-עמך בדבר ותכחד מן-הארץ. 16 ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את-כחי ולמען ספר שמי בכל-הארץ. 17 עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם. 18 הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא-היה כמהו במצרים למן-היום הוסדה ועד-עתה. 19 ועתה שלח העז את-מקנך ואת כל-אשר לך בשדה כל-האדם והבהמה אשר-ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו. 20 הירא את-דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את-עבדיו ואת-מקנהו אל-הבתים. 21 ואשר לא-שם לבו אל-דבר יהוה ויעזב את-עבדיו ואת-מקנהו בשדה.

22 ויאמר יהוה אל-משה נטה את-ידך על-השמים ויהי ברד בכל-ארץ מצרים על-האדם ועל-הבהמה ועל כל-עשב השדה בארץ מצרים. 23 ויט משה את-מטהו על-השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על-ארץ מצרים. 24 ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא-היה כמהו בכל-ארץ מצרים מאז היתה לגוי. 25 ויך הברד בכל-ארץ מצרים את כל-אשר בשדה מאדם ועד-בהמה ואת כל-עשב השדה הכה הברד ואת-כל-עץ השדה שבר. 26 רק בארץ גשן אשר-שם בני ישראל לא היה ברד. 27 וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים. 28 העתירו אל-יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד. 29 ויאמר אליו משה כצאתי את-העיר אפרש את-כפי אל-יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה-עוד למען תדע כי ליהוה הארץ. 30 ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים. 31 והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל. 32 והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה. 33 ויצא משה מעם פרעה את-העיר ויפרש כפיו אל-יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא-נתך ארצה. 34 וירא פרעה כי-חדל המטר והברד והקלת ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו. 35 ויחזק לב פרעה ולא שלח את-בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד-משה.