עשיר ברשים ימשול, ועבד לווה לאיש מלוה

קוד: ביאור:משלי כב7 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי כב7: "עָשִׁיר בְּרָשִׁים יִמְשׁוֹל, וְעֶבֶד לוֶֹה לְאִישׁ מַלְוֶה"

פערים כלכליים גורמים לפגיעה בחירות האישית: העשיר יכול למשול (לשלוט) ברשים (בעניים), והלווה נעשה עבד של האיש המלווה.

/ ראוי שאדם עשיר יעזור לאנשים רשים (עניים) למשול, לנהל בחכמה את ענייניהם הכספיים;   וראוי שאדם לווה ינהג כעבד, ישעבד את עצמו להחזרת החוב לאיש שהלווה לו.

עצות

מהי המשמעות המעשית של הפסוק?

1. מצב רצוי

יש אומרים, שהחצי השני של הפסוק מתאר את המצב הרצוי: מכיוון שהמלוה עשה חסד עם הלווה, הלווה צריך להיות משועבד למלוה עד שיחזיר את החוב. מפרשנות זו נובעות כמה הלכות:

ומצד שני, אולי אפשר להסיק מכאן, שכאשר הלווה מסיים להחזיר את החוב במלואו, ראוי שהמלוה יעניק לו שי, כמו שנאמר לגבי עבד עברי, דברים טו14: "הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ, אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ תִּתֶּן לוֹ"; אך אין זו הלכה.

האם גם החצי הראשון של הפסוק, עשיר ברשים ימשול, מתאר מצב רצוי?

בדרך-כלל, התורה מתנגדת לשיעבוד של אדם אחד לאדם אחר; אם כך, לא מסתבר שהשיעבוד של עניים לעשירים הוא מצב רצוי. אולם, ייתכן שבפסוק זה, הפועל משל משמעו שלט בחכמה; אם כך, ייתכן שהפסוק מתאר את אחריותם של העשירים לנהל בחכמה את ענייניהם הכלכליים של העניים הקרובים אליהם. אדם שנמצא במשך זמן רב במצב של עוני, ייתכן שאינו יודע לנהל נכון את חשבונותיו, מרוויח מעט ומוציא הרבה, וכתוצאה מכך שוקע יותר ויותר לתוך העוני. במצב זה, הפסוק ממליץ שיהיה אדם עשיר שימשול, כלומר ינהל בחכמה את ענייניו של העני, עד שהעני ילמד לנהל את ענייניו בעצמו. כך עושים, למשל, ארגונים כמו "מסילה לכלכלה נבונה" במגזר החרדי, "מקימי" במגזר הדתי לאומי, ו"פעמונים" במגזר הכללי.

לפי פירוש זה:

2. מצב מצוי

אולם, לפי רוב הפירושים, הפסוק אינו מתאר מצב רצוי אלא מצב מצוי - בדרך-כלל, העניים נאלצים להשתעבד לעשירים, השולטים בקרקעות, דירות ואמצעי ייצור, על-מנת שיספקו להם מקום מגורים ומקום תעסוקה; והלווים נאלצים להשתעבד למלוים, בפרט בזמן התנ"ך, כאשר המלוה היה רשאי לקחת את ילדיו של הלוה לעבדים: מלכים ב ד1: "וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי בְנֵי הַנְּבִיאִים צָעֲקָה אֶל אֱלִישָׁע לֵאמֹר: 'עַבְדְּךָ אִישִׁי מֵת, וְאַתָּה יָדַעְתָּ כִּי עַבְדְּךָ הָיָה יָרֵא אֶת ה', וְהַנֹּשֶׁה בָּא לָקַחַת אֶת שְׁנֵי יְלָדַי לוֹ לַעֲבָדִים '", נחמיה ה5: "וְעַתָּה כִּבְשַׂר אַחֵינוּ בְּשָׂרֵנוּ כִּבְנֵיהֶם בָּנֵינוּ וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ כֹבְשִׁים אֶת בָּנֵינוּ וְאֶת בְּנֹתֵינוּ לַעֲבָדִים וְיֵשׁ מִבְּנֹתֵינוּ נִכְבָּשׁוֹת וְאֵין לְאֵל יָדֵנוּ וּשְׂדֹתֵינוּ וּכְרָמֵינוּ לַאֲחֵרִים" (ע"פ דעת מקרא).

אם כך, מהי המשמעות המעשית של הפסוק?

א. ישנם פסוקים רבים אחרים הקובעים, ששיעבוד של אדם לאדם הוא מצב לא רצוי, במיוחד בעם ישראל, שעליו נאמר "כי לי בני ישראל עבדים". בצירוף לפסוק שלנו, ניתן להסיק, שהאדם צריך להשתדל שלא יהיה עשיר ולא יהיה עני (ראו גם משלי ל9: "פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי מִי ה', וּפֶן אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱלֹהָי" (פירוט)), וכן צריך להשתדל שבעם ישראל לא יהיו עניים ועשירים, כך שלא יהיה שיעבוד כלכלי (ראו גם הלואה = שיעבוד). אם כך, צמצום פערים כלכליים בעם ישראל הוא מטרה חשובה שראוי להשקיע בה. איך בדיוק להשיג את המטרה - זו שאלה אחרת.

ב. ויש מפרשים שהפסוק הוא רקע לפסוק הבא, משלי כב8: "זוֹרֵעַ עַוְלָה יקצור[יִקְצָר] אָוֶן, וְשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ יִכְלֶה": הפסוק שלנו מלמד שלעשירים יש כוח לשלוט בעניים, והפסוק הבא מלמד, שאם העשירים מנצלים את כוחם באופן מוגזם, למשל על-ידי הלוואות בריבית, הם יאבדו את כוחם (פירושים נוספים).

ג. יש שפירשו להיפך, שהפסוק בא ללמדנו שכדאי להיות עשיר כדי להשיג שלטון בעניים; אך ראו בדברי הרב סעדיה גאון (הנבחר באמונות ובדעות י ח)שדחה טענה זו.

ד. ויש מפרשים, שהפסוק הוא משל לעושר ועוני בתחום הרוחני: "עם הארץ צריך לתלמיד חכם לעולם" (רש"י).

מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב גוגל

  • סיכום הפסוקים בנושא עזרה לזולת: מי שעזר לעניים ולא ניסה לשלוט בהם - יבורך: משלי כב 9-11: "עשיר ברשים ימשול, ועבד לווה לאיש מלווה. זורע עוולה יקצור אוון, ושבט עברתו יכלה. טוב עין הוא יבורך, כי נתן מלחמו לדל " ... (cache)
  • מה אומרים כתבי הקודש על ניהול הכספים שלנו?: בנושא הלוואות, ראה- משלי1:5: 6; 20:16; 22:7, 26-27 (" עשיר ברשים ימשול ועבד לווה ולאיש מלוה...אל תהי בתוקעי כף בעורבים משאות: אם אין לך לשלם למה ייקח משכבך מתחתיך"). ... (cache)
  • "לא תהיה לו כנושה" ג€“ על היחס לבעלי חוב: (ז) עשיר ברשים ימשול ועבד לוה לאיש מלוה: - האם יש כאן אמירה נורמטיבית או תיאור מציאות? שמות פרק כב. (כד) אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ ... (cache)
  • דף קשר מספר 283 - פרשת בהר: "עשיר ברשים ימשול ועבד לוה לאיש מלוה" (משלי, כ"ב, ז). הלווה הריהו כעבד, ואמנם הלוואה רגילה מותרת ורצויה, שאף שהלווה מרגיש כ"עבד", בעל מחויבות למלווה, עדיין חש הוא כשווה ... (cache)
  • שיעוריו וכתביו של הרב אורי שרקי - נזיקין: "עשיר ברשים ימשול ועבד לווה לאיש מלווה". ומתנת חינם עוד יותר משעבדת ומביישת מהלוואה. במעשי חסד וצדקה יש מידה מסוימת של נזק, אך כאשר נמנעים מעשיית נזק יוצרים מרחב חופשי ... (cache)
  • משלי: ו חנוך לנער, על-פי דרכו-- גם כי-יזקין, לא-יסור ממנה. ז עשיר, ברשים ימשול; ועבד לווה, לאיש מלווה. ח זורע עוולה, יקצור-אוון; ושבט עברתו יכלה. ט טוב-עין, הוא יבורך: כי-נתן מלחמו לדל. ... (cache)
  • זורע עוולה יקצור אוון, ושבט עברתו יכלה: יש שפירשו שהפסוק קשור לפסוק הקודם: "עשיר ברשים ימשול, ועבד לווה לאיש מלווה ". לפי זה, הפסוק שלנו מדבר, בפרט, על עשיר שמנצל את עושרו כדי לפגוע בעניים (למשל ע"י שיעבוד או ... (cache)
  • more "עשיר ברשים ימשול ועבד ":
  • ועבד לוה לאיש מלוה - בית המדרש הוירטואלי: "ועבד לוה לאיש מלוה" (משלי כ"ב, ז) - עיון בשמיטת כספים. הרב אשר מאיר. פרשת שמיטת כספים (דברים ט"ו, א-יא) באה בעקבות סיכום עניין תרומות ומעשרות - שבו מודגשת הדאגה לעניים ... (cache)
  • מלוה ה' חונן דל, וגמולו ישלם לו: נאמר ב משלי כב7: "עשיר ברשים ימשול, ועבד לוה לאיש מלוה" (פירוט), ודרשו חז"ל: "מאי דכתיב מלוה ה' חונן דל - אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו: כביכול עבד לוה לאיש מלוה! ... (cache)
  • דף קשר מספר 454 - פרשת ראה: ועבד לוה לאיש מלוה" (משלי כ"ב, ז) - עיון בשמיטת כספים / אשר מאיר ... (cache)
  • כל ישראל בני מלכים הם: רשע זה דיכא את תכונות המלכות האופיניות לעם ישראל, ושינה את עצמו להפך הגמור ממלך, שהוא עבד נרצע לנושים בו, כנאמר: "ועבד לוה לאיש מלוה" (משלי כב/ז). על פי הספר: "שיעורים ... (cache)
  • חבל נחלתו ד מח ג€“ ויקיטקסט: 16 פברואר 2011 ... "לא תהיה לו כנושה - הוא המלוה, יאמר שלא תהיה לו כמלוה שהוא כמושל ללוה כענין שכתוב ועבד לוה לאיש מלוה (משלי כב ז), אבל תהיה לו בכל דבר כאלו לא לוה ממך ... (cache)
  • פרשת בהר: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, כביכול דרכו של לוה להיות עבד למלוה, הדא הוא דכתיב (שם כב): ועבד לוה לאיש מלוה. ר' פנחס, בשם ר' ראובן אמר: כל מי שנותן פרוטה לעני הקדוש ... (cache)
  • מדרש רבה - בהר סיני: ... אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו כביכול דרכו של לוה להיות עבד למלוה הה"ד (שם כב) ועבד לוה לאיש מלוה ר' פנחס בשם ר' ראובן אמר כל מי שנותן פרוטה לעני הקדוש ברוך הוא נותן ... (cache)
  • בקורת ולא זלזול, תגובה לתגובותיו של יזהר ברק: 28 יוני 2011 ... אצלם, כשכיר לשוכרו והרש לתומכו העשיר והתלמיד לרבו, או לחוב ראוי, שאין האדם יכל לפרעו והוא חייב להכנע ולהשפל לפני בעליו, כמו שכתוב: ועבד לוה לאיש מלוה.... (cache)
  • kabbalah Bnei Baruch Kabbalah - Introduction course: ועבד לוה לאיש מלוה (משלי כב, ז) ועבדתם אלהים אחרים (דברים יא, טז) וענו אותם ע"ע במה אדע ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם ביום אשר אני עושה (מלאכי ג, כא) ... (cache)
  • פרק א': רווחי החסד: ... אמר לה בשם ר' חייא בר אבא ר' נחמן אמר לה בשם ר' יודן בר"ש ורבנן בשם רשב"ל אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו כביכול דרכו של לוה להיות עבד למלוה הה"ד ועבד לוה לאיש מלוה.... (cache)
  • מראשית מלכות בית דוד עד מות חזקיהו: ימי הממלכות הבודדות לנפשן / זאב יעבץ: כי "עשיר ברשום ימשול ועבד לוה לאיש מלוה" (משלי כ"ב, ז') אינו משל כ"א מחאה למנהג מכוער זה שנהגו. הגוים הקדמונים. [88] עיין דברים נכונים לרש"י ז"ל (מ"א י"ט, י'). [89] "הביאו לבקר ... (cache)
  • באר מים חיים - חטא אדם הראשון - הזוהר היומי: 4 מאי 2010 ... מזוהמא הלז ועל כן היא משתוקקת ומתאוה תמיד להשלים מאויה וממילא והוא ימשל בך כשהיא צריכה אליו ודאי אשר לו הכח והממשלה עליה ועבד לוה לאיש מלוה.... (cache)
  • שמות פרק כב - בשבילי התנ"ך: הוא המלווה, יאמר שלא תהיה לו כמלווה שהוא כמושל ללווה כעניין שכתוב ועבד לוה לאיש מלוה (משלי כב ז), אבל תהיה לו בכל דבר כאלו לא לוה ממך לעולם, ולא תשים עליו נשך, שהוא נשך ... (cache)
  • חובות הלבבות: כמו שכתוב (משלי כב) ועבד לוה לאיש מלוה. או לדעתו שהוא מקצר בענייני מוסרי העולם הזה והעולם הבא, וסכלותו בדרך הישרה. וכאשר תמצא ידו נביא דורו, או מורה צדק, או קורא אל הדרך ... (cache)
  • more "ועבד לוה לאיש מלוה ":

תגובות