קוד: ביאור:משלי לא13 בתנ"ך
סוג: מבנה1
מאת: אראל (הגהה: יעל)
אל: סגלות משלי
משלי לא13: "דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים, וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ
"
כשנגמרים לה חומרי-הגלם לעבודה, היא דורשת (מחפשת) צמר ופשתים, ועושה בחפץ (ברצון) מלאכת כפיים.
אנשים עצלנים מוצאים הרבה תירוצים כדי להצדיק את הבטלה שלהם. החריצות האמיתית מתבטאת בכך שהאדם מחפש תירוצים כדי לעשות, ולא כדי להתבטל. דוגמה יפה לכך ניתן למצוא בדברי השבח שנאמרו על "אשת חיל" בספר משלי, פרק לא
(ע"פ מלבי"ם):
דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים, וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ": היא לא מחכה שיביאו לה חומרי גלם, אלא דורשת אותם (= מחפשת היטב, כמו שמחפשים דבר חשוב במיוחד; ראו דרש), כי היא באמת חפצה לעשות מלאכת-כפיים (=רוצה לעבוד, אוהבת את המלאכה ומבינה את חשיבותה; ראו חפץ).
הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר, מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ": מחפשת לקוחות לסחורה שלה גם מעבר לים (פירוט).
וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה, וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ": את העניינים האישיים שלה - כגון הכנת אוכל לבני-ביתה - היא מסדרת בלילה, לפני שעות העבודה (פירוט).
זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ מִפְּרִי כַפֶּיהָ נטע[נָטְעָה] כָּרֶם". היא השקיעה מחשבה עמוקה (זממה) והצליחה להשיג שדה, וגם לנטוע כרם (פירוט).
חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ, וַתְּאַמֵּץ זְרֹעוֹתֶיהָ": התחזקה והתאמצה לעבוד עוד (פירוט).
טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ לֹא יִכְבֶּה בליל[בַלַּיְלָה] נֵרָהּ": כשהרגישה שיש ביקוש ל"סחורה" שהיא מייצרת, המשיכה לעבוד גם בלילה, כדי לנצל את הגאות בשווקים.
יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר, וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ": כשהכישור מתקלקל או שהפלך נופל - היא מתקנת אותם ותומכת בהם במו ידיה, כדי שתוכל להמשיך לעבוד.
קראנו שבעה פסוקים שמתארים שבעה "תירוצים" שנועדו להצדיק את העצלנות, ואשת-החיל לא משתמשת באף אחד מהם. זאת, בניגוד לעצל,
משלי כו16: "חָכָם עָצֵל בְּעֵינָיו
מִשִּׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם
"(פירוט)