1 ראיתי את-אדני נצב על-המזבח ויאמר הך הכפתור וירעשו הספים ובצעם בראש כלם ואחריתם בחרב אהרג לא-ינוס להם נס ולא-ימלט להם פליט. 2 אם-יחתרו בשאול משם ידי תקחם ואם-יעלו השמים משם אורידם. 3 ואם-יחבאו בראש הכרמל משם אחפש ולקחתים ואם-יסתרו מנגד עיני בקרקע הים משם אצוה את-הנחש ונשכם. 4 ואם-ילכו בשבי לפני איביהם משם אצוה את-החרב והרגתם ושמתי עיני עליהם לרעה ולא לטובה. 5 ואדני יהוה הצבאות הנוגע בארץ ותמוג ואבלו כל-יושבי בה ועלתה כיאר כלה ושקעה כיאר מצרים. 6 הבונה בשמים מעלותו ואגדתו על-ארץ יסדה הקרא למי-הים וישפכם על-פני הארץ יהוה שמו. 7 הלוא כבני כשיים אתם לי בני ישראל נאם-יהוה הלוא את-ישראל העליתי מארץ מצרים ופלשתיים מכפתור וארם מקיר. 8 הנה עיני אדני יהוה בממלכה החטאה והשמדתי אתה מעל פני האדמה אפס כי לא השמיד אשמיד את-בית יעקב נאם-יהוה. 9 כי-הנה אנכי מצוה והנעותי בכל-הגוים את-בית ישראל כאשר ינוע בכברה ולא-יפול צרור ארץ. 10 בחרב ימותו כל חטאי עמי האמרים לא-תגיש ותקדים בעדינו הרעה. 11 ביום ההוא אקים את-סכת דויד הנפלת וגדרתי את-פרציהן והרסתיו אקים ובניתיה כימי עולם. 12 למען יירשו את-שארית אדום וכל-הגוים אשר-נקרא שמי עליהם נאם-יהוה עשה זאת.
13 הנה ימים באים נאם-יהוה ונגש חורש בקצר ודרך ענבים במשך הזרע והטיפו ההרים עסיס וכל-הגבעות תתמוגגנה. 14 ושבתי את-שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את-יינם ועשו גנות ואכלו את-פריהם. 15 ונטעתים על-אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם אמר יהוה אלהיך.