קוד: נתן קול= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
גם בלשון התנ"ך יש ביטוי דומה -
נתן קול, שמשמעו "קרא בקול גדול וחזק":
וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי, וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה" - יוסף בכה כל-כך חזק, עד שכל המצרים שבארמון שמעו אותו.
ויט משה את מטהו על השמים, וה' נתן קלת וברד..." - רעמים.
ירעם מן שמים ה', ועליון יתן קולו" - "יתן קולו" מקביל ל"ירעם".
עליו ישאגו כפרים, נתנו קולם; וישיתו ארצו לשמה עריו נצתה מבלי ישב" - "נתנו קולם" מקביל ל"ישאגו".
היתה לי נחלתי כאריה ביער, נתנה עלי בקולה; על כן שנאתיה" - שאגה עליי כמו אריה ששואג על טרפו.
עלי הלבנון וצעקי, ובבשן תני קולך, וצעקי מעברים; כי נשברו כל מאהביך" - "תני קולך" מקביל ל"צעקי".
מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו" - נתנו קולם = זעקו.
ראוך יחילו הרים, זרם מים עבר; נתן תהום קולו, רום ידיהו נשא" - הקול החזק של המים הזורמים.
ויתנו קול ביהודה ובירושלם להביא לה' משאת משה עבד האלהים על ישראל במדבר" - הכריזו בכל הארץ.
זנח ד' מזבחו, נאר מקדשו, הסגיר ביד אויב חומת ארמנותיה, קול נתנו בבית ה' כיום מועד" - האויבים צעקו צעקת ניצחון, כמו צעקות השמחה שהיו נשמעות במקדש ביום חג.
עליהם עוף השמים ישכון, מבין עפאים יתנו קול" - מי שזכה פעם לעמוד מתחת לעץ שציפורים עומדות עליו ושרות, יודע שזה קול חזק מאד, וכדברי המשוררת "
על ראש הברוש שבחצר שמחה והמולה, שם כל הציפורים בעיר הקימו מקהלה..." ("מקהלה עליזה", לאה נאור).
חכמות בחוץ תרנה, ברחבות תתן קולה" (פירוט).
כי אם לבינה תקרא, לתבונה תתן קולך" (פירוט).
הלא חכמה תקרא, ותבונה תתן קולה" (פירוט).
ותשא כל העדה, ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא"
הלוא קציר חטים היום; אקרא אל ה' ויתן קלות ומטר ודעו וראו כי רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני ידוד לשאול לכם מלך. ויקרא שמואל אל ה' ויתן ה' קלת ומטר ביום ההוא ויירא כל העם מאד את ידוד ואת שמואל"
ואתה תנבא אליהם את כל הדברים האלה ואמרת אליהם ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו; שאג ישאג על נוהו הידד כדרכים יענה אל כל ישבי הארץ"
כי שדד ה' את בבל, ואבד ממנה קול גדול; והמו גליהם כמים רבים, נתן שאון קולם"
וה' נתן קולו לפני חילו, כי רב מאד מחנהו, כי עצום עשה דברו; כי גדול יום ה' ונורא מאד, ומי יכילנו"
וה' מציון ישאג, ומירושלם יתן קולו, ורעשו שמים וארץ; וה' מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל"
ויאמר: ה' מציון ישאג, ומירושלם יתן קולו, ואבלו נאות הרעים, ויבש ראש הכרמל"
הישאג אריה ביער וטרף אין לו? היתן כפיר קולו ממענתו בלתי אם לכד?"
וירעם בשמים ה', ועליון יתן קלו, ברד וגחלי אש"
המו גוים, מטו ממלכות; נתן בקולו, תמוג ארץ"
לרכב בשמי שמי קדם, הן יתן בקולו קול עז"
זרמו מים עבות, קול נתנו שחקים, אף חצציך יתהלכו"