עסקי תבונה

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ב    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   סיכום 
ב4 אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף, וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה -

 סגולות

- אם תבקש (תרצה) את התבונה מאד כמו שאנשים רוצים כסף, ואם תחפש אותה בהתמדה ויסודיות כמו שאנשים מחפשים אוצרות הטמונים באדמה -

 מצודות

אם תבקשנה כהמבקש את הכסף, ותחפשנה כהמחפש את המטמנים (אוצרות הטמונים בארץ) -


 עצות

כשרוצים לשכנע מישהו שיעשה משהו - לא מספיק להסביר לו למה אנחנו רוצים שיעשה את זה, אלא צריך לגרום לכך שהוא ירצה לעשות זאת.

ביקש = רצה מאד;   תבקשנה ככסף = הכינוי מתייחס אל יראת ה', הנזכרת בפסוק הבא;    אם תבקשנה ככסף = אם תרצה מאד להיות ירא ה', כמו שאנשים בדרך-כלל רוצים כסף, אז תבין יראת ה'. מכאן, שאם רוצים לחנך ילד ליראת ה', יש לעורר בו את הרצון לכך.

ובמילים אמריקאיות: "הדרך היחידה בעולם להשפיע על אדם אחר, היא לשוחח איתו על רצונותיו הוא, ולהראות לו כיצד יכול הוא להגשימם... אם, למשל, אין אתם נהנים מן העובדה שבנכם מעשן, אל תטיפו לו מוסר, ואל תדברו איתו על רצונותיכם-שלכם; הראו לו, לעומת זאת, כי יש סיכוי שעישון סיגריות ימנע אותו מלהיות מוזמן להצטרף לקבוצת כדור הבסיס, או מלזכות במרוצת מאה מטרים" (דייל קארנגי, "כיצד תרכוש ידידים והשפעה", חלק ראשון, פרק שלישי).

אולם כוח הרצון לא מספיק - דרושה גם השקעה:

מטמונים = אוצרות הטמונים באדמה, כגון זהב או נפט;  

וכמטמונים תחפשנה = ייתכן שהכינוי מתייחס אל הבינה, שנזכרה בפסוק הקודם (בינה = הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות).   אם... וכמטמונים תחפשנה = אם תשקיע, "תחפור", תתעמק ותתאמץ להבין, כמו שאנשים חופרים באדמה ומתאמצים למצוא אוצרות - אז דעת אלהים תמצא.

יש אנשים החושבים שאין צורך להתעמק, הם מסתפקים באינטואיציה הטבעית שלהם, בתובנות שיגיעו אליהן במקרה. אנשים אלה צריכים לענות על השאלה: האם גם בעניינים הכספיים שלכם אתם נוהגים באותו אופן? האם אתם באמת מוכנים להסתפק בכמה מטבעות שתמצאו על המדרכה, או בכמה פרוטות שיפלו לידכם במקרה? אם כך, מדוע בענייני התבונה אתם מחכים לתובנות אקראיות? רק אם תשקיעו במחשבה ובמחקר כוחות רבים של תבונה ויצירתיות, תצליח להגיע להשגות משמעותיות.

1. על-פי הפשט, הפסוק מדבר על ענייני לימוד ומחשבה, ואפשר לקשר אותו בפרט ללימוד תורה: "אנו יודעים שהתורה היא ארוכה מאד... כל מי שלומד מעט... מייד הוא מתפעל ושואל את עצמו: איך אוכל להספיק וללמוד את כל זה? איך אפשר לזכור את כל זה? בא שלמה המלך ואומר: אם תבקשנה ככסף, אם תתאמץ ללמוד את התורה כמו שאתה מתאמץ להשיג כסף, - אז תבין יראת ה' ודעת אלקים תמצא, מובטח לך שתבין ותדע אותה" (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, ה' סיון ה'תשס"ט)

חז"ל גם הסיקו מכאן מסקנה מעשית - שכדי ללמוד תורה צריך להיות מוכן ליסוע רחוק, כמו סוחר הנוסע למרחקים כדי לקנות סחורה יקרה: "אם אין אדם הולך אחרי דברי תורה, הם אינם הולכין אחריו לעולם. משל לאדם שיש לו פרגמטיא, אם אין אדם הולך אחריה, היא אינה הולכת אחריו. תמן תנינן (משנה אבות ד יח): "רבי נהוראי אומר: הוי גולה למקום תורה, ואל תאמר שהיא תבוא אחריך, ואל בינתך אל תישען". לפיכך: אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה - אלו דברי תורה, שהן מחפשין ויורדין לעמקי התהום. כך, אם אדם מחפש אחריהם, מתוך כך זוכה לחכמה ולבינה" (ר' שמעון בן לקיש, מדרש משלי).

2. ואפשר לקשר אותו גם לקיום מצוות: "נקח דוגמא מהשכמת הבוקר: אדם מתעורר בבוקר ומרגיש שהוא עייף, הוא אומר לעצמו "אני ממש תשוש, לא ישנתי מספיק, לא אוכל לקום לתפילה במניין. היום אמשיך לישון ואתפלל מאוחר יותר ביחיד", אם יבוא חבר ויספר לו שהיום מגיע לבית הכנסת עשיר גדול, שנותן מענק של 1000 ש"ח לכל מתפלל, הרי הוא יקפוץ מהמיטה וירוץ לבית הכנסת. על זה נאמר "אם תבקשנה ככסף" (שם)

3. ואפשר אפילו לקשר אותו, על דרך הדרש, למערכות יחסים וזוגיות. אחת הבעיות הנפוצות כשנפגשים למטרת היכרות היא בעיית האיחורים לפגישות. נניח שאני נפגש עם בחורה, והיא כל הזמן מגיעה באיחור, ומספקת תירוצים ממש לא משכנעים. דרך אחת להתמודד עם העניין היא להגיד לה "בואי נדבר על זה", להסביר לה כמה שזה פוגע בי שהיא מאחרת, וכו' וכו'; זה עשוי לעזור קצת. אבל הפסוק שלנו נותן נקודת מבט אחרת לגמרי: נניח שהיתה לה פגישה, לא איתי אלא עם מנכ"ל מפעל הפיס, שמעוניין לתת לה את הפרס הראשון בלוטו - האם היא היתה מאחרת? כנראה שלא: היא היתה מגיעה שעה לפני הזמן, בלי שום תירוצים. אם כך, המשימה שלי היא לגרום לה להרגיש שאני שווה לפחות כמו הפרס הראשון בלוטו! אם אצליח במשימה הזאת, לא יהיה צורך בשום בקשות והסברים. "אם תבקשנה - ככסף, וכמטמונים - תחפשנה".

 דקויות

ניתן לפרש את הפסוק לפי שתי משמעויות של הפועל ביקש:

1. ביקש = רצה מאד.   הפסוק מדגיש את חשיבות כוח הרצון. מי שרוצה משהו כמו שרוצים כסף ומטמונים - יצליח להשיג אותו.   הכינוי במילים תבקשנה, תחפשנה מתייחס אל יראת ה' הנזכרת בפסוק הבא - רק אם תבקש ותחפש ותרצה מאד את יראת ה', תצליח להשיג אותה; ראו פסוק 5 (בדומה לזה פירש הגר"א את פסוקנו על תורה ומצוות).

2. ביקש = חיפש היטב.   הפסוק מדגיש את חשיבות ההשקעה וההעמקה.   כדי להשיג משהו - צריך להשקיע ולהתעמק בו כמו ש"חופרים" כדי להשיג כסף ומטמונים.  את מי בדיוק צריך לבקש? הכינוי במילים תבקשנה, תחפשנה מתייחס אל תבונה הנזכרת בפסוק הקודם - רק אם תבקש ותחפש ותשקיע ותתעמק בתבונה, תצליח להשיג השגות משמעותיות באמצעותה; ראו פסוק 3 (וכן פירשו ר' יונה, רלב"ג ומלבי"ם).

3. מסר מעשי נוסף של הפסוק קשור לאומנות השיכנוע:  כשרוצים לשכנע מישהו שיעשה משהו - לא מספיק להסביר לו למה אנחנו רוצים שיעשה את זה, אלא צריך לגרום לכך שהוא ירצה לעשות זאת.  אם רוצים לחנך ילד ליראת ה' (או לכל ערך אחר), יש לעורר בו את הרצון לכך.  צריך שהוא ירצה להשיג את יראת ה' כמו שאנשים רוצים להשיג כסף ומטמונים.

ובמילים אמריקאיות: "הדרך היחידה בעולם להשפיע על אדם אחר, היא לשוחח איתו על רצונותיו הוא, ולהראות לו כיצד יכול הוא להגשימם... אם, למשל, אין אתם נהנים מן העובדה שבנכם מעשן, אל תטיפו לו מוסר, ואל תדברו איתו על רצונותיכם-שלכם; הראו לו, לעומת זאת, כי יש סיכוי שעישון סיגריות ימנע אותו מלהיות מוזמן להצטרף לקבוצת כדור הבסיס, או מלזכות במרוצת מאה מטרים" (דייל קארנגי, "כיצד תרכוש ידידים והשפעה", חלק ראשון, פרק שלישי).

כסף ומטמונים - על-דרך הדרש

בנוסף למשמעות הפשוטה, כסף מציין גם כיסופים והשתוקקות, תהלים פד3: "נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה', לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי". רק  מי שנפשו נכספה לתבונה, יצליח להשיג אותה.

בנוסף למשמעות הפשוטה, מטמונים רומזים גם לכך שה' טמן את עצמו בתורה. ה' אומר "אנכי = אנא נפשי כתבית יהבית", כביכול כתבתי את עצמי בתורה, ומי שיחפש ויתעמק בתורה יצליח למצוא אותי (ע"פ גליה).

 פרק ב    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות