משפט צדק דורש חכמה ותבונה

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ב    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   סיכום 
ב9 אָז תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים, כָּל מַעְגַּל טוֹב.

 סגולות

- אם תשתמש בתבונתך בתום לב, אז תצליח להבין גם צדק (מה מגיע למי), משפט (איך להכריע מי צודק), ומישרים (איך להגיע לפשרה והסכמה), וכל מעגל טוב (העוקף את המכשולים בדרך לצדק משפט ומישרים).

 מצודות

וכאשר תחפש אחר החכמה, ובעבור זה ישכילך ה', אז תבין צדק ומשפט ומישרים, ותבין מהו המעגל (שביל ודרך) היותר טוב.


 עצות

ישנם אנשים הטוענים טענות נגד אנשים או זרמים אחרים, וכשמבקשים מהם לנמק את דבריהם, הם מסתמכים על הרגש, ואומרים "אני מרגיש שהם לא בסדר, וזה מספיק". אולם, על-פי התנ"ך, תחושת בטן אינה מספיקה. ספר משלי מדגיש, שכל העניינים הקשורים לשיפוט של הזולת חייבים להיעשות בתבונה:

אם, הוא אומר, אם לבינה תקרא, לתבונה תתן קולך; אם תבקשנה ככסף, וכמטמונים תחפשנה - אז, רק אז, תבין צדק ומשפט; כדי להבין צדק ומשפט, לא מספיק "חוש צדק טבעי", דרושים גם כישורים שכליים, תבונה רבה והשקעה רבה בלימוד!

כדי לשפוט בצדק יש להשתמש בתבונה, ולשפוט בצדק זו מצוה מהתורה, דברים טז20: "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף, לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ".

המצוה לשפוט בצדק מוטלת לא רק על שופטים אלא גם אנשים פשוטים, ויקרא יט15: "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט, לֹא תִשָּׂא פְּנֵי דָל, וְלֹא תֶהְדַּר פְנֵי גָדוֹל, בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ": הפסוק נמצא בפרשת "קדושים", בקטע הפונה לכל אדם ואדם מישראל, ומכאן שגם המצוה "בצדק תשפוט עמיתך" חלה על כל אדם ואדם מישראל.

איפה בדיוק נמצא בית המשפט הזה, שבו כל אחד ואחד יכול להיות שופט? ע"פ חז"ל, בית המשפט הוא מחשבותיו של האדם: חז"ל הסיקו מפסוק זה את המצוה "לדון לכף זכות" (רש"י), כלומר, כשאנחנו רואים אדם שעשה מעשה שאפשר לפרש אותו לחיוב או לשלילה, אנחנו צריכים לבחור את הפירוש החיובי. כל אדם הוא שופט - כל אדם שופט אנשים אחרים במחשבותיו, וגם ב"בית המשפט" של המחשבות חייבים לשפוט בצדק.

בבית המשפט, כל אדם הוא חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו, ולכן, כל עוד יש אפשרות כלשהי לפרש את מעשי הזולת בצורה שתוציא אותם זכאים בדין, אנחנו חייבים לעשות זאת; זה אחד מכללי הצדק המשפטי, והם חלים על כל אחד ואחד מאיתנו כשאנחנו חושבים על מעשי הזולת.

כפי שראינו למעלה בספר משלי, כדי לשפוט בצדק יש צורך בחכמה ובתבונה, ומכאן שהתחושות אינן מספיקות - אסור להחליט שהזולת רע או חוטא רק על-סמך תחושה! תחושת-בטן יכולה להיות תמרור אזהרה, איתות שמשהו לא בסדר, אבל אסור להסתמך רק על האיתות - חייבים להשתמש בתבונה על-מנת לדון בצדק - אז תבין צדק ומשפט.

גם כשמעשיו של הזולת נראים עקומים ומעוקלים, יש להשתמש בתבונה על-מנת למצוא את היושר הפנימי שיש בו, את נקודת הזכות שלו - ומישרים כל מעגל טוב.

 הקבלות

תבונה וצדק

פסוקים נוספים מקשרים בין חכמה ותבונה לבין צדק ומשפט:

משלי א1-3: "מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: לָדַעַת חָכְמָה ומוּסַר, לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה. לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים": אחת המטרות של לימוד החכמה, המוסר והבינה היא לשפוט בצדק. כדי לשפוט בצדק יש להשתמש בחכמה ובבינה - ולא רק ברגש (פירוט). וכן פירשו חכמי המדרש:  "כיוון שנתמנה אדם שופט, צריך להשכיל היאך יזכה את הזכאי ויחייב את החייב" (מדרש משלי שם).

"כיוון שנתמנה אדם שופט, צריך להשכיל היאך יזכה את הזכאי ויחייב את החייב. ד"א: כיוון שנתמנה אדם שופט, צריך להשכיל היאך הוא מדקדק את הדין בשביל שלא יחטא ויחטיא את העולם, שכיוון שהוא מקלקל את הדין, הרי הוא חוטא ומחטיא את העולם, אבל אם הוציא את הדין לאמיתו, נמצא עושה משפט וצדקה ומישרים - מה מישרים הללו אדם מהלך בהן ואינו נכשל, כך אם הוציא את הדין לאמיתו אינו נכשל ליום הדין, ומלאכי השרת מלמדין עליו זכות" (מדרש משלי שם).

משלי ח8-16: "בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי, אֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ...  בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק. בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ וּנְדִיבִים כָּל שֹׁפְטֵי צֶדֶק" - אלה הם דברי החכמה, המצהירה על עצמה שרק באמצעותה אפשר למשול בצדק (פירוט).

משלי י31: "פִּי צַדִּיק יָנוּב חָכְמָה, וּלְשׁוֹן תַּהְפֻּכוֹת תִּכָּרֵת" (פירוט) - פיו של אדם צדיק - העוסק בעשיית צדק בין אדם לחברו - מניב פירות של חכמה (פירוט).

גם שלמה המלך, מחבר ספר משלי, ביקש חכמה, לא כדי להשתעשע ברעיונות פילוסופיים מופשטים, אלא כדי שיוכל לעשות משפט צדק, מלכים א ג11: "הָבִין לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט" (פירוט).

התאווה להבין את המשפט

הפסוק מבטיח לקורא, שה' ייתן לו תבונה שתאפשר לו להבין את המשפט האנושי ואת המשפט האלהי.

ישעיהו הנביא הסתמך על הבטחה זו וביקש מה', במילים דומות מאד, ישעיהו כו7-8: "אֹרַח לַצַּדִּיק מֵישָׁרִים, יָשָׁר מַעְגַּל צַדִּיק תְּפַלֵּס; אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ ה' קִוִּינוּךָ, לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ":

1. אנחנו מתאוים לחדש את השלטון בירושלים לפי משפטיך הישרים והצדיקים; אנחנו מקוים שתעזור לנו להבין אותם.

2. אנחנו מתאוים להבין את דרכי הנהגת ה' בעולם; אנחנו יודעים שההנהגה שלך ישרה, אולם רוצים לדעת מדוע לפעמים היא נראית עגולה ולא ישרה:  "האורח הראוי שילך בו הצדיק הם המישרים... בל יתרעם על ההנהגה העליונה, רק להאמין כי הכל בצדק וביושר... [ו]אתה ה'... עת שהצדיק נוטה מן... הדרך הישר והולך במעגל, שהוא הדרך הסיבובי... חוקר ומתפלסף בדרכי ההנהגה ושואל שאלות מדוע דרך רשעים צלחה... לא תחשוב לו זאת לחטא, כי אתה את המעגל הסיבובי הזה תפלס ותשקל במאזני צדק, וידעת לבבו, כי לא בא כמכחיש... רק כמי שהולך בדרך סיבובי למען יגיע על-ידו למחוז חפצו" (מלבי"ם).

"האורח הראוי שילך בו הצדיק הם המישרים... בל יתרעם על ההנהגה העליונה, רק להאמין כי הכל בצדק וביושר.   ומכל-מקום, אתה ישר, אתה ה', מעגל צדיק תפלס - עת שהצדיק נוטה מן... הדרך הישר והולך במעגל, שהוא הדרך הסיבובי... עת שהצדיק חוקר ומתפלסף בדרכי ההנהגה ושואל שאלות מדוע דרך רשעים צלחה... לא תחשוב לו זאת לחטא, כי אתה את המעגל הסיבובי הזה תפלס ותשקל במאזני צדק, וידעת לבבו, כי לא בא כמכחיש... רק כמי שהולך בדרך סיבובי למען יגיע על-ידו למחוז חפצו" (מלבי"ם).

מה ההבדל בין צדק, משפט ומישרים?

צדק הוא העיקרון הנצחי והמופשט של הגינות, לתת לכל אחד את המגיע לו; משפט הוא התהליך הפורמלי והמסודר שבו מחליטים מה מגיע למי; ומישרים הם אמצעים להגיע לפשרה בדרכי שלום (ראו "צדק - משפט - מישרים"). זה הסדר הנכון בלימוד: קודם ללמוד מה צודק, אחר-כך איך להגיע לצדק, ובסוף מה עושים כשאי-אפשר להגיע לצדק וצריך להתפשר (וכך גם במשלי א3).

 דקויות

איזה משפט?

הפסוק מקשר בין תבונה לבין צדק ומשפט. באיזה משפט מדובר?

1. משפט כמשמעו, בבית-דין. רק אדם המקבל על עצמו את המשימה החשובה של שיפוט בדין-תורה, זוכה להבין את דברי-התורה ביושרם (מדרש משלי על פסוקים ח-ט).

2. משפט שכל אדם שופט את הזולת בליבו, כפירוש חז"ל על הפסוק "בצדק תשפוט עמיתך". גם כשאדם מגבש דעה על אדם אחר, הוא חייב לעשות זאת בתבונה ולאחר שהבין את כל העובדות.

3. משפט אלהי. הפסוק מתייחס לאדם שמרגיש שנעשה לו עוול, ומתעוררות בו תחושות של נקמה ועשיית-דין לעצמו, ואומר לו: אם לבינה תקרא - אם תעסוק בבנייה עצמית חיובית, אז - לאחר זמן, בסופו של דבר - תבין את הכל. בראיה שטחית נראה לך שאין צדק בעולם, אולם לאחר התבוננות מעמיקה ולאורך זמן, אז תבין צדק ומשפט ומישרים - תבין איך המשפט האלהי צודק וישר, כל מעגל טוב   - "גלגל הוא שחוזר בעולם" (בבלי שבת קנא:) - כל דבר טוב או רע שקורה לאדם הוא גמול על מעשה שעשה, וכל מעגל כזה הוא בסופו של דבר טוב וצודק (ע"פ גליה).

מישרים ומעגלים

ישר ועגול הם מושגים מנוגדים. מדוע הם נזכרים כאן יחד? - כי לפעמים, הדרך הישרה - הקצרה ביותר להגיע אל היעד - עוברת דווקא בשביל מעגלי וסיבובי, ב"דרך ארוכה שהיא קצרה".   והנמשל:

1. בעולם הנפש - "לפעמים צריך לצאת מדרך הישר אל מעגל סיבובי, כמו: להתאכזר ולהתגאות נגד רשעים. וזה אינו טוב תמיד, כי מידות האכזריות והגאוה רעים בעצמם, רק לפעמים הוא טוב, אם על-ידו יבוא אל דרך היושר" (מלבי"ם).

2. בעולם המשפט - כדי לעשות מישרים (ליישר את ההדורים ולעשות שלום בין הצדדים), צריך לפעמים ללכת במעגל - לעקוף את המכשולים ונקודות-המחלוקת, ולמצוא פתרון יצירתי שיהיה טוב לשני הצדדים.

3. ובעולם האלהי - היושר הוא מעגלי כי הוא מתבצע על-ידי סיבות סיבוביות, ורק בעקיפין ובדיעבד ניתן להבין את הצדק האלהי (ע"פ גליה).

להסבר חלופי ראו משלי ד11: "בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הֹרֵתִיךָ, הִדְרַכְתִּיךָ בְּמַעְגְּלֵי יֹשֶׁר" (פירוט).

מהבנת העולם האלהי להבנת החברה האנושית

הפסוק מתחיל במילה אז המציינת תוצאה של תנאי. התנאי נמצא בפסוקים 3-4: "אם לבינה תקרא..." - אם תעורר את כוחות התבונה שלך, אם תשקיע בפיתוח כישרונותיך השכליים. לתנאי זה ישנן שתי תוצאות:

התוצאה הראשונה היא בפסוקים 5-8: "אז תבין יראת ה'... כי ה' יתן חכמה... לנצור ארחות משפט, ודרך חסידיו ישמור" - אז תצליח להבין את העולם האלהי, ואיך ה' שופט;

והתוצאה השניה היא בפסוק שלנו: "אז תבין צדק ומשפט..." - אז תצליח להבין את החברה האנושית, באופן שיאפשר גם לך עצמך לשפוט בצדק.

 פרק ב    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות