התושיה שמורה לישרים

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ב    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   סיכום 
ב7 וצפן[יִצְפֹּן] לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה, מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם,

 סגולות

- כי ה' צופן ושומר בסתר לישרים את היכולת המתקדמת יותר - את התושיה הנותנת לאדם הברקות ורעיונות מעשיים חדשניים;   וכן ה' מגן ומציל מטעות את האנשים ההולכים בתום לב -

 מצודות

ה' צפן (הסתיר) רזי התושיה (התורה), ושומרם לתתם לישרים בלבותם; ומגן הוא להולכי תום דרך, להצילם ממכשול -


 הקבלות

1. ה' הבטיח לאברהם אבינו שיגן עליו, בראשית טו1: "...הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר: אַל תִּירָא אַבְרָם! אָנֹכִי מָגֵן לָךְ, שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד".     אולם כדי שההגנה תתקיים, ציווה ה' על אברהם שיילך בתום - שלמות בקיום מצוות ה', בראשית יז1: "...וַיֵּרָא ה' אֵל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אֲנִי אֶל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" (פירוט).

2. ה' הגן גם על דוד, שמואל ב כב31: "הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ, אִמְרַת ה' צְרוּפָה, מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ", וגם הוא היה תמים לפני שחטא, שמואל ב כב24: "וָאֶהְיֶה תָמִים לוֹ, וָאֶשְׁתַּמְּרָה מֵעֲוֹנִי".

ה' הוא מגן להולכי תום, ולכן הוא מגן אברהם וגם מגן דוד.

הקשר בין יושר לבין מחשבות נזכר גם בדברי קהלת,  קהלת ז29: "לְבַד רְאֵה זֶה מָצָאֶתִי, אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר, וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים".

יושר ותום נזכרים יחד גם בסוף הפרק, משלי ב21: "כִּי יְשָׁרִים יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ, וּתְמִימִים יִוָּתְרוּ בָהּ"

 דקויות

מהי תושיה? ולמה ה' צופן (מסתיר ושומר) אותה לישרים?

א. תושיה היא התורה. והיא נקראה תושיה "מלשון יֵש, כי יֶשְנָה לעולם, ולא תחשב לאַיִן כשאר הדברים שבעולם" (מצודת ציון).   וחז"ל פירשו שהיא נקראת תושיה כי היא "מתשת גוף האדם הלומדה" - לימוד התורה מחזק את כוחות השכל, ומתוך כך מחליש את כוחות הגוף. ואיזו תורה בדיוק ה' צפן לישרים? המפרשים הציעו כמה תשובות:

1. תושיה היא התורה כולה, ישרים הם דור יוצאי מצרים; ה' צפן את התורה 26 דורות עד שנתנה להם (רש"י); וכן, התורה שמורה לכל אדם משעת יצירתו בבטן (רבי יהושע, מדרש משלי).

2. תושיה היא סודות התורה, וה' צפן אותם כדי שיגיעו רק לישרים הראויים לדעת אותם (ע"פ רלב"ג, מצודות).

3. תושיה היא עצת התורה, הדרכה לעבודת נפש והתגברות על יצר הרע. הפסוק מכוון לישרים, הרוצים בתום-לב לשמור את התורה אבל חוששים להיכשל. אל תפחדו, אומר שלמה: ה' צפן לכם תושיה שתעזור לכם (ע"פ הגר"א).

4. תושיה היא הצלחה: "ה' מייעד למתנהגים ביושר את ההצלחה, וה' מגן על המתהלכים בתמימות; כדי לשמור על דרכי הצדק, ועל אורח חיי שומרי מצוותיו ישגיח ה'" (יסוד מלכות).

5. תושיה היא מעשי-ניסים שה' עושה כדי לשמור על הצדק והמשפט, וה' צופן אותם ומבצע אותם על-ידי שליחיו הישרים (ע"פ מלבי"ם).

6. ולענ"ד, המושג תושיה נרדף לחכמה (איוב יא6) ולעצה (למשל ישעיהו כח29), ונרדף גם לעזרה (איוב ו13) ולעוז (איוב יב16), ומכאן שהוא נמצא ביניהם, ומשמעותו היא: "חכמה מעשית" (אליהו שץ, 'פירוש אליהו על ספר משלי'), "תכניות ומחשבות שמטרתן לעזור ולהועיל".

בפסוק הקודם נאמר, שה' נותן לכל אדם, כאשר הוא נופח באפיו נשמת חיים, את הכישורים היסודיים - חכמה דעת ותבונה; אולם את הכישרון המתקדם יותר - התושיה - הכישרון להשתמש בתבונה בצורה מועילה ולהפיק ממנה הדרכות מעשיות - ה' צופן ושומר רק עבור האנשים הישרים בעלי המידות טובות.

 פרק ב    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות