להשקיע ביראת ה'

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ב    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   סיכום 
ב5 אָז תָּבִין יִרְאַת ה', וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא.

 סגולות

- אז תזכה להבין את פלאי הבריאה המעוררים את הלב ליראת ה', ותדע איך למצוא את נוכחות אלהים בכל מקום.

 מצודות

אז תבין יראת ה', ודעת אלהים (הם רזי התורה) תמצא.


 עצות

1. ישנם מדענים שהקדישו חלק גדול מחייהם כדי למצוא את ה"תיאוריה של הכל" - תיאוריה מדעית מאוחדת המסבירה את כל התופעות יחד (אלברט איינשטיין הוא אחד מהם). ספר משלי רומז שזה אפשרי.

יראת ה' ודעת אלהים מציינים את פסגת הידע שאפשר לשאוף אליה - לראות את האחדות בהוויה, לדעת איך כל מעשי הבורא מתמזגים לאחדות אחת. הקטע מלמד, שאם האדם יקרא לבינה בכל כוחו, כלומר יפתח כמיטב יכולתו את כישוריו השכליים, בסופו של דבר יצליח להגיע להבנה נעלה זו, שהרי -

כי ה' יתן חכמה, מפיו דעת ותבונה - ה', שברא את העולם, ברא גם את האדם, נפח באפיו נשמת חיים (מפיו), ויחד איתה נתן לו גם את אותם כישורים שכליים שבעזרתם האדם מבין את העולם.

2. הפסוקים עונים לשתי טענות, שאנשים מסויימים טוענים נגד התבונה:

יש טוענים, שכאשר אדם משתמש בתבונה וחושב בכוחות עצמו, הדבר עלול לפגוע באמונה וביראת השמיים שלו; הקטע שלנו דוחה טענה זו ומסביר, שאם תעורר את כוחות התבונה שנמצאים בתוכך, ותתעמק מספיק בחיפוש ובחקירה הדבר דווקא יחזק את יראת ה' שלך ויביא אותך למדרגה של ידיעה.

יש טוענים, שהתבונה של האדם היא חסרת משמעות, ואינה יכולה לסייע לו להבין את העולם המופלא שה' ברא, או את התורה החכמה שנתן, ולכן יש להסתמך אך ורק על לימוד מאחרים; הקטע שלנו דוחה טענה זו ומסביר, שה' - שברא את העולם ונתן את התורה - הוא שנתן לאדם את התבונה, ולכן מסתבר שיש התאמה ביניהם.

 הקבלות

בפסוק שלנו, הבינה קודמת ליראת ה'; אך בפסוקים אחרים, לכאורה, יראת ה' קודמת לחכמה ולדעת. לדיון מפורט בנושא ראו בביאורנו על משלי א7: "יִרְאַת ה' רֵאשִׁית דָּעַת חָכְמָה וּמוּסָר אֱוִילִים בָּזוּ" (פירוט).

 דקויות

הקטע מלמד, שמי שישקיע ויעורר את כוחות הבינה שבליבו, יצליח להבין את יראת ה' ואת דעת אלהים. מדוע דווקא שני נושאים אלה?

והרי מי שיש לו בינה, יוכל להבין דברים רבים, לא רק את יראת ה' ודעת אלהים?

1. דעת היא היכרות קרובה שיש בה גם חיבה.   מכאן, דעת אלהים היא ההיכרות הקרובה עם ה', אהבת ה'. הפסוק מדבר על יראה ואהבה - שתי הדרכים העיקריות שבהן האדם יוצר קשר עם ה'.

רבים מחכמי ישראל כתבו על ההתבוננות הדרושה כדי להגיע ליראת ה' ולאהבת ה' - כל אחד התייחס להתבוננות מסוג אחר:

- הרמב"ם כתב, שהדרך להגיע ליראת ה' ואהבתו היא התבוננות בפלאי הטבע (יד חזקה, הלכות יסודי התורה ב א-ב);

- הרש"ז מלאדי כתב, שהדרך להגיע ליראת ה' ואהבתו היא התבוננות בגדולת ה' שמעל הטבע (תניא א ג, וראו גם תניא א כג);

- והרמח"ל כתב, שהדרך להגיע ליראת ה' ואהבתו היא התבוננות בפרקי התורה העוסקים במידות אלו. הוא גם הסיק מפסוקנו, שזהו הלימוד החשוב ביותר בעולם התורה: "הוא מה שאמר שלמה אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה, אז תבין יראת ה' - אינו אומר "אז תבין פילוסופיה", "אז תבין תכונה", "אז תבין רפואה", "אז תבין דינים", "אז תבין הלכות", אלא אז תבין יראת ה'! הרי לך, שלהבין היראה צריך לבקש אותה ככסף ולחפש אותה כמטמונים!" (מסילת ישרים - הקדמה).

2. על-פי טעמי-המקרא, יש לקרוא את הפסוק ודעת - אלהים תמצא (הטעם על המילה דעת הוא מפריד, והטעם על המילה אלקים מחבר אותה למילה הבאה תמצא).    כלומר: אם תהיה לך תבונה רבה, תדע איך למצוא את אלהים בכל פרט ופרט בבריאה: "אם אדם מתפלל הרבה שייפתח לו המוח, ומתחיל להבין מה זה יראת השם, אז הוא מוצא את הקדוש-ברוך-הוא בתוך הבריאה, שזה אז תבין יראת הוי"ה, ודעת אלקים תמצא,  שמוצא את הקדוש-ברוך-הוא אפילו בטבע, שזה גודל הפלגת מעלת גדולת הצדיק האמת, הדבוק תמיד ביראת השם יתברך..." (קונטרס "יראת השם", מופץ ע"י קרן "ישמח צדיק" של חסידי ברסלב ביבנאל).

מי שישקיע ויעורר את כוחות הבינה שבליבו, יידע איך למצוא את אלהים בכל פרט בבריאה - איך לזהות את אותו כוח נסתר שמניע את הכל.

 פרק ב    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות