ה' נותן את הכשרונות, האדם מחליט איך להשתמש בהם

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק כ    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30 
כ24 מה' מִצְעֲדֵי גָבֶר, וְאָדָם, מַה? יָּבִין דַּרְכּוֹ.

 סגולות

ה' נותן לכל גבר (אדם) כישורים המאפשרים לו לבצע צעדים מסויימים;   והאדם, מה תפקידו בעולם? להתבונן בכישורים שקיבל מה' ולבחור באיזו דרך ישתמש בהם.

 מצודות

מצעדי (מדרכי כף רגלי) האדם הוא מה', אבל האדם עצמו מה יבין דרכו? לא ידע כלל!



 עצות

אחד המסרים שכל אדם מקבל מה' עם לידתו הוא הכשרונות הטבעיים שלו. אדם שמגלה בעצמו כישרון כלשהו, יכול לראות בכך מסר מה', שהוא צריך להשתמש בכישרון זה ולטפח אותו. המטרה שלשמה ישתמש בכשרון זה נתונה לבחירתו החופשית.

 דקויות

1. רוב המפרשים פיסקו את הצלע השניה "ואדם, מה יבין דרכו?" ופירשו שהאדם אינו יכול להבין את דרכו, "על כן, אל בינתך אל תישען" (ר' יונה, וכן מצודות, מלבי"ם ודעת מקרא).

אולם, כמה פסוקים בספר משלי מלמדים שהאדם דווקא כן יכול להבין את דרכו ואף לחשב את דרכו:

  • משלי כא29: "הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע בְּפָנָיו, וְיָשָׁר הוּא יָכִין דְּרָכָיו[יָבִין דַּרְכּוֹ]": הישר מתבונן ומבין את הדרך שהוא מתכוון ללכת בה (פירוט).
  • משלי יד8: "חָכְמַת עָרוּם הָבִין דַּרְכּוֹ, וְאִוֶּלֶת כְּסִילִים מִרְמָה" - הפיקח משתמש בבינה כדי לבחור את הדרך הנכונה (פירוט).
  • משלי טז9: "לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ, וה' יָכִין צַעֲדוֹ" (פירוט).

2. רמ"ד ואלי והגאון מווילנה פיסקו את הצלע השניה: "ואדם, מה? יבין דרכו", ופירשו שהאדם אכן יכול וצריך להבין את דרכו: "והאדם, מה עושה ומה צריך לעשות?... אין צריך אלא שיבין דרכו הצריכין לו, וכאשר ישכיל ויבין דרכו, ויסקל המסילה, ויתחיל לילך בה, אז מה' מצעדי גבר, כמו שאמרו 'הבא ליטהר - פותחין לו' (תלמוד בבלי יומא לח:)" (הגר"א), "מהו הדבר שהונח ברשותו של אדם? - שיבין את דרכו, ויחשוב מחשבות להרע או להיטיב כפי רצונו; אבל כל השאר הוא בידו של הקב"ה" (רמ"ד וואלי).

- אולם, לפי פירוש זה סדר הפסוק היה ראוי להיות הפוך: "אדם יבין דרכו, ומה' מצעדי גבר", ולמעשה יש פסוק שאומר בדיוק כך, משלי טז9: "לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ, וה' יָכִין צַעֲדוֹ" (פירוט).

3. לכן נראה לי, שהפסוק שלנו מלמד את הכיוון ההפוך - קודם ה' נותן לאדם את היכולת לעשות צעדים, ואחר-כך האדם חושב ומתכנן איך ישתמש בהם.

בפסוק ישנן שתי צלעות מנוגדות:

  • הצלע הראשונה מדברת על ה', והצלע השניה מדברת על אדם.
  • הצלע הראשונה מדברת על מצעדים, צעדים, שהם משל לפעולות בודדות; הצלע השניה מדברת על דרך, שהיא משל לסדרה מתוכננת מראש של פעולות.

לפי זה יש לקרוא את הפסוק כך: "מה' מִצְעֲדֵי גָבֶר; וְאָדָם, מַה יָּבִין? דַּרְכּוֹ!", כלומר:

ה' נותן לאדם את האפשרות לבצע צעדים (פעולות בודדות),  והאדם, במה הוא צריך להתעמק? מה התפקיד שלו בחיים? מה נשאר לו להבין? - את דרכו, את האופן שבו יארגן ויתכנן את פעולותיו כדי להשיג מטרות.

ה' נותן לכל אדם כלים ייחודיים שמתאימים לתפקידו בעולם: יש אנשים הנולדים עם כוח גופני, יש עם כשרון שכלי ויש עם כשרון רגשי. כל אדם צריך להתבונן בכשרונות שה' נתן לו ולבנות מהם את דרכו בחיים.

רמז לפירוש זה נמצא בתהלים לז23: "מה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ, וְדַרְכּוֹ יֶחְפָּץ": ה' נותן לאדם את הצעדים, והאדם בוחר באיזו דרך הוא חפץ ורוצה ללכת.

אחד המסרים שכל אדם מקבל מה' עם לידתו הוא הכשרונות הטבעיים שלו. אדם שמגלה בעצמו כישרון כלשהו, יכול לראות בכך מסר מה', שהוא צריך להשתמש בכישרון זה ולטפח אותו. המטרה שלשמה ישתמש בכשרון זה נתונה לבחירתו החופשית.


 פרק כ    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות