המקלל את הוריו מפסיד את מצוותיו

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק כ    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30 
כ20 מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ - יִדְעַךְ נֵרוֹ באישון[בֶּאֱשׁוּן] חֹשֶׁךְ.

 סגולות

המקלל את אביו או את אמו - ידעך נר המצוות שהוא מקיים, ובאישון עיניו יהיה חושך - הוא יאבד את אור התורה שלומד.

 מצודות

מקלל אביו ואמו, ידעך נרו (יכובה נשמתו) באישון (בשחרות) החושך, בבוא יום הגמול, עת תאיר נשמת הצדיק.   ולפי שדימה את הנשמה לנר, דימה את הגמול לעת צורך הארת הנר.


 עצות

יש אנשים, שמרוב רצונם להתקרב לתורה ולהתחזק במצוות, פוגעים בכבודם של הוריהם. הפסוק שלנו יוצא נגד תופעה זו.

המושגים נר וחושך הם משל; הנמשל נמצא בפסוק אחר בספר משלי, משלי ו23: "כִּי נֵר מִצְוָה, וְתוֹרָה אוֹר": המצוות והתורה הן כמו נר המפיץ אור, המאיר את דרכו של האדם ביער החיים (פירוט).

אדם המקלל את אביו או את אמו, ידעך נרו = הוא יאבד את מצוותיו הנמשלות לנרות, ויהיה באשון חושך = בחושך שחור ואפל; ובאישון עיניו יהיה חושך - הוא לא יראה את התורה הנמשלת לאור (ראו אישון).

התורה והמצוות מועברות מדור לדור במסורת, מאב ואם אל בן ובת, משלי ו20: "נְצֹר בְּנִי מִצְוַת אָבִיךָ; וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ" (ראו אב ואם בספר משלי); מי שמקלל את אביו או את אמו, מאבד את הקשר למסורת, ובסופו של דבר יאבד גם את הקשר למצוות ולתורה.

 הקבלות

לפסוקים נוספים על דעיכת נרם של הרשעים, ראו משלי כד20.

 דקויות

נר ואור הם משל -

1. משל לחיים ולהצלחה בחיים (מלבי"ם, דעת מקרא). בתורה נאמר, שמות כא17: "וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת", כלומר, בית הדין צריך להמית אותו. בפסוקנו נאמר, שגם אם בית הדין לא ימית אותו, ה' יעניש אותו, ונר חייו ידעך. נאמר גם במשלי ז2: "שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה, וְתוֹרָתִי כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ"; ולכן, מי שמקלל את אביו ואת אמו, המקשרים אותו לתורה ולמצוות, ידעך נר חייו, ויהיה חושך באישון עיניו.

2. משל לנשמה, כמו שנאמר במשלי כ27: "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם, חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן" (פירוט).   להורים יש חלק חשוב בנשמת האדם, וכשאדם נמצא במריבה עם הוריו הוא מאבד חלק מהנשמה שלו. ואכן, ידוע שחלק גדול מהבעיות הנפשיות של אנשים נובעות מבעיות בקשר עם ההורים.

3. משל לכל התורה והמצוות, משלי ו23: "כִּי נֵר מִצְוָה, וְתוֹרָה אוֹר". המצוות והתורה הן כמו נר המפיץ אור, המאיר את דרכו של האדם ביער החיים (פירוט).    יש אנשים, שמרוב רצונם להתקרב לתורה ולהתחזק במצוות, פוגעים בכבודם של הוריהם. הפסוק שלנו יוצא נגד תופעה זו.    אדם המקלל את אביו או את אמו, ידעך נרו = הוא יאבד את מצוותיו הנמשלות לנרות, ויהיה באשון חושך = בחושך שחור ואפל;    ובאישון עיניו יהיה חושך - הוא לא יראה את התורה הנמשלת לאור.

התורה והמצוות מועברות מדור לדור במסורת, מאב ואם אל בן ובת,  משלי ו20: "נְצֹר בְּנִי מִצְוַת אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ" (פירוט); מי שמקלל את אביו או את אמו, מאבד את הקשר למסורת, ובסופו של דבר יאבד גם את הקשר למצוות ולתורה.

4. משל למצוה אחת מסויימת - מצוות כיבוד הורים; לפעמים אדם מכבד את הוריו מבחינה חומרית, אבל יחד עם זה מקלל ומבזה אותם; מי שעושה כך, נר המצוה שקיים - מצוות כיבוד הורים - דועך והוא נשאר בחושך: "יש מאכיל לאביו פסיוני וטורדו מן העולם" (בבלי קידושין לא., ע"פ ר' יונה).

5. נר בחדר חשוך הוא נקודת אור המושכת אליה את כל תשומת הלב. הנר מזכיר לנו להתמקד בנקודה העיקרית. הדבר חשוב במיוחד בקשר עם ההורים. בחורה אחת סיפרה לי, שהיו לה הרבה מריבות עם אמא שלה. אמא שלה היתה צועקת עליה, מותחת עליה ביקורת הורסת, ומפריעה לה בכל דרך אפשרית. כדי שלא לעבור על מצוות כיבוד אם, היא הדליקה נר גדול ושמה אותו במקום מרכזי בבית. בכל פעם שאמה היתה צועקת עליה, היא היתה מסתכלת על הנר, ונזכרת שהיא צריכה לשתוק, לא לענות ולא לריב בחזרה. ואכן, תוך כמה חודשים אמא שלה ראתה שהיא לא מגיבה, והפסיקה לריב. האם אפשר להסיק מכאן, שנר הוא סגולה לכיבוד הורים?

 פרק כ    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות