אל תדבר בהגיון עם אדם המזלזל בהגיון

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק כג    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   סיכום 
כג9 בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר, כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ.

 סגולות

אל תנסה לדבר בהיגיון באזניו של כסיל, כי הוא יבוז (יזלזל) לשכל (להיגיון) שבמילים שלך; ככל שהדברים שלך יהיו יותר הגיוניים, כך הוא יזלזל בהם יותר.

 מצודות

באזני כסיל אל תדבר מה מדברי החכמה, כי לחסרון דעתו יבזה מִלֶּיך (מאמריך) הנאמרים בהשכל.


 עצות

אנשים משכילים, הרגילים לנמק את דבריהם בנימוקים של טעם, צריכים להתרגל לכך שלא תמיד הדיבורים הללו מועילים:

כסיל הוא השונא חכמה, בינה ודעת;   בז משמעו זלזל, המעיט בערך;   מליך = המילים שלך, דבריך.   אדם השונא ללמוד מזלזל בדברי שכל, ולכן אין טעם לדבר באזניו דברי שכל, הדיבורים לא ישפיעו עליו ולא ישכנעו אותו.

ההמלצה "באזני כסיל אל תדבר" מתייחסת לכמה סוגים של דיבורים:

1. דברי תוכחה: "כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע" (כך פירש את הפסוק רבי אילעא משום ר' אלעזר בר שמעון, בבלי יבמות סה:).

2. סודות התורה: "וכשיגלה הקב"ה את עיני האדם, ויראה לו מה שהראה, ראוי לו לגנזם... ואם ירמוז מהם במעט, ירמוז למי שיש לו שכל שלם ונודעה אמיתתו...  אין ראוי לאיש חכם לגלות מה שידע מן הסודות, אלא למי שהוא גדול ממנו, או כמוהו;    שאם יגלה אותו לכסיל, אף-על-פי שלא יגנהו, לא ייטב בעיניו.    ועל כן אמר החכם, באזני כסיל אל תדבר, כי יבוז לשכל מליך." (רמב"ם, הקדמה לפירוש המשנה).

3. הוכחות שכליות בויכוחים: "והנה, המושכל והמשכיל והשכל שלשה עדים נאמנים על זה... ו... אני איני מדבר בזה עם זה מי שצריך ערבים על אמתת השכל, ולא עם מי שצריך לבקש מופת על מציאותו, כי הוא לא מקבל שום מופת... אבל כל דמיון וכל הרגש שיהיה לו קצת מחשבה, מדומה אצלו בו אצלו תכלית האמת, וזולתו אצלו כלו הוא שקר גמור או בלתי מושג כלל; ואם-כן, עליו הכתוב אומר באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לשכל מליך, ואני איני מדבר באזניו, רק אני מדבר עם בעל שכל, אשר ידעתי שיהיה קל עליו להבין כל מופת בשכלו, וכשישמע דבר מושכל מופתי יעיין בו בטוב שכלו, וישא ויתן בינו ובין עצמו עליו עד שיוציאנו לפעל אמתי, ויאמת האמת, וישאר חקוק ורשום בלבו ומושג ומושכל תמיד, עד שכל חכמי עולם לא היו יכולים להסירו מלבו, כי התאמת במופתים" (הרב אברהם אבולעפיה, ספר החשק).

 הקבלות

1. למרות האמור בפסוק זה, עדיין ישנה חובה לחנך ולהשפיע גם על הכסילים, משלי ח5: "הָבִינוּ פְתָאיִם עָרְמָה וּכְסִילִים הָבִינוּ לֵב" (פירוט), אלא שיש לדעת איך לדבר אליהם כך שיקשיבו:

  • לדבר מהר, כך שלא ישתעממו, משלי כט20: "חָזִיתָ אִישׁ אָץ בִּדְבָרָיו - תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ" (פירוט)
  • לדבר בבטחון עצמי רב ומוגזם, כך שיושפעו מבחינה רגשית, משלי כו12: "רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו - תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ" (פירוט)
  • להוביל אותם ולגרום להם לעשות את מה שרוצים שהם יעשו, בלי לבזבז מילים, משלי כו3: "שׁוֹט לַסּוּס, מֶתֶג לַחֲמוֹר, וְשֵׁבֶט לְגֵו כְּסִילִים" (פירוט)
  • להראות להם עד כמה ההתנהגות שלהם מביאה עליהם קלון, בושה וכלימה, משלי ג35: "כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ, וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן" (פירוט).
  • וכשצריך להעניש, לפעמים אין ברירה אלא להשתמש בעונשים גופניים, משלי יט29: "נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים, וּמַהֲלֻמוֹת לְגֵו כְּסִילִים".

2. הפסוק שלנו מתייחס לאדם שרוצה לדבר עם כסיל מיוזמתו, למשל כדי לחנך אותו; אבל אם הכסיל בא וטוען טענות, יש מקרים שבהם צריך לענות לו, כדי שלא יהיה חכם בעיניו. ראו  משלי כו5: "עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ, פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו" (פירוט).

3. ישנם אנשים נוספים שאינם מושפעים מדיבורים בשכל טוב:

  • משלי יג15: "שֵׂכֶל טוֹב יִתֶּן חֵן, וְדֶרֶךְ בֹּגְדִים אֵיתָן" (פירוט).
  • משלי כט19: "בִּדְבָרִים לֹא יִוָּסֶר עָבֶד, כִּי יָבִין וְאֵין מַעֲנֶה" (פירוט)
  • משלי יט29: "נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים, וּמַהֲלֻמוֹת לְגֵו כְּסִילִים" (פירוט).

4. שמעתי אימרה אנגלית המעבירה רעיון דומה לפסוקנו: "You cannot reason people out of a position they did not reason themselves into" (לא ידוע לי המקור).

ראו גם:   פסוקים נוספים על בוז וביזיון בספר משלי.

 דקויות

ההמלצה "באזני כסיל אל תדבר" מתייחסת לכמה סוגים של דיבורים:

1. דברי תוכחה: "כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע" (כך פירש את הפסוק רבי אילעא משום ר' אלעזר בר שמעון, בבלי יבמות סה:).

2. סודות התורה: "וכשיגלה הקב"ה את עיני האדם, ויראה לו מה שהראה, ראוי לו לגנזם... ואם ירמוז מהם במעט, ירמוז למי שיש לו שכל שלם ונודעה אמיתתו...  אין ראוי לאיש חכם לגלות מה שידע מן הסודות, אלא למי שהוא גדול ממנו, או כמוהו;    שאם יגלה אותו לכסיל, אף-על-פי שלא יגנהו, לא ייטב בעיניו.    ועל כן אמר החכם, באזני כסיל אל תדבר, כי יבוז לשכל מליך." (רמב"ם, הקדמה לפירוש המשנה).

3. הוכחות שכליות בויכוחים: "והנה, המושכל והמשכיל והשכל שלשה עדים נאמנים על זה... ו... אני איני מדבר בזה עם זה מי שצריך ערבים על אמתת השכל, ולא עם מי שצריך לבקש מופת על מציאותו, כי הוא לא מקבל שום מופת... אבל כל דמיון וכל הרגש שיהיה לו קצת מחשבה, מדומה אצלו בו אצלו תכלית האמת, וזולתו אצלו כלו הוא שקר גמור או בלתי מושג כלל; ואם-כן, עליו הכתוב אומר באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לשכל מליך, ואני איני מדבר באזניו, רק אני מדבר עם בעל שכל, אשר ידעתי שיהיה קל עליו להבין כל מופת בשכלו, וכשישמע דבר מושכל מופתי יעיין בו בטוב שכלו, וישא ויתן בינו ובין עצמו עליו עד שיוציאנו לפעל אמתי, ויאמת האמת, וישאר חקוק ורשום בלבו ומושג ומושכל תמיד, עד שכל חכמי עולם לא היו יכולים להסירו מלבו, כי התאמת במופתים" (הרב אברהם אבולעפיה, ספר החשק).

 פרק כג    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות