המצדיק את הרשע יזכה לברכת הרשע ולקללת כל שאר הציבור

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק כד    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   סיכום 
כד24 אֹמֵר לְרָשָׁע 'צַדִּיק אָתָּה', יִקְּבֻהוּ עַמִּים, יִזְעָמוּהוּ לְאֻמִּים -

 סגולות

- שופט אשר אומר לרשע (האמור להיות מורשע במשפט) "אתה צדיק" (זכאי) - הרשע אמנם יברך אותו, אבל העם כולו ייקוב את שמו ויקלל אותו, הלאום כולו יזעם עליו -

 מצודות

אומר לרשע 'צדיק אתה' - יקבוהו (יקללוהו) עמים; כי כאשר יראה הרשע שקוראים אותו צדיק, יתפקר עוד יותר לעשות רעה לכל האומה בכלל, ולזה יקללו כולם את הקוראו צדיק.   וכן יזעמוהו (יכעסו עליו) לאומים (אומות); כפל הדבר במילים שונות.


 הקבלות

כשבני ישראל נכנסו לארץ ישראל, הם קיימו טקס של ברכות וקללות, דברים כז26: "אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם; וְאָמַר כָּל הָעָם 'אָמֵן'". ע"פ חז"ל, לפני כל קללה היתה ברכה הפוכה, כגון "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת".

הקמת התורה כוללת, בין השאר, תוכחות לאנשים שעוברים על התורה. מכאן, מי שאינו מוכיח את הרשעים אלא אומר להם שהם צדיקים - ייענש בקללה שכל שבטי ישראל (הנקראים עמים) קיללו את האנשים שאינם מקימים את התורה: יקבוהו עמים, יזעמוהו לאומים; ומצד שני, מי שמוכיח את הרשעים ומקים את התורה, יזכה בברכה: ועליהם תבוא ברכת טוב (החפץ חיים, ספר חומת הדת, מאמר חיזוק הדת, מאמר ד).

 פרק כד    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות