1 ויסף אף-יהוה לחרות בישראל ויסת את-דוד בהם לאמר לך מנה את-ישראל ואת-יהודה. 2 ויאמר המלך אל-יואב שר-החיל אשר-אתו שוט-נא בכל-שבטי ישראל מדן ועד-באר שבע ופקדו את-העם וידעתי את מספר העם.
3 ויאמר יואב אל-המלך ויוסף יהוה אלהיך אל-העם כהם וכהם מאה פעמים ועיני אדני-המלך ראות ואדני המלך למה חפץ בדבר הזה. 4 ויחזק דבר-המלך אל-יואב ועל שרי החיל ויצא יואב ושרי החיל לפני המלך לפקד את-העם את-ישראל. 5 ויעברו את-הירדן ויחנו בערוער ימין העיר אשר בתוך-הנחל הגד ואל-יעזר. 6 ויבאו הגלעדה ואל-ארץ תחתים חדשי ויבאו דנה יען וסביב אל-צידון. 7 ויבאו מבצר-צר וכל-ערי החוי והכנעני ויצאו אל-נגב יהודה באר שבע. 8 וישטו בכל-הארץ ויבאו מקצה תשעה חדשים ועשרים יום ירושלם. 9 ויתן יואב את-מספר מפקד-העם אל-המלך ותהי ישראל שמנה מאות אלף איש-חיל שלף חרב ואיש יהודה חמש-מאות אלף איש. 10 ויך לב-דוד אתו אחרי-כן ספר את-העם ויאמר דוד אל-יהוה חטאתי מאד אשר עשיתי ועתה יהוה העבר-נא את-עון עבדך כי נסכלתי מאד. 11 ויקם דוד בבקר ודבר-יהוה היה אל-גד הנביא חזה דוד לאמר. 12 הלוך ודברת אל-דוד כה אמר יהוה שלש אנכי נוטל עליך בחר-לך אחת-מהם ואעשה-לך. 13 ויבא-גד אל-דוד ויגד-לו ויאמר לו התבוא לך שבע שנים רעב בארצך אם-שלשה חדשים נסך לפני-צריך והוא רדפך ואם-היות שלשת ימים דבר בארצך עתה דע וראה מה-אשיב שלחי דבר. 14 ויאמר דוד אל-גד צר-לי מאד נפלה-נא ביד-יהוה כי-רבים רחמו וביד-אדם אל-אפלה. 15 ויתן יהוה דבר בישראל מהבקר ועד-עת מועד וימת מן-העם מדן ועד-באר שבע שבעים אלף איש. 16 וישלח ידו המלאך ירושלם לשחתה וינחם יהוה אל-הרעה ויאמר למלאך המשחית בעם רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה היה עם-גרן האורנה היבסי.
17 ויאמר דוד אל-יהוה בראתו את-המלאך המכה בעם ויאמר הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי ואלה הצאן מה עשו תהי נא ידך בי ובבית אבי.
18 ויבא-גד אל-דוד ביום ההוא ויאמר לו עלה הקם ליהוה מזבח בגרן ארניה היבסי. 19 ויעל דוד כדבר-גד כאשר צוה יהוה. 20 וישקף ארונה וירא את-המלך ואת-עבדיו עברים עליו ויצא ארונה וישתחו למלך אפיו ארצה. 21 ויאמר ארונה מדוע בא אדני-המלך אל-עבדו ויאמר דוד לקנות מעמך את-הגרן לבנות מזבח ליהוה ותעצר המגפה מעל העם. 22 ויאמר ארונה אל-דוד יקח ויעל אדני המלך הטוב בעינו ראה הבקר לעלה והמרגים וכלי הבקר לעצים. 23 הכל נתן ארונה המלך למלך ויאמר ארונה אל-המלך יהוה אלהיך ירצך. 24 ויאמר המלך אל-ארונה לא כי-קנו אקנה מאותך במחיר ולא אעלה ליהוה אלהי עלות חנם ויקן דוד את-הגרן ואת-הבקר בכסף שקלים חמשים. 25 ויבן שם דוד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויעתר יהוה לארץ ותעצר המגפה מעל ישראל.