הוות = הרס ההוויה

קוד: הות= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל:

המילה הַוָּה (בסמיכות הַוָּת-, בריבוי הַוּוֹת) מציינת, בדרך כלל, צרה או אסון:

א. אסון טבעי:

ב. אסון שבא מה': ג. אסון שבא ממעשיהם הרעים של אנשים: ד. אסון שאנשים רעים חושבים או מתכננים לעשות (בדרך-כלל הולך יחד עם מרמה):

הקשר בין הווה=אסון לבין הוה=היה

שורש המילה הוא "הוה", שמשמעותו כמו "היה" ("הוה גביר לאחיך" = היה גביר לאחיך). מה הקשר בין אסון לבין הויה?

1. ע"פ ראב"ע, הַוָּה היא אסון פתאומי, אסון שבא ומתהווה במפתיע; וכך פירש שבי"ל בקונקורדנציה (ולדבריו יש שורש נוסף - השורש הות - שמשמעותו "אסון").

2. וע"פ מלבי"ם, המילה היא במשמעות הפוכה - "הוות" משמעה אבדן וביטול ההוויה (ראו פעלים במשמעות הפוכה).

פסוקים שבהם כמה משמעויות אפשריות

תגובות