לא תסור... ימין ושמאל

קוד: ביאור:דברים יז11 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל: מכתב

דברים יז 8-11: "כי ייפלא ממך דבר למשפט, בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע - דברי ריבות בשעריך; וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' א-להיך בו.
ובאת אל הכוהנים הלויים ואל השופט, אשר יהיה בימים ההם; ודרשת, והגידו לך את דבר המשפט.
ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר ה'; ושמרת לעשות ככל אשר יורוך.
על פי התורה אשר יורוך, ועל המשפט אשר יאמרו לך - תעשה: לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל
"

ישנם שני פירושים מנוגדים לביטוי "ימין ושמאל":

  1. ע"פ ספרי במקום: "אפילו מראים בעיניך על שמאל שהוא ימין, ועל ימין שהוא שמאל - שמע להם", כלומר, יש לציית למנהיגים גם אם ההוראה שלהם בלתי הגיונית בעליל (ראו הסברי הראשונים על פירוש זה).
  2. ע"פ ירושלמי, הוריות א א : " יכול אם יאמרו לך על ימין שהוא שמאל, ועל שמאל שהוא ימין תשמע להם?! – תלמוד לומר: "ימין ושמאל", שיאמרו לך על ימין שהוא ימין, ועל שמאל שהוא שמאל ", כלומר, יש לבחון את דברי המנהיגים בשכל ישר, ואם רואים בבירור שהם טועים, אין לשמוע בקולם.

איזה פירוש מתאים יותר לפשט הכתובים?

במבט ראשון, נראה שהכוונה של הפסוק היא להרחיב את חובת הציות, ולהגיד שאסור לסטות לשום כיוון מההוראה של בית-הדין, וזה יותר מתאים לפירוש 1.

אבל במבט שני, הפרשה מתחילה ב: "כי ייפלא ממך דבר... בין דין לדין...", כלומר: רק כשנתקלים בעניין לא ברור ("מופלא"), שיש בו ספק בין דין לדין, צריך לשאול את בית-הדין ולציית להם. אולם אם העניין ברור ללא ספק, לא צריך בכלל לשאול. זה יותר מתאים לפירוש 2.

קישורים ותגובות

דיון בנושא קרוב - למי בדיוק צריך לשמוע

מאמר בעלון שבתון

מאמר באתר דעת - יצחק איזק ואלכסנדר קליין

מאמר באתר מכללת שערי משפט - יעקב שפירא

יצחק צויג (2003-08): הכוונה בכי יפלא ממך היא גם לגבי השופטים שיושבים בשער העיר. כלומר, גם להם צריך לשמוע, ואם מתעורר בהם ספק לגבי דין מסויים אז העניין עולה לערכאה גבוהה יותר.

הפסוקים מתארים מצב אידיאלי שבאמת לעם חשוב לדעת מה הוא רצון ה', ולכן שואלים שאלות, ומתוך הענווה יודעים לפעמים גם להגיד שלא יודעים מה היא התשובה, ואז מתגלה המקור לכל הדינים כאשר העניין מגיע עד למקום אשר יבחר ה'.

במערכת מעין זו, אנשים לא פוסקים הלכה לעצמם. רק היום כאשר אנו במצב גלותי של 'עשה לך רב', אין ברירה ואנשים צריכים לפסוק לעצמם. גם אם זה אומר לבחור את הרב המתאים (זו גם פסיקה).

אפי ברק (2007-08): יפה, יפה. תמיד לא הסתדרתי עם הספרי. לציית להוראה לא הגיונית בעליל, כאשר דברי חכמים נסמכים על בירור השכל, נראה לי דבר לא הגיוני לחלוטין. מין איפכא מסתברא שכזו. יש כאן ביטול של האישיות הפרטית למול המנגנון הגדול ואיזו תיזה שבית הדין הגדול לא יכול בשום פנים ואופן לטעות כמו האפיפיור. מוחלטות שמקוממת, שהרי אנו יודעים שאפילו מגדולי החכמים ואפילו ממשה רבנו נתעלמו הלכות. עכשו כשאני רואה את הפרשנות של הירושלמי אני שמח מאוד על דבריו: לציית לכל הוראה, אבל לא כזו שמתנוסס עליה "דגל שחור" של חוסר הגיון משווע. בדברי הירושלמי רמוז שגם חכמים גדולים עשויים לטעות, והוא לא מבטל את ההגיון של האדם הקטן. אם ברור לך בעליל שבית הדין הגדול טעה, אינך מחוייב להשמע לו. אם הספרי מדגיש את האלוהיות של בית המשפט העליון ואת ההשראה האלוהית על דיוניהם, הרי שהירושלמי מדגיש את האנושיות שלו, ואת העובדה שחכמי המשפט הם גם בשר ודם, ויש להם רגשות, יצרים, דעות קדומות והגבלות שכליות.


תגובות