קוד: אם לא= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
וַיִּשָּׁבַע מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: 'אִם לֹא הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרְכָה רַגְלְךָ בָּהּ - לְךָ תִהְיֶה לְנַחֲלָה וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם, כִּי מִלֵּאתָ אַחֲרֵי ה' אֱלֹהָי'".
מה משמעות המילים הללו?
נראה שבמקור היו נוהגים להישבע או להבטיח הבטחה חשובה ע"י איום עצמי (=הנשבע מאיים על עצמו), למשל: "תבוא עליי רעה גדולה אם לא אעשה כמו שהבטחתי", או "תבוא עליי צרה גדולה אם לא נכונים הדברים שאמרתי".
יש מקומות שהאיום העצמי כתוב במלואו, למשל:
ויאמר ראובן אל אביו לאמר 'את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך...'": ראובן מבטיח שיביא את בנימין בחזרה, וכדי לחזק את ההבטחה, הוא מקבל על עצמו צרה גדולה - ששני בניו ימותו אם לא יקיים את הבטחתו; וכך גם:
אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים"
תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי"
יש מקרים שהאיום רק נרמז, למשל:
ולעמשא תמרו: 'הלוא עצמי ובשרי אתה, כה יעשה לי אלהים וכה יוסיף אם לא שר צבא תהיה לפני כל הימים תחת יואב'": דוד מבטיח לעמשא שיהיה שר צבא, ואף מוכן לקבל על עצמו קללה "כה יעשה לי אלהים וכה יוסיף [רעות וצרות] אם לא שר צבא תהיה...".
ויאמרו זקני גלעד אל יפתח ה' יהיה שמע בינותינו אם לא כדברך כן נעשה": זקני גלעד מבטיחים למנות את יפתח למנהיגם, ואומרים "ה' יהיה שומע בינותינו [ויעניש אותנו] אם לא כדברך כן נעשה".
והמה אמרו אל ירמיהו 'יהי ה' בנו לעד אמת ונאמן אם לא ככל הדבר אשר ישלחך ה' אלהיך אלינו כן נעשה'"
ויש מקומות שהאיום לא כתוב כלל, והשבועה מתחילה במילים "אם לא":
אמר אלהם 'חי אני נאם ה' אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם... אני ה' דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו"
ו אם לא מדאגה מדבר עשינו את זאת לאמר מחר יאמרו בניכם לבנינו לאמר מה לכם ולידוד אלהי ישראל"
ועבדי מלך ארם אמרו אליו אלהי הרים אלהיהם על כן חזקו ממנו ואולם נלחם אתם במישור אם לא נחזק מהם...
ואתה תמנה לך חיל כחיל הנפל מאותך וסוס כסוס ורכב כרכב ונלחמה אותם במישור אם לא נחזק מהם וישמע לקלם ויעש כן"
ויאמר אל בדקר שלשה שא השלכהו בחלקת שדה נבות היזרעאלי, כי זכר אני ואתה את רכבים צמדים אחרי אחאב אביו, וה' נשא עליו את המשא הזה: 'אם לא את דמי נבות ואת דמי בניו ראיתי אמש נאם ה', ושלמתי לך בחלקה הזאת נאם ה'!'; ועתה שא השלכהו בחלקה כדבר ה'"
באזני ה' צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו גדלים וטובים מאין יושב"
לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר" (פירוט)
נשבע ה' צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום
אמר ה' אם לא שרותך לטוב אם לוא הפגעתי בך בעת רעה ובעת צרה את האיב"
כי כה אמר ה' על בית מלך יהודה 'גלעד אתה לי ראש הלבנון אם לא אשיתך מדבר ערים לא נושבה'"
לכן שמעו עצת ה' אשר יעץ אל אדום ומחשבותיו אשר חשב אל ישבי תימן ' אם לא יסחבום צעירי הצאן, אם לא ישים עליהם נוהם'"
לכן שמעו עצת ה' אשר יעץ אל בבל ומחשבותיו אשר חשב אל ארץ כשדים: 'אם לא יסחבום צעירי הצאן, אם לא ישים עליהם נוה'"
לכן חי אני נאם ד' ה' אם לא יען את מקדשי טמאת בכל שקוציך ובכל תועבתיך וגם אני אגרע ולא תחוס עיני וגם אני לא אחמול"
חי אני נאם אדני ידוד אם לא במקום המלך הממליך אתו אשר בזה את אלתו ואשר הפר את בריתו אתו בתוך בבל ימות...
לכן כה אמר אדני ידוד חי אני אם לא אלתי אשר בזה ובריתי אשר הפיר ונתתיו בראשו"
חי אני נאם אדני ה' אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם"
כה תאמר אלהם כה אמר אדני ידוד חי אני אם לא אשר בחרבות בחרב יפלו ואשר על פני השדה לחיה נתתיו לאכלו ואשר במצדות ובמערות בדבר ימותו"
חי אני נאם אדני ידוד אם לא יען היות צאני לבז ותהיינה צאני לאכלה לכל חית השדה מאין רעה ולא דרשו רעי את צאני וירעו הרעים אותם ואת צאני לא רעו"
לכן חי אני נאם אדני ידוד כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך"
לכן כה אמר אדני ידוד אם לא באש קנאתי דברתי על שארית הגוים ועל אדום כלא אשר נתנו את ארצי להם למורשה בשמחת כל לבב בשאט נפש למען מגרשה לבז"
לכן כה אמר ד' ה': 'אני נשאתי את ידי אם לא הגוים אשר לכם מסביב המה כלמתם ישאו'"
ובקנאתי באש עברתי דברתי אם לא ביום ההוא יהיה רעש גדול על אדמת ישראל"
הביאו את כל המעשר אל בית האוצר, ויהי טרף בביתי, ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארבות השמים והריקתי לכם ברכה עד בלי די"
שיר המעלות לדוד: ה' לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא הלכתי בגדלות ובנפלאות ממני. אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמל עלי אמו כגמל עלי נפשי"
ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו אם לא על פניך יברכך"
אולם שלח נא ידך וגע אל עצמו ואל בשרו אם לא אל פניך יברכך"
אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון"
אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם...
ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע...
מי יתן לי שמע לי הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי אם לא על שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי"
שבועה שמתחילה ב"אם לא" באה תמיד לאשר את המילים הבאות אחר-כך, למשל בדברי איוב "אם לא בכיתי לקשה יום...
" הכוונה "אני נשבע שבכיתי לקשה יום"; מכאן, שבמקרים מסויימים, לא ייתכן שהמילים "אם לא" הן פתיחה לשבועה, ויש לפרש אותן כמשמען - if not:
אם לא
ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו" - בעל הבית צריך לגשת אל השופטים כדי שיוכלו לברר אם אכן לא שלח ידו במלאכת רעהו; וכן שמות כב10: "
שבעת ה' תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם" - אם הנאשם בטוח שלא שלח ידו במלאכת רעהו, מותר לו להישבע על כך, ואז הבעלים צריכים להסתפק בשבועה זו (ראו חוק השומרים).
וישבעני אדני לאמר 'לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו; אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני'"
והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה ' אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה'"
ויאמרו לה האנשים 'נפשנו תחתיכם למות אם לא תגידו את דברנו זה; והיה בתת ה' לנו את הארץ ועשינו עמך חסד ואמת'"
כה אמר ה' ' אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי'"
לא אל עמים רבים עמקי שפה וכבדי לשון אשר לא תשמע דבריהם אם לא אליהם שלחתיך המה ישמעו אליך"
ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא"