עיקש = עקום וקשה

קוד: עקש= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

השורש עקש הוא שילוב של עקם ושל קשה:
אדם עִקֵּש לֵב הוא אדם בעל אופי עקום וגם קשה: אדם שהוא גם לא ישר, וגם קשוח ואינו מוותר בקלות, כמו בלשון ימינו עקשן:
עִקְּשוּת פֶּה היא צורת-דיבור עקומה וקשה: דיבור שהוא גם לא ישר וגם קשה ותוקפני:

ביטויים מקבילים ומנוגדים

בכמה פסוקים, עקש מקביל ל נלוז (=עקום ונסתר):

בכמה פסוקים, עקש מקביל ל פתלתול/נפתל:

בכמה פסוקים, עקש מנוגד ל תם/תמים ( = שלם, ללא פגמים ומכשולים):

פירושים נוספים

עיקש לב

1. "מראה לאדם יושרו, ומחשבות לבו עקשות", כלומר, אחד בפה ואחד בלב (מצודת דוד על משלי יא20, ודומה לזה על משלי יז20)

2. "עיקש לב, הוא ההפך מחכם לב, והוא מי שחולק על חוקי החכמה" (מלבים על משלי יא20, ודומה לזה על משלי יז20)

3. "עקשי לב הם בעלי המידות הרעות" (רבי יונה על משלי יא20), ומצד שני:

4. "עיקש לב הוא האיש שדעתו משובשת, ולא יכיר האמת" (רבי יונה על משלי יז20)

5. "המעקש ליבו, ואינו שב בתשובה" (הגאון מווילנה על משלי יא20), ומצד שני:

6. "עיקש לב - מי שיש לו לב עיקש ועקום וסר מדרך טוב, והוא עשיית המצוות עשה" (הגאון מווילנה על משלי יז20)

שורשים דו-עיצוריים / אביתר כהן

(נכתב 23.08.2005)

המילים עקש, עקל, עקם, עקב, עקף, כולם נוצרו משורש עק.

לפי דעתי, השפה העברית מבוססת על שורשים דו עיצוריים ולא תלת עיצוריים.

השורש התלת עיצורי נועד להרחיב ולגוון את המשמעות של השורשים הדו עיצוריים.

השורש המפורסם והידוע ביותר בעניין הוא השורש פר.


תגובות