1 לא-יהיה לכהנים הלוים כל-שבט לוי חלק ונחלה עם-ישראל אשי יהוה ונחלתו יאכלון. 2 ונחלה לא-יהיה-לו בקרב אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר-לו.
3 וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם-שור אם-שה ונתן לכהן הזרע והלחיים והקבה. 4 ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן-לו. 5 כי בו בחר יהוה אלהיך מכל-שבטיך לעמד לשרת בשם-יהוה הוא ובניו כל-הימים.
6 וכי-יבא הלוי מאחד שעריך מכל-ישראל אשר-הוא גר שם ובא בכל-אות נפשו אל-המקום אשר-יבחר יהוה. 7 ושרת בשם יהוה אלהיו ככל-אחיו הלוים העמדים שם לפני יהוה. 8 חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על-האבות.
9 כי אתה בא אל-הארץ אשר-יהוה אלהיך נתן לך לא-תלמד לעשות כתועבת הגוים ההם. 10 לא-ימצא בך מעביר בנו-ובתו באש קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף. 11 וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודרש אל-המתים. 12 כי-תועבת יהוה כל-עשה אלה ובגלל התועבת האלה יהוה אלהיך מוריש אותם מפניך. 13 תמים תהיה עם יהוה אלהיך. 14 כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל-מעננים ואל-קסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך יהוה אלהיך. 15 נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך יהוה אלהיך אליו תשמעון. 16 ככל אשר-שאלת מעם יהוה אלהיך בחרב ביום הקהל לאמר לא אסף לשמע את-קול יהוה אלהי ואת-האש הגדלה הזאת לא-אראה עוד ולא אמות. 17 ויאמר יהוה אלי היטיבו אשר דברו. 18 נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל-אשר אצונו. 19 והיה האיש אשר לא-ישמע אל-דברי אשר ידבר בשמי אנכי אדרש מעמו. 20 אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא-צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא. 21 וכי תאמר בלבבך איכה נדע את-הדבר אשר לא-דברו יהוה. 22 אשר ידבר הנביא בשם יהוה ולא-יהיה הדבר ולא יבא הוא הדבר אשר לא-דברו יהוה בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו.