קל יותר לשמור על כבוד מאשר לשמור על עושר

קוד: ביאור:משלי יא16 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק יא    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31 
יא16 אֵשֶׁת חֵן תִּתְמֹךְ כָּבוֹד, וְעָרִיצִים יִתְמְכוּ עֹשֶׁר.

 סגולות

אפילו אשה עדינה ובעלת חן יכולה לתמוך, להחזיק ולשמור על כבודה בעצמה, כאשר היא עושה מעשים של חן וחסד;   אולם, העשיר צריך שומרים עריצים (גיבורים) כדי לתמוך, להחזיק ולשמור על עושרו.

 מצודות

אישה הנושאת חן בעבור כשרון מעשיה, דרכה לתמוך את הכבוד שלא תלך ממנה, ועושה סמיכות אל הכבוד בהוספת כשרון מעשים;    ועריצים (בעלי כח רב), דרכם עשות סמוכות אל העושר, לבל יהיה אבוד מהם.


 עצות

1. הפסוק מציג את אחד מיתרונותיו של הכבוד על-פני העושר: כדי לתמוך בעושר שלא יאבד, דרושים עריצים = אנשים חזקים ומפחידים, שיאבטחו וישמרו על העושר מפני אויבים ושודדים; אך כדי לתמוך בכבוד אין צורך בעריצים, גם אשת חן = אישה יפה ועדינה יכולה לשמור על כבודה בעצמה.   הכבוד הוא פנימי ונמצא עם האיש או האישה בכל מקום שהם, ואין צורך לשכור מאבטחים שישמרו עליו עבורם.   ישנם פסוקים נוספים על עדיפות השם הטוב על העושר, ראו במשלי כב1: "נִבְחָר שֵׁם מֵעֹשֶׁר רָב מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טוֹב" (פירוט).

2. אפשר גם לקרוא אשת חן תִתָּמֵך כבוד - כאשר אישה מתנהגת בכבוד, החן שלה נשמר, כלומר, הכבוד תומך בחן שלה; לעומת זאת, אישה שמפקירה את עצמה, גם היופי שלה כבר נעכר, לא נשמר.   ועריצים יִתָּמְכוּ עשר - כל עוד לעריצים יש כסף, הם יכולים לשחד אנשים ובכך לשלוט בעם, כלומר, העושר תומך בהם (יעל 13.09.2005). וראו גם במשלי יא22: "נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר, אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם" (פירוט)

3. ויש שפירשו: אשה שמעשיה חיננים ונאים, עושה חן וחסד עם הבריות - תומכת ומחזקת את כבודו של בעלה (דעת מקרא).

 הקבלות

ישנה הקבלה בין הפסוק שלנו לפסוק הבא (פירוט):

* אֵשֶׁת || אִישׁ;

* חֵן || חָסֶד:    כמו בבראשית יט19: "הִנֵּה נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ וַתַּגְדֵּל חַסְדְּךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי...",  אסתר ב17: "וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר מִכָּל הַנָּשִׁים, וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל הבתולות...";

* תִּתְמֹךְ || גֹּמֵל:    תמך = גמל = עזר, היטיב.

* כָּבוֹד || נַפְשׁוֹ:   כמו בבראשית מט6: "בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי, בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי...",  תהילים ז6: "יִרַדֹּף אוֹיֵב נַפְשִׁי, וְיַשֵּׂג וְיִרְמֹס לָאָרֶץ חַיָּי, וּכְבוֹדִי לֶעָפָר יַשְׁכֵּן סֶלָה", ואולי במשלי טו32-33: "פּוֹרֵעַ מוּסַר מוֹאֵס נַפְשׁוֹ, וְשׁוֹמֵעַ תּוֹכַחַת קוֹנֶה לֵּב; יִרְאַת ה' מוּסָר חָכְמָה, וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה".

* וְעָרִיצִים || וְאַכְזָרִי.

שני הפסוקים מביעים אותו רעיון, אחד בלשון נקבה ואחד בלשון זכר: אישה ואיש העושים מעשים טובים, מעשים של חנינה וחסד עם הבריות, למעשה עוזרים לעצמם - הם תומכים ומחזקים את כבודם, גומלים ומיטיבים עם נפשם.

 דקויות

1. הפסוק מציג את אחד מיתרונותיו של הכבוד על-פני העושר: כדי לתמוך בעושר שלא יאבד, דרושים עריצים = אנשים חזקים ומפחידים, שיאבטחו וישמרו על העושר מפני אויבים ושודדים; אך כדי לתמוך בכבוד אין צורך בעריצים, גם אשת חן = אישה יפה ועדינה יכולה לשמור על כבודה בעצמה.   הכבוד הוא פנימי ונמצא עם האיש או האישה בכל מקום שהם, ואין צורך לשכור מאבטחים שישמרו עליו עבורם.   ישנם פסוקים נוספים על עדיפות השם הטוב על העושר, ראו במשלי כב1: "נִבְחָר שֵׁם מֵעֹשֶׁר רָב מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טוֹב" (פירוט).

2. אפשר גם לקרוא אשת חן תִתָּמֵך כבוד - כאשר אישה מתנהגת בכבוד, החן שלה נשמר, כלומר, הכבוד תומך בחן שלה; לעומת זאת, אישה שמפקירה את עצמה, גם היופי שלה כבר נעכר, לא נשמר.   ועריצים יִתָּמְכוּ עשר - כל עוד לעריצים יש כסף, הם יכולים לשחד אנשים ובכך לשלוט בעם, כלומר, העושר תומך בהם (יעל 13.09.2005). וראו גם במשלי יא22: "נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר, אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם" (פירוט)

 פרק יא    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות