גם אדם מוזר עשוי להיות זך וישר

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק כא    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31 
כא8 הֲפַכְפַּךְ דֶּרֶךְ אִישׁ וָזָר, וְזַךְ יָשָׁר פָּעֳלוֹ.

 סגולות

יש איש שאופן-התנהגותו הפוך מהמקובל, ונראה לנו זר ומוזר,   ובכל-זאת פעולותיו זכות וישרות.

 מצודות

המתהפך במעשיו, פעם כך ופעם בהפך, הנה פעם דרך איש לו ופעם הוא זר מן הדרך;   אבל האיש הזך, פעלו ישר בכל עת מבלי השתנות.


 עצות

אנשים שונים ומוזרים מייד מעוררים בנו חשד; אם הם לא מתנהגים כמו כולם, הם בטח לא חושבים כמו כולם, וזה בטח מראה שיש להם איזו בעיה. ספר משלי מציע לחשוב שוב:

הפכפך = נראה הפוך מההגיון, או אף סותר את עצמו (ראו תהפוכות);   דרך = הרגל ומנהג;   זר = מוזר, שונה מהמוכר לנו.

הפכפך דרך איש וזר = לפעמים ישנו איש שמעשיו נראים מוזרים ואף סותרים את עצמם, ובכל זאת -

וזך ישר פעלו = התנהגותו היא זכה וישרה.

הפסוק בא ללמד אותנו להיות סובלניים, להתייחס בעין יפה גם לאנשים שדרכם נראית לנו מוזרה, ולדון אותם לכף זכות, כי ייתכן שהם זכים וישרים לא פחות מאיתנו. 

-

ייתכן שהפסוק מתייחס במיוחד לאנשים "דתיים ותיקים", הלועגים ל"דתיים חדשים" בגלל המנהגים המוזרים שלהם, או מתפללים ותיקים הלועגים למתפללים החדשים בגלל מנהגי התפילה המוזרים שלהם:

"יש עוד שמחה ושחוק רע מאוד, כגון מי שמשחק במי שזהיר בעבודת השם יתברך והמקיים מצוותיו. ויש בזה ארבע רעות:

  • האחד שהוא מחשיך נפשו מאור המצוות; כשהוא מואס ומשחק במקיימי המצוות – אז יתגנו המצוות בעיניו.
  • השני: כי אולי מתוך השחוק ימנע הצדיק מצדקותיו, כי לא יוכל לסבול השחוק.
  • השלישי: כי אנשים רבים אשר לא ניסו ללכת בדרכי השם יתברך – לא יוכלו לעשות תשובה מפני השחוק, וילכו בחושך כל ימיהם. ונמצא שזה המשחק לא די שמונע מחברו רב טוב הצפון לצדיקים, אלא שמוריד אותו לשאול תחתית. והנה המשחק הזה בכלל עונש "המחטיא את הרבים".
  • הרביעי שדומה לליסטים שעומד על פרשת דרכים, וקוצץ רגלי המביאים דורון למלך: הלוא זה שונאו ואויבו של המלך, ורעתו רבה מאוד." (אורחות צדיקים שער השמחה).

 הקבלות

1. בפרק הקודם יש פסוק דומה, משלי כ11: "גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר, אִם זַךְ וְאִם יָשָׁר פָּעֳלוֹ" (פירוש). כמעט כל מילה מקבילה או מנוגדת:

במעלליו ~ דרך;  
יתנכר ~ זר;
נער ~ איש;
זך ~ זך;
ישר ~ ישר;
פעלו ~ פעלו.

לא הצלחתי עדיין לגלות מה משמעות ההקבלה.

2. פסוק הפוך לכאורה נמצא במשלי יד12-13: "יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁׁ, וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת. גַּם בִּשְׂחוֹק יִכְאַב לֵב, וְאַחֲרִיתָהּ שִׂמְחָה תוּגָה" (פירוט) ובמשלי טז25-26: "יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁׁ, וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת. נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לּוֹ, כִּי אָכַף עָלָיו פִּיהוּ" (פירוט).

 דקויות

מי הפכפך ומי זך?

1. לפי רוב המפרשים, הפכפך וזך הם שני אנשים שונים: החצי הראשון מדבר על איש הפכפך שאינו ישר, והחצי השני מדבר על איש זך אשר פעולותיו ומעשיו ישרים.

- אולם, המילה זך משמשת בלשון המקרא רק כשם-תואר ולא כשם-עצם, ולכן מסתבר שהיא מתארת את פעלו של האיש שנזכר בתחילת הפסוק, ולא מציינת איש אחר שהוא זך.

2. מהשוואה לשני פסוקים אחרים, שבשניהם נזכר המושג דרך/י איש (משלי טז2: "כָּל דַּרְכֵי אִישׁ זַךְ בְּעֵינָיו, וְתֹכֵן רוּחוֹת ה'" (פירוט), משלי כא2: "כָּל דֶּרֶךְ אִישׁ יָשָׁר בְּעֵינָיו, וְתֹכֵן לִבּוֹת ה'" (פירוט)), ניתן להסיק שהתארים זך וישר מתארים את האופן שבו רואה האדם את מעשיו: למרות שהדרך = המסלול שהאיש בוחר ללכת בו, הוא הפכפך = עקום והפוך מהאמת, וזר = מוזר ומנוגד למוסר המקובל, הרי שבעיני האיש עצמו - זך וגם ישר פעלו; כלומר, גם אם הוא עושה מעשים שכל אחד אחר יבין מייד שהם פסולים - הוא עצמו רואה את המעשים כטהורים ואמיתיים; לפי זה, הפסוק בא להפנות את תשומת ליבו של האדם לכך שהוא לא יכול לשפוט את דרכו באופן אובייקטיבי.

- אולם, לפי פירוש זה חסרה בפסוקנו המילה העיקרית - בעיניו. הפסוק מציג אדם אשר זך ישר פעלו באופן מוחלט, ולא רק בעיני עצמו.

3. דווקא בתחילת הפסוק ישנה מילה המתייחסת למה שנראה לעין - המילה זר. דרך זר הוא דרך מוזר ולא מוכר;   דרך הפכפך הוא דרך הפוך מהמקובל וסותר את עצמו.

אנשים שונים ומוזרים מייד מעוררים בנו חשד: אם הם לא מתנהגים כמו כולם, הם בטח לא חושבים כמו כולם, וזה בטח מראה שיש להם איזו בעיה.   אולם לפעמים ישנו איש, שדרך-חייו נראה לנו הפכפך וזר, ובכל זאת מעשיו זכים וישרים.

הפסוק מלמדנו להיות סובלניים, להתייחס בעין יפה גם לאיש שדרכו נראית לנו הפוכה מוזרה, לדון אותו לכף זכות ולא ללעוג לו, כי ייתכן שפעולותיו זכות וישרות לא פחות משלנו.

 פרק כא    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות