לא קל לנהל מדינה

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק כה    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   סיכום 
כה3 שָׁמַיִם - לָרוּם,וָאָרֶץ - לָעֹמֶק; וְלֵב מְלָכִים - אֵין חֵקֶר.

 סגולות

- ועוד: כמו שהשמיים הם רמים (גבוהים), והארץ עמוקה, כך לב מלכים מלא בטירדות רבות עד אין חקר, ולכן כשפונים אליהם בבקשה יש לחקור ולהציג את הבקשה בפירוט.

/ כמו שקשה לראות את קצה הרום (הגובה) של השמיים, וכמו שקשה לראות את קצה העומק של הארץ, כך קשה מאד לחקור ולהבין עד הסוף את כל החכמה הדרושה למלכים על-מנת להנהיג את המדינה; חכמת המלוכה היא עמוקה וקשה להשגה.

 מצודות

אלו שלושת הדברים דומים זה לזה: אי אפשר לחקור ולדעת רום (גבהות) השמים, ועומק הארץ, ורוחב לב המלך; כי הרבה משפטים באים לפניו ושאר ענייני בני-אדם, וצריך לתת לב לכולם.


 עצות

חשוב למתוח ביקורת על השלטון, אבל חשוב גם שהביקורת תהיה מציאותית:

לב מלכים = המחשבות שבליבם של השליטים;   אין חקר = הן כל-כך מרובות עד שאי אפשר להגיע עד תכליתן;   

כמו שהשמים גבוהים מאד, ואדם פשוט אינו יכול להגיע עד קציהם; וכמו שהארץ עמוקה מאד, ואדם פשוט אינו יכול להגיע עד תחתיתה; כך המחשבות הצריכות להיות בליבו של המנהיג, על מנת שיוכל להנהיג את המדינה, הן רבות ומורכבות כל-כך, עד שאדם פשוט אינו יכול להבין את כולן עד הסוף. לא כל פעולה שנראית לנו טובה היא אכן טובה, ולא כל פעולה שנראית רעה היא אכן רעה; יש הרבה שיקולים שאנחנו לא מודעים להם, ולכן יש למתוח ביקורת מתוך ענוה.

 הקבלות

1. גם בספר קהלת נרמז שאנחנו לא יכולים להבין את כל השיקולים של השליט, קהלת י5: "יֵשׁ רָעָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט" (פירוט).

2. משל אחר נזכר בתלמוד:   "אם יהיו כל הימים - דיו, ואגמים - קולמוסים, ושמיים - יריעות, וכל בני אדם - לבלרין, אין מספיקין לכתוב חללה של רשות.   מאי קרא? אמר רב משרשיא: שמים לרום, וארץ לעומק, ולב מלכים אין חקר" (רבא בר מחסיא בשם רב חמא בר גוריא בשם רב, תלמוד בבלי שבת יא.);    "חללה של רשות - עומק לבם, שהוא צריך להיות לו לב לכמה מדינות למס הקצוב ולכמה מלחמות ולכמה משפטים - והכל ביום אחד" (רש"י שם).

 דקויות

לב מלכים הן המחשבות והטירדות שבליבם של השליטים;   חקר הוא גבול וקצה. הטירדות שבלב המלכים הן כה מרובות, שאי אפשר להגיע אל סופן.

מהי המשמעות המעשית של קביעה זו?

1. כשמותחים ביקורת על השלטון, לדבר בענוה, לא להיות בטוחים שאנחנו היינו מצליחים להנהיג את המדינה טוב יותר.   כמו שהשמים גבוהים מאד, ואדם פשוט אינו יכול להגיע עד קציהם; וכמו שהארץ עמוקה מאד, ואדם פשוט אינו יכול להגיע עד תחתיתה; כך המחשבות הצריכות להיות בליבו של המנהיג, על מנת שיוכל להנהיג את המדינה, הן רבות ומורכבות כל-כך, עד שאדם פשוט אינו יכול להבין את כולן עד הסוף. לא כל פעולה שנראית לנו טובה היא אכן טובה, ולא כל פעולה שנראית רעה היא אכן רעה; יש הרבה שיקולים שאנחנו לא מודעים להם, ולכן יש למתוח ביקורת מתוך ענוה.

2. לא למהר למרוד ולהרוס את השלטון הקיים, כי לא בטוח שהשלטון שנקים במקומו יהיה מוצלח יותר: "סדרי החברה האנושית הם שלשלת גדולה, והפרטים רבים עד אין חקר, והם אחוזים זה בזה. על כן, אין למהר להתפרץ להרוס סדרי החברה המדינית, גם אם יראה בה פרטים רבים שאינם לפי הצדק והיושר לפי דעו." (עין איה על שבת א לב), "סדרי החברה בנויים על-פי מושגים הנוגעים: בין בעניינים הרוחניים... בין בעניינים החומריים... והם תלויים ברוב עניין זה בזה...  ואם בחלק אחד מאלה השניים רבו הענפים עד שאי אפשר להקיפם בסקירה האנושית, קל וחומר בשניהם יחד, בהיותם מסובכים ונאחזים זה בזה, שמים לרום וארץ לעומק. ושניהם מתייחסים ללב מלכים, בהתייסדות ההנהגה החברתית. על-כן אין חקר, וצריך להתנהג ביחש הסדרים הכלליים הקבועים בזהירות יתירה ובענוות צדק, ולהישמר מלהתערב עם שונים ועבדים מתפרצים, לבלע ולהשחית כל סדר עתיק השורר בחיים המדיניים והחברותיים." (עין איה על שבת א לג).

3. כשמבקשים בקשות מהשלטון, להציג בפירוט רב את פרטי הבקשה (ראו בפסוק הקודם), שהרי המלך טרוד בעניינים רבים עד אין חקר, ואין לו זמן וכוח להתעמק בבקשות של האזרחים, ואם לא יציגו את הבקשה בפירוט - הוא יתבלבל.

 פרק כה    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות