לישנא תליתאי

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק כה    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   סיכום 
כה18 מֵפִיץ, וְחֶרֶב, וְחֵץ שָׁנוּן = אִישׁ עֹנֶה בְרֵעֵהוּ עֵד שָׁקֶר.

 סגולות

כמו פטיש מפוצץ סלעים, העלול לפגוע גם במי שמפעיל אותו;   כמו חרב, הפוגעת בקרובים אליה;   וכמו חץ שנון, הפוגע ברחוקים -   כך הוא איש אשר עונה (מעיד) ברעהו עדות שקר: הוא מזיק גם לעצמו, גם לשומעים, וגם לרעהו שהעדות נאמרה עליו.

 מצודות

העונה (מעיד) בחבירו עדות שקר, הורגו בלשונו כבכלי קרב: מפיץ (שם כלי המשבר), וחרב, וחץ שנון (מחודד).


 דקויות

מה זה מפיץ?

מפיץ מזכיר את המילה פצצה, העלולה להתפוצץ בפניו של מי שמפעיל אותה.   בימיהם עדיין לא היה אבק-שריפה, אבל היו להם דרכים אחרות לפוצץ, ירמיהו כג29: "וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע". כשאדם מכה בסלע בכוח, הסלע מתפוצץ והוא עלול לספוג רסיסים.   כך גם כשאדם מעיד עדות שקר, התוצאות השליליות עלולות לפגוע גם בו.

מדוע נזכרו שלושה כלי-נשק שונים?

1. שלושת הנשקים מתארים את שלושת הנזקים שגורם המעיד עדות שקר:

  • מפיץ - משל לנזק שגורמת עדות השקר למי שאומר אותה (ע"פ מלבי"ם);
  • חרב - כלי ההורג את מי שנמצא מולו - משל לנזק שגורמת עדות השקר למי שאומרים לו;
  • חץ שנון - כלי ההורג מרחוק - משל לנזק שגורמת עדות השקר למי שאומרים עליו - גם אם הוא נמצא רחוק מאד, עלול להיגרם נזק רב לשמו הטוב.

רעיון דומה נמצא בתלמוד לגבי לשון הרע: "לשון תליתאי קטיל תליתאי - הורג למספרו, ולמקבלו, ולאומרו" (בבלי ערכין טו:); "לישנא תליתאי - זה לשון הרכיל שהיא שלישית בין אדם לחבירו לגלות לו סוד" (רש"י); "לישנא תליתאי שהקיפה הקב"ה אחת של עצם ואחת של בשר והוא שלישי בתוכם" (תוספות).   פסוק זה נכלל בדברי האזהרה שמזהירים את העדים (סנהדרין כט.).

2. מפיץ וחרב וחץ שנון מתארים גם את עונשו של המעיד עדות שקר: "מפיץ - על שם "והפיצך ה' בכל העמים"; וחרב - על שם "והריקותי אחריכם חרב"; וחץ שנון - על שם "בשלחי את חצי הרעב". הכל למי? לאיש עונה ברעהו עד שקר, אלו ישראל, שהשיבו ואמרו [לעגל הזהב] "אלה אלהיך ישראל"" (ר' חנינא בר פפא, איכה רבתי, פתיחה יג).

שני הפירושים משלימים זה את זה: "המעיד שקר על רעהו יש בו כל השלושה... ולכן כאשר מעיד שקר ברעהו, עונשו על השלושה הנזכרים לעיל" (הגאון מווילנה, וכן רמ"ד וואלי).

 פרק כה    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות