תנו לה מפרי ידיה, ויהללוה בשערים מעשיה

קוד: ביאור:משלי לא31 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק לא    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31 
לא31 תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ, וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ.

 סגולות

תנו לה ליהנות מהפרי (התוצאה) של מעשי ידיה;   פרסמו את מעשיה הטובים בשערי העיר כדי שיביאו לה שבח ותהילה כראוי לה.

/ תנו לה דברי שיר ושבח על פרי מעשי ידיה; ויהללו אותה בשערים בעלה ובניה, כי הם כולם מעשיה - היא עשתה אותם למה שהם.

 מצודות

- לזאת תנו לה מפרי ידיה, רוצה לומר, שלמו לה גמול מעשיה, להללה ולשבחה;  כשרון מעשיה יהללו אותה בשערים, מקום מושב החשובים, ואין אם-כן מהצורך לפרסם שבחה, כי מעשיה הם המעידים עליה והם המהללים אותה.

ולפי המשל:

תנו אל הנפש המשכלת בחכמת התורה שכר בעמלה, והיא המלמדת מעשים הגונים;   לא כן שאר החכמות כולן, לכן היא העולה על כולנה.


 הקבלות

ליל שבת

בני ישראל נוהגים לשיר את השיר "אשת חיל" בכל ליל שבת לפני הקידוש. מנהג זה נרמז בשיר עצמו, בפסוק האחרון, הקורא להלל ולשבח את האשה על מעשיה.   גם הצלע הראשונה תנו לה מפרי ידיה קשורה לאותו עניין -

1. על-פי הפשט, תנו לה = ספרו בשבחה, כמו בתהלים סח35: "תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים", עזרא י11: "וְעַתָּה תְּנוּ תוֹדָה לה'" (דעת מקרא);    פרי הוא משל לתוצאה או גמול;   תנו לה דברי-שבח על התוצאות הטובות של מעשי ידיה, או: שבחו אותה כגמול על מעשי ידיה הטובים (מצודות).

2. ועל-דרך הדרש, תנו לה לאכול מפרי ידיה - מכאן, שאם האישה מבשלת את מאכלי השבת, אז האיש והילדים צריכים להגיש את המאכלים לשולחן... 

עליית הנשמה

מעבר לשבח על כל השבוע, יש אומרים שהשיר אשת חיל נכתב במקור כשבח על כל החיים. רמזים לפירוש זה הם הביטויים "כל ימי חייה", "ותשחק ליום אחרון", ואולי גם "שקר החן והבל היופי" (פירוט). כמו כן, השיר כולו כתוב בלשון עָבָר. לפי זה ניתן לפרש את הפסוק בשתי דרכים:

3. שבח על מפעל חיים:  "תנו לה מפרי ידיה - לאישה זו מגיע מלא ההערכה וההוקרה על מפעל חיים, שהרי ויהללוה בשערים מעשיה, תרומתה האדירה למשפחה ולקהילה נראים בכל מקום" (מתוך אתר שישי משפחתי).

4. הספד ותפילת אשכבה (גם בימינו נוהגים בכמה קהילות לקרוא שיר זה בלוויה של אישה): תנו לה מפרי ידיה - המספידים מבקשים מהמלאכים השופטים את הנשמה שיתנו לה שכר טוב על המעשים שעשתה בימי חייה;   השערים הם שערי גן העדן: "שאו שערים ראשיכם - דא היא מתיבתא דלעילא" (רעיא מהימנא, פרשת פינחס), "בשערים - שהם שערי צדק... השומרים השערים הם יהללו את מעשיה בשערי גן עדן" (הגאון מווילנה בדפוס ראשון);   ויהללוה בשערים מעשיה - המעשים עצמם יהללו אותה וילמדו עליה זכות לפני בית דין של מעלה, כפי שאמרו חז"ל, שמכל מעשה טוב נברא מלאך המלמד עליו זכות: "כי מעשיה גורמים שהכל משבחים, ואפילו מלאך רע עונה אמן בעל כרחו ומסכים על שכרה של הנשמה הקדושה שקנתה שם טוב לעצמה על-ידי מעשיה הטובים" (רמ"ד ואלי פירוש ראשון).

ויהללוה = יאמרו שהיא הטובה ביותר;   השערים = מקום המשפט ומרכז החיים הציבוריים;   ויהללוה בשערים = ישבחו אותה בציבור; היא אמנם צנועה ונחבאת אל הכלים, אבל היא ראויה שישבחו אותה בציבור כדי שכולם יידעו על גדולתה.

 דקויות

מעשיה

מי הם מעשיה המהללים אותה בשערים?

1. ע"פ הפשט, הכוונה לכל הדברים שעשתה בחייה, כי המעשים הטובים שלה גלויים וידועים לכולם: "כשרון מעשיה מעיד עליה להללה בשער העיר כל יוצא ובא" (רש"י, וכן מצודות).

2. לפי פסוק 28: "קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ, בַּעְלָהּ - וַיְהַלְלָהּ", המהללים הם בעלה ובניה. גם לפי פסוק 23: "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ", המהלל בשערים הוא בעלה. אם כך, בעלה ובניה, המהללים אותה, נקראים מעשיה, היא עשתה אותם, רק בזכותה הגיעו למה שהגיעו.

-

ספר משלי מסתיים במילה מַעֲשֶׂיהָ,

כי לא המדרש עיקר אלא המעשה,

גדול הלימוד המביא לידי מעשה,

וכל הלומד על-מנת לעשות -

מספיקין בידו ללמוד וללמד ולשמור ולעשות.

 פרק לא    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות