קוד: אות= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שֹׂנְאַי וְיֵבֹשׁוּ כִּי אַתָּה ה' עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי"
ויאמר לו ה': 'לכן כל הרג קין שבעתים יקם'. וישם ה' לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו": ה' שם לקין דבר שאמור למנוע מאחרים להכות אותו, ולהציג באופן מוחשי את ההבטחה שהבטיח ה' לקין.
ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם.
את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ...": ה' שינה את הטבע כך שבכל פעם שיש עננים תיראה בהם קשת. זהו סימן מוחשי, שנועד להזכיר לבני-האדם את הברית שה' כרת איתם, ולהרגיע אותם, שלא יחששו שה' עומד להביא מבול נוסף על הארץ. הקשת המכוונת כלפי מעלה מסמלת "הפסקת אש" - היא לא מכוונת לירות על הארץ [קאסוטו].ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ.
ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה": הסנה הבוער ואיננו אוכל, הוא סימן מוחשי, שנועד להזכיר למשה שה' יהיה עמו ויציל אותו מכל צרה ( לפירוט ופירושים נוספים ע' כאן).
את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי הקריבם לפני ה' ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל": המחתות שעליהם הקטירו 250 הנשיאים קטורת לא-חוקית יהפכו לציפוי למזבח, ויהיו סימן מוחשי לבני-ישראל, שיזכיר להם את חטאם של הנשיאים, ויזהיר אותם שלא לחזור על חטא זה.
ויאמר ה' אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו": מטה אהרן, שפרח בן-לילה, יהיה סימן מוחשי לבני-ישראל, שיזכיר להם את קדושתו של אהרן, ויזכיר להם שלא להתלונן על כך שאהרן קיבל מעמד גבוה יותר מהם.
למען תהיה זאת אות בקרבכם כי ישאלון בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם. ואמרתם להם אשׁר נכרתו מימי הירדן מפני ארון ברית-ה' בעברו בירדן נכרתו מי הירדן והיו האבנים האלה לזכרון לבני ישׂראל עד-עולם.": האבנים בירדן יהיו סימן מוחשי לדורות הבאים, שיזכיר להם את נס מעבר הירדן בימי יהושע.
... וכל-מרבית ביתך ימותו אנשׁים.
וזה לך האות אשר יבא אל שני בניך אל חפני ופינחס ביום אחד ימותו שניהם": מותם של שני בני עלי ביום אחד יהיה סימן מוחשי לגורל הצפוי לכל שאר הצאצאים לבית עלי בעתיד, שגם הם ימותו בגיל צעיר ובאופן מפתיע.
וזאת לכם האות נאם ה' כי פקד אני עליכם במקום הזה, למען תדעו כי קום יקומו דברי עליכם לרעה. כה אמר ה' הנני נתן את-פרעה חפרע מלך-מצרים ביד איביו וביד מבקשׁי נפשׁו כאשׁר נתתי את-צדקיהו מלך-יהודה ביד נבוכדראצר מלך-בבל איבו ומבקשׁ נפשׁו": לכידתו של פרעה מלך מצרים תהיה זהה ללכידתו של צדקיהו מלך יהודה, וזה יהיה סימן מוחשי לכך שה' משגיח על מצרים כמו על יהודה, ושהוא יעניש את היהודים שברחו למצרים בדיוק כמו את היהודים שהיו ביהודה בזמן החורבן.
ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר והכינתה את פניך אליה והיתה במצור וצרת עליה אות היא לבית ישראל": המחבת שחוצצת בין הנביא לבין העיר היא סימן מוחשי לכך שה' מסתיר את פניו מירושלים, ואינו מתכוון לקבל את תפילתם.
תפקידו של האות הוא, לקרב רעיון מופשט כלשהו להבנתם של החושים האנושיים. הרעיון המופשט יכול להיות: הבטחה שניתנה בעבר, אירוע שקרה בעבר, מצב נוכחי או אירוע שיקרה בעתיד.
ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם": המילה היא סימן מוחשי, שנועד להזכיר לכל בן-אברהם את הברית שבין ה' לבינו.
והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוצאך ה' ממצרים", שמות יג16: "
והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים", דברים ו8: "
וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך", דברים יא18: "
ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם": התפילין הם סימן מוחשי, שנועד להמחיש את הקשר של האדם עם התורה (ראו גם בדיון בין צחי צויג לבין נכספה נפשי)
ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני ה' מקדשכם..."; יחזקאל כ12-20: "ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש
וגם את שבתותי נתתי להם להיות לאות ביני וביניהם לדעת כי אני ה' מקדשם...
ואת שבתותי קדשו והיו לאות ביני וביניכם לדעת כי אני ה' אלהיכם": בני ישראל שובתים בכל יום שביעי בשבוע, כמו שה' שבת ביום השביעי לבריאת העולם. העובדה שבני-ישראל מתנהגים כמו ה', היא סימן מוחשי לקשר המיוחד שיש בין ה' לבין בני-ישראל.
זו הסיבה, שבשבת אין צורך להניח תפילין: כל ההתנהגות המיוחדת שלנו בשבת
היא סימן מוחשי לקשר שבינינו לבין ה', ולכן אין צורך בסימן מוחשי נוסף.
בפסוקים הבאים נראה ש"אות" הוא סמל לאומי:
איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו": לכל שבט היה "אות" - סימן מוחשי שמציין את מחנה השבט (ע"פ חז"ל, ה"אות" היה רקום על בד שתלוי על תורן, והציור המחיש את ברכת יעקב לאותו שבט, למשל על הבד של שבט בנימין היה רקום ציור של זאב).
שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות. יודע כמביא למעלה בסבך-עץ קרדמות...": ייתכן ש"אות" כאן הוא דגל שסימן מוחשי מצוייר עליו, כמו דגלי השבטים בבמדבר ב2 למעלה. לפי זה, משמעות הפסוק היא, האויבים שמו בבית המקדש את הדגלים שלהם, שהסמלים הלאומיים שלהם מצויירים עליהם (JPS). פירוש אחר: האויבים ראו בהצלחתם להחריב את המקדש, סימן מוחשי לנכונותה של אמונתם (מצודת דוד, מלבי"ם).
ועתה השבעו נא לי בה' כי עשיתי עמכם חסד ועשיתם גם אתם עם בית אבי חסד ונתתם לי אות אמת. והחיתם את-אבי ואת-אמי ואת-אחי ואת-אחותי ואת כל-אשׁר להם והצלתם את-נפשׁתינו ממות.": רחב ביקשה סימן מוחשי שיעזור לה ולביתה להינצל, והמרגלים אכן נתנו לה סימן מוחשי (יהושע ב18): "
הנה אנחנו באים בארץ את-תקות חוט השׁני הזה תקשׁרי בחלון אשׁר הורדתנו בו ואת-אביך ואת-אמך ואת-אחיך ואת כל-בית אביך תאספי אליך הביתה".
ויאמר אליו 'אם נא מצאתי חן בעיניך ועשית לי אות שאתה מדבר עמי. אל-נא תמשׁ מזה עד-באי אליך והצאתי את-מנחתי והנחתי לפניך...'": גדעון ביקש סימן מוחשי שיוכיח לו שמלאך ה' הוא המדבר איתו, והמלאך אכן נתן לו סימן מוחשי (שופטים ו21-22): "
וישׁלח מלאך ה' את-קצה המשׁענת אשׁר בידו ויגע בבשׂר ובמצות ותעל האשׁ מן-הצור ותאכל את-הבשׂר ואת-המצות ומלאך ה' הלך מעיניו. וירא גדעון כי-מלאך ה' הוא..."
והיה כי תבאינה האתות האלה לך עשה לך אשר תמצא ידך כי האלהים עמך... והיה כהפנתו שכמו ללכת מעם שמואל ויהפך לו אלהים לב אחר ויבאו כל האתות האלה ביום ההוא": שלושת האירועים שקרו לשאול לאחר המלכתו, הם סימנים שבאים להמחיש לו שה' יעזור לו לפתור את כל הבעיות, וגם להמחיש לו את תפקידיו כמלך ישראל הראשון (פירוט).
ויאמר יהונתן: הנה אנחנו עברים אל-האנשׁים ונגלינו אליהם. אם-כה יאמרו אלינו 'דמו עד-הגיענו אליכם', ועמדנו תחתינו ולא נעלה אליהם; ואם כה יאמרו 'עלו עלינו', ועלינו, כי נתנם ה' בידנו; וזה לנו האות": יונתן מתייחס לדבריהם של הפלשתים כאל סימן מוחשי שמלמד על רמת העירנות שלהם (פירוט).
יען התרגזך אלי ושׁאננך עלה באזני ושׂמתי חחי באפך ומתגי בשׂפתיך והשׁבתיך בדרך אשׁר-באת בה. וזה לך האות אכול השנה ספיח ובשנה השנית סחיש ובשנה השלישית זרעו וקצרו ונטעו כרמים ואכלו פרים. ויספה פליטת בית-יהודה הנשׁארה שׁרשׁ למטה ועשׂה פרי למעלה. כי מירושׁלם תצא שׁארית ופליטה מהר ציון קנאת ה' תעשׂה-זאת": הקיום של נבואה טובה אחת יהיה סימן מוחשי לכך שגם הנבואה הטובה השניה תתקיים; או: היכולת של החקלאי להתקיים משאריות תהיה סימן מוחשי לכך שגם העם היהודי יתקיים בזכות שארית הפליטה (פירוט).
עשה עמי אות לטובה ויראו שנאי ויבשו כי אתה ה' עזרתני ונחמתני": המשורר מבקש סימן מוחשי, שיראה גם לאויביו שה' עוזר לו.
שאל לך אות מעם ה' אלהיך העמק שאלה או הגבה למעלה...
לכן יתן אדני הוא לכם אות הנה העלמה הרה וילדת בן וקראת שמו עמנו אל": הילד יהיה סימן לכך שה' יהיה עם יהודה, ויציל אותם מארם ואפרים עוד לפני שהילד יגדל (פירוט).
ביום ההוא יהיה מזבח לה' בתוך ארץ מצרים ומצבה אצל-גבולה לה'.
והיה לאות ולעד לה' צבאות בארץ מצרים כי יצעקו אל ה' מפני לחצים וישלח להם מושיע ורב והצילם.": המזבח שיוקדש לה' במצרים, יהיה סימן מוחשי להשגחת ה' על מצרים, סימן שיזכיר למצרים לצעוק אל ה' כשיהיו בצרה.
תחת הנעצוץ יעלה ברוש תחת הסרפד יעלה הדס והיה לה' לשם לאות עולם לא יכרת": פריחת השממה תהיה סימן מוחשי לכך שה' החליט לגאול את ישראל ולא יכרית אותם עוד לעולם.
ואנכי מעשׂיהם ומחשׁבתיהם באה לקבץ את-כל-הגוים והלשׁנות ובאו וראו את-כבודי. ושמתי בהם אות ושלחתי מהם פליטים אל הגוים תרשיש פול ולוד משכי קשת תבל ויון האיים הרחקים אשר לא שמעו את שמעי ולא ראו את כבודי והגידו את כבודי בגוים": ה' יקבץ את כל הגויים, יראה להם את כבודו, ואז ייתן להם אות - סימן מוחשי - שאותו יוכלו להראות בארץ מולדתם הרחוקה.
כי אישׁ אישׁ מבית ישׂראל ומהגר אשר-יגור בישראל וינזר מאחרי ויעל גלוליו אל-לבו ומכשׁול עונו ישׂים נכח פניו ובא אל-הנביא לדרש-לו בי אני ה' נענה-לו בי.
ונתתי פני באיש ההוא והשמתיהו לאות ולמשלים והכרתיו מתוך עמי וידעתם כי אני ה'.": האסון שיבוא על האיש ההוא יהיה כל-כך כבד, שאנשים ישתמשו בו כאמצעי-המחשה לאסון (כמו הקללה "
והיית למשל ולשנינה", שמשמעה - הגויים ישתמשו בך כמשל להמחשת המושג "אסון").
כי תאמרו: 'איה בית-נדיב ואיה אהל משׁכנות רשׁעים?' הלא שׁאלתם עוברי דרך, ואתתם לא תנכרו: כי ליום איד יחשׂך רע, ליום עברות יובלו": איוב טוען, שכל אדם ברחוב יכול להביא סיפורים וסימנים מוחשיים לכך שהרשעים לא סובלים (ראו מצודות, JPS).
ויאמר ה' אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו...
כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי...": בפסוקים אלה, נראה שהמטרה של האותות היא, לא להמחיש רעיון מופשט, אלא להוכיח את יכולתו של ה', כדי שבני-ישראל יאמינו בו. לפי ההסבר שלנו, היה ראוי להשתמש כאן במילה מופת.
מפר אתות בדים וקסמים יהולל משיב חכמים אחור ודעתם ישכל": גם בפסוק זה מדובר על קסמים, ולכן גם כאן היה ראוי להשתמש במילה מופת.
אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה"