הצדיק אומר רק דברים נקיים ומזוקקים

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק י    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32 
י20 כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק, לֵב רְשָׁעִים כִּמְעָט.

 סגולות

כמו כסף נבחר (נקי ומזוקק) כך היא לשון הדיבור של הצדיק, החושב ובודק היטב כל משפט שיוצא מפיו;   אולם הלב (מקום המחשבות) של הרשעים כמעט שאינו פועל, והם מדברים דברים רעים בלי לחשוב.

 מצודות

לשון צדיק המוכיח לבני אדם הוא ככסף נבחר;   אבל לב הרשעים הוא קטן כשיעור היותר מעט, רוצה לומר: אין להם לב להבין כי-אם מעט מזעיר.


 הקבלות

הפסוק מנגיד בין צדיק לרשעים, אולם הוא מתייחס ללשון של הצדיק וללב של הרשעים; לכאורה היה מתאים יותר להשוות בין לשון הצדיק ללשון הרשעים, או בין לב הצדיק ללב הרשעים!

התשובה נמצאת במשלי טו28: "לֵב צַדִּיק יֶהְגֶּה לַעֲנוֹת; וּפִי רְשָׁעִים יַבִּיעַ רָעוֹת": פסוק זה מתייחס ללב של הצדיק ולפה של הרשעים (פירוט), והוא משלים את הפסוק שלנו.

בנוסף, בפסוק שלנו בפרק י נזכר כסף ובפסוק המקביל בפרק טו נזכר הפועל הגה; שתי מילים אלה קשורות זו לזו, כמו שרואים במשלי כה4: "הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף, וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי" (פירוט). הפועל הגה משמעו "הסיר", ובמיוחד - הסיר סיגים מכסף על-מנת לנקות אותו ולטהרו.

יש להבין את שלושת הפסוקים יחד:

  • הלב (= מקום המחשבות) של הצדיק יהגה (יסיר) את הסיגים, את המחשבות הרעות שעולות על דעתו של הצדיק, לפני שהוא יבוא לענות ולהגיד אותן ברבים, ולכן לשונו היא כסף נבחר, נקי וללא סיגים: הצדיק מדבר באופן ענייני, בלי עלבונות אישיים וכינויי-גנאי.
  • אבל אצל הרשעים, לב רשעים כמעט - הלב שלהם מועט, כמעט שאין להם לב. כלומר, הכוח הנפשי, שאמור לסנן את המחשבות, כמעט שאינו פועל אצלם. ולכן ופי רשעים יביע רעות - הפה שלהם מביע (= מוציא בלי מעצור כמו מעיין נובע) דיבורים רעים (מצודות).

לא כל מה שחושבים צריך להגיד; יש להשתמש במוח כדי לסנן היטב את המחשבות, לפני שאומרים אותן, כך שלא ייצא מהפה שום דיבור רע.

 דקויות

כסף נבחר לשון צדיק

1. דבריו של הצדיק נקיים מניבול-פה, כלומר, הצדיק מקפיד לא רק על תוכן הדברים, אלא גם על המילים, שלא להגיד מילים רעות (הרב יונה גירונדי, שערי תשובה ג ר..).

2. כסף = משל לתוכחות ודברי-מוסר; כסף נבחר = תוכחות שכולם בוחרים בהן ורוצים לשמוע אותן, כי הן נאמרות בצורה נעימה ובתוספת מחמאות (ראו מחמאות לפני ביקורת). ולב רשעים כמעט = הרשעים, גם כשהם שומעים את תוכחותיו של הצדיק, אינם מושפעים מהן לאורך זמן, אלא רק לזמן מועט (ע"פ הגאון מווילנה ומצודת דוד).

"על עדו הנביא נאמר, שקרא על המזבח בבית אל, וירבעם - אע"פ שיבשה ידו לא קבל תוכחה, שנאמר "חל נא את פני ה' אלהיך וגו'" (מלכים א יג), ולא אלהי, ואומר "ותשב ידו כבראשונה" (שם), עובד ומקטיר לעבודת גלולים, ואף בסוף כן" (רש"י, על פי מדרש תנחומא כי תשא ו).

3. כסף - משל לתיקון המידות: כמו שאדם המתעסק בכספים צריך להיות מאד זהיר ומדוייק, כך גם אדם המתקן את מידותיו:

"מי שנושה בחברו, ובא לשלם לו כסף במשקל - אם אינו מכיר באמיתת המשקל וצדק המאזנים, או מכיר הכל אך שאינו בקי בבחינת הכסף – זה האיש קרוב להיות ניזק בעניין המשקל והכסף, כי לפעמים ימאן בכסף ויקח הסיגים, גם יקח פחות ממשקל הראוי לו, כי שמא יקח משקל הקל או ישים הכסף בכף הכבד שבמאזנים – מכל אלו יבוא לידי טעות. או אפילו אם הוא בקי בכסף ובמשקל, אם אינו מסתכל בו כראוי, אפשר שיתערב בכספו סיגים. אבל אם הוא בקי בכל, במשקל ובכסף, ומסתכל בו כראוי – אז הוא משתלם כראוי כסף נקי ושלם במשקל.

לכן דימה לשון צדיק לכסף נבחר, כי הצדיק צריך להכיר הטוב והרע וכל המידות, וצריך להסתכל ולהתבונן בהן כראוי, ולהיות טורח בגופו ובחכמתו לעזוב הטיפשות ולאחוז בתבונה, ולהסיר תערובות הסיגים ממנו, ואז תהיה נשמתו צרופה ומזוקקה לאלהים, כדכתיב הגו סיגים מכסף, ויצא לצרף כלי; פירוש: כשיסירו הסיגים, אז יהיה הכלי צרוף." (אורחות צדיקים, הקדמה)

4. וכן לגבי מחקר באמונה: "וכבר דימה הכתוב הרצאת דברי הצדק כהרצאת המעות, באומרו:  כסף נבחר לשון צדיק, לב רשעים כמעט: עשה את אשר ידיעתם מעטה במלאכת החליפין, או חסרי הסבלנות, רשעים, מפני שהם עושים עוול לאמת, כאומרו: לב רשעים כמעט; ועשה את הבקיאים בכך צדיקים, בגלל ידיעתם וסבלנותם, כמו שהקדים: כסף נבחר לשון צדיק. ולא ישתבחו החכמים ויסורו מהם הספקות, כי אם בסבלנותם בהתעמקות בחלקי המלאכה, אחרי ידיעתם אותה..." (רס"ג, האמונות והדעות הקדמה).

5. צדיק מתייחס גם לה', "צדיקו של עולם", שכתב את התורה בקיצור, כל מילה בה חשובה ויקרה כמו כסף מזוקק, תהלים יב7: "אִמֲרוֹת ה' אִמֲרוֹת טְהֹרוֹת, כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץמְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם" (ע"פ רמ"ד ואלי, וכן נראה בילקוט שמעוני סוף פרשת תצוה).

למה רק כמעט?

1. בלשון ימינו, כשאומרים "א כמעט ב" מתכוונים: א דומה מאד ל-ב. משמעות זו קיימת בלשון המקרא, אולם בפסוקנו קשה להכניס אותה כי חסרה מילה אחרי "כמעט", ואולי יש להשלים: "לב רשעים כמעט שאינו פועל".

2. לכן נראה שהמשמעות כאן, כמו ברוב המקרא, היא כמעט = כמו מעט, דומה לדבר מועט וחסר-ערך (מצודות, ודומה לזה מלבי"ם).

 פרק י    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות