להצפין סודות מפני יצר הרע

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק י    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32 
י14 חֲכָמִים יִצְפְּנוּ דָעַת, וּפִי אֱוִיל מְחִתָּה קְרֹבָה.

 סגולות

אנשים חכמים נוהגים להצפין (להסתיר ולשמור) את המידע שברשותם, כך שיגיע ליעדו ולא ייפול לידי האויב;    אולם פיו של האויל (השטחי) מגלה את כל הסודות והורס את חומת ההצפנה, כמו מחיתה (הריסת חומת-ההגנה) הקרובה ומגנה על העיר.

 מצודות

חכמים - אף את הדעת הם צופנים (מסתירים) לבל היגלות כי אם להראוים לה, בחושבם פן יהיה למוקש למי שלא יבינם על האמת;    אבל פי כסיל יגיד דבר אשר המחיתה (שבירה) קרובה ומעותדה לבא בעבורו, ואינו חושש.


 עצות

באחד מעלוני השבת, המיועד לצעירים דתיים, התפרסמו כתבות על חוף ים מסויים ועל ארגון התנדבותי מסויים שיש בהם בעיות צניעות - צעירים וצעירות דתיים מגיעים לשם ונכשלים בעבירות בתחום שבינו לבינה. הכוונה של הכותבים היא בוודאי טובה, להתריע על בעיה כדי למצוא לה פתרון, אולם לענ"ד הם גרמו נזק.

בתחילת מלחמת לבנון השניה, התקשורת נהגה לדווח על המיקום המדוייק של כל פגיעת קטיושה, עד שהגיעו למסקנה שהדיווחים מסייעים לאויב לטווח את המשגרים.

כמו שבמלחמה עם אויב חיצוני ישנם סודות בטחוניים, שנמסרים רק למעטים כדי שלא יתגלגלו לידי האויב, כך גם במלחמה הפנימית של האדם עם הרע שבתוכו, ישנם סודות שעדיף שלא יגיעו לידיעתו של יצר הרע. אם אדם יגלה שישנה דרך נוחה לעבור עבירה, הדבר עלול לחזק את יצר הרע שלו ולהכשיל אותו. לכן, החכמים נזהרים ואינם מגלים "סודות צבאיים" במלחמה זו לאנשים שאינם זקוקים להם:

חכמים = היודעים ללמד;   יצפנו = הפועל צפן כולל שתי משמעויות:   1. שמר במקום בטוח,   2. מסר בצורה נסתרת (כמו צופן בלשון ימינו);   חכמים יצפנו דעת = המורים החכמים יודעים להעביר מידע בצורה מוצפנת, כך שכל אחד מהתלמידים יבין את מה שהוא צריך להבין; כך הם שומרים על המידע, שלא יגיע למי שאינו ראוי לכך ולא יחזק את ה"אויב" שבנפש.

אויל = שטחי;   מחיתה = חפירה שחופרים מתחת לחומה כדי להפיל אותה;   ופי אויל מחיתה קרובה = המורה השטחי פותח את פיו בלי לחשוב, ומגלה את כל המידע לכל התלמידים, וכך הורס את ההגנות הנפשיות שלהם ומאפשר ליצר הרע להיכנס.

כך מספרים על הבעל שם טוב, ששני חסידים נכנסו אליו ודיברו איתו, וכשהם יצאו התברר להם שכל אחד שמע משהו אחר ולא שמע את מה שהבעש"ט אמר לשני, והדברים שכל אחד שמע היו בדיוק מה שהוא היה צריך לשמוע (שמעתי מאהרן אריאל לביא).

 הקבלות

פתיחת השפתיים נמשלה למחיתה (- הריסת חומת-ההגנה) גם במשלי יג3: "נֹצֵר פִּיו שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ פֹּשֵׂק שְׂפָתָיו מְחִתָּה לוֹ" (פירוט) ובמשלי יח6-7: "שִׂפְתֵי כְסִיל יָבֹאוּ בְרִיב, וּפִיו לְמַהֲלֻמוֹת יִקְרָא; פִּי כְסִיל - מְחִתָּה לוֹ, וּשְׂפָתָיו מוֹקֵשׁ נַפְשׁוֹ" (פירוט).

 דקויות

יצפנו

בדברי המפרשים ניתן למצוא את שתי המשמעויות של השורש צפנ:

1. הסתרה: "יצפנו דעת - אף הדעת מסתירים, לבל היגלות כי אם להראויים לה, בחשבם פן יהיה למוקש למי שלא יבינם על האמת" (מצודת דוד, ודומה לזה מלבי"ם).

2. שמירה: "יצפנו דעת - ישמרוהו בליבם שלא ישכחוהו" (רש"י).

ולענ"ד יש לפרש את הפסוק על-פי שתי המשמעויות יחד: החכמים מעבירים מידע מסווג בצורה מוצפנת, וכך שומרים עליו שלא יגיע לידי האויב.

כמו שבמלחמה עם אויב חיצוני ישנם סודות בטחוניים, שנמסרים רק למעטים כדי שלא יתגלגלו לידי האויב, כך גם במלחמה הפנימית של האדם עם הרע שבתוכו, ישנם סודות שעדיף שלא יגיעו לידיעתו של יצר הרע. אם אדם יגלה שישנה דרך נוחה לעבור עבירה, הדבר עלול לחזק את יצר הרע שלו ולהכשיל אותו. לכן, המורים החכמים נזהרים ואינם מגלים "סודות צבאיים" במלחמה זו לאנשים שאינם זקוקים להם: הם מעבירים מידע בצורה מוצפנת, כך שכל אחד מהתלמידים יבין את מה שהוא צריך להבין; כך הם שומרים על המידע, שלא יחזק את ה"אויב" שבנפש.

כך מספרים על הבעל שם טוב, ששני חסידים נכנסו אליו ודיברו איתו, וכשהם יצאו התברר להם שכל אחד שמע משהו אחר ולא שמע את מה שהבעש"ט אמר לשני, והדברים שכל אחד שמע היו בדיוק מה שהוא היה צריך לשמוע (שמעתי מאהרן אריאל לביא).

מיהם החכמים ומיהו האויל?

1. מורים: מורים חכמים יודעים להעביר את ידיעותיהם בצורה מוצפנת, כך שכל אחד יבין מה שהוא צריך להבין; אולם מורים אוילים אינם יודעים לסווג את המידע בהתאם לרמתם של התלמידים, וכך גורמים מחיתה והרס לנפשם.

2. תלמידים: חכמים = היודעים ללמוד;   חכמים יצפנו דעת = החכמים, כאשר יש להם הזדמנות ללמוד ולקבל עצות מהזולת, צופנים ומצניעים את הידע הנוכחי שלהם כדי שיהיו פנויים ללמוד דברים חדשים, וכן צופנים ושומרים היטב את הידע החדש שקיבלו. ולעומתם:    ופי אויל מחיתה קרובה = האויל, כאשר מישהו מנסה ללמד אותו או לתת לו עצות, מדבר בלי הפסקה. במקום ללמוד דברים חדשים, הוא מתפאר בדברים שהוא כבר יודע; במקום להקשיב לקבל עצות שיעזרו לו להתקדם בעתיד, הוא מסביר ומתרץ מדוע לא הצליח להתקדם בעבר.

מחיתה

1. השורש חתת משמעו שבר, והמילה מְחִתָּה נזכרת פעמים רבות כניגוד של מבצר, מעוז או מושגים אחרים הקשורים לשמירה או בנין (ירמיהו יז17תהלים פט41משלי י15משלי י29משלי יג3, ישעיהו נד14).   ומכאן: מחיתה = שבירת חומת-ההגנה.    ובפסוקנו, בהתאם לפירוש 1 למעלה, ההצפנה מסמלת חומה של סודיות מסביב למידע המסווג, והמחיתה מסמלת את הריסת ושבירת חומת הסודיות.

2. ויש שפירשו, שהמשמעות המקורית של מחיתה היא חפיר שהמגנים חופרים מסביב לחומה, כדי להכשיל את האויבים המנסים להתקרב אליה (ע"פ "דעת מקרא" על משלי י15).     ובפסוקנו: חכמים צופנים ושומרים את ידיעותיהם בליבם, המשול למבצר;  ופיו של האויל הוא כמו חפירה סביב המבצר, המונעת ממנו לגשת אל המבצר וליהנות מהידיעות השמורות שם.

- אולם, על-פי הפסוקים שהובאו למעלה, שבהם מחיתה מנוגדת להגנה ובניה, מסתבר יותר שהמחיתה היא שבירת החומה, כבפירוש 1.

 פרק י    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות