איש תוכחות מקשה עורף

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק כט    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27 
כט1 אִישׁ תּוֹכָחוֹת מַקְשֶׁה עֹרֶף, פֶּתַע יִשָּׁבֵר וְאֵין מַרְפֵּא.

 סגולות

איש האומר כל הזמן רק דברי תוכחות וביקורת, מקשה את העורף של השומע וגורם לו לעשות "דווקא" להיפך;   וכן גורם לעצמו מתח ועצבים אשר לפתע ישברו אותו ויביאו עליו מחלה שאין לה מרפא.

 מצודות

איש הצריך אל התוכחה ומקשה ערפו ולא יאבה לשמוע, ישבר פתאום ואין מי ירפא לו.


 עצות

יש אנשים, שכל דבר שקורה במדינה מעורר אצלם ביקורת:

  • אם המשטרה פותחת בחקירה נגד בכיר בממשלה - זה מוכיח שהממשלה מושחתת;
  • אם המשטרה סוגרת את התיק מחוסר ראיות - זה מוכיח שגם המשטרה מושחתת;
  • אם בית המשפט מזכה את הנאשם - זה מוכיח שגם בית המשפט מושחת...
אפשר, כמובן, לראות את הדברים אחרת -
  • אפשר למתוח ביקורת על השר המושחת, ולשבח את המשטרה שחוקרת ללא משוא פנים;
  • ואפשר גם למתוח ביקורת על המשטרה שממהרת להאשים אנשים חפים מפשע, ולשבח את השר שעמד בחקירה בכבוד עד שהוכיח את חפותו.
אבל אותם אנשים לא יגידו מילה אחת טובה - אצלם כל אירוע הוא הזדמנות למתוח ביקורת.

אדם מסוג זה נקרא, בספר משלי, איש תוכחות - איש שכל מהותו היא תוכחה וביקורת, שיודע רק להוכיח ולמתוח ביקורת על אחרים.

איש כזה מקשה את עורפם של השומעים, גורם לשומעים להתעלם מדברי הביקורת שלו ואולי אף מדברי ביקורת בכלל, כי הם רואים שלביקורת שלו אין סוף - לא משנה מה יקרה, תמיד יהיה בזה משהו רע, ולכן אין טעם להתאמץ ולשפר. רוב האנשים מוכנים לקבל ביקורת, אבל רק במידה מתונה - כדי שהביקורת תועיל, צריך לשלב בה גם מחמאות.

מעבר לנזק שהוא גורם לשומעים, איש תוכחות גורם נזק גם לעצמו: מכיוון שהוא רואה בכל אירוע את הצד השלילי, הרגשות השליליים מצטברים בליבו, אין לו שמחת חיים, והוא יכול פתאום להישבר וליפול לדיכאון שממנו לא יוכל לצאת - פתע יישבר ואין מרפא.

 הקבלות

מקשה עורף - פתע יישבר

כלי זכוכית יקר נמצא על מדף גבוה. רוח חזקה נושבת ועלולה להפיל אותו ולשברו. מה תעשו? לפחות שלושה פתרונות אפשריים:

  1. לסגור את החלון כך שהרוח לא תפיל את הכלי;
  2. להוריד את הכלי ולשים אותו במדף נמוך כך שהנפילה לא תשבור אותו;
  3. לרפד את הכלי בספוג רך שיספוג את המכה.

כל אחד מהפתרונות הללו קיים גם בעולם הנפש:

  1. רוח-גאוה מטלטלת את האדם וגורמת לו לעשות מעשים מסוכנים שעלולים להפילו ולשבור אותו פיסית, משלי טז18: "לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן, וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רוּחַ" (פירוט); לכן כדאי להשקיט את רוח הגאוה.
  2. כשאדם גבה-לב נופל, הנפילה עלולה לשבור אותו נפשית, משלי יח12: "לִפְנֵי שֶׁבֶר יִגְבַּהּ לֵב אִישׁ, וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה" (פירוט); לכן כדאי להנמיך את גובה-הלב.
  3. כשאדם קשוח מגלה לפתע שטעה, הוא נשבר בבת אחת, משלי כט1: "אִישׁ תּוֹכָחוֹת מַקְשֶׁה עֹרֶף, פֶּתַע יִשָּׁבֵר וְאֵין מַרְפֵּא"; לכן כדאי להיות רך וגמיש: "לעולם יהא אדם רך כקנה, ואל יהא קשה כארז" (בבלי תענית כ א).

הצד השני של התוכחה נמצא בהמשך הפרק, משלי כט5: "גֶּבֶר מַחֲלִיק עַל רֵעֵהוּ, רֶשֶׁת פּוֹרֵשׂ עַל פְּעָמָיו" (פירוט).

ביטוי דומה נאמר על אדם בליעל במשלי ו15: "עַל כֵּן פִּתְאֹם יָבוֹא אֵידוֹ, פֶּתַע יִשָּׁבֵר וְאֵין מַרְפֵּא" (פירוט).

 דקויות

מיהו איש תוכחות?

1. איש תוכחות הוא איש "שמוכיחים אותו" (הגר"א) או "שצריך שיוכיחו אותו" (ע"פ מצודת דוד).   איש שמוכיחים אותו והוא מקשה את עורפו ואינו משנה את התנהגותו, עונשו יהיה שיבוא עליו אסון פתאומי והוא לא יוכל להירפא ממנו: "מדה כנגד מדה - הוא לא רצה לרפא וכל מה שהוכה עוד הוסיף סרה, ולזה יבא לו רע לא יוכל להרפא ממנו" (רלב"ג).

- אולם, אדם בדרך-כלל נקרא על שם המעשים האופייניים לו, ולא על שם מעשים שאחרים עושים עבורו, או שהוא צריך שיעשו עבורו.

2. איש תוכחות הוא איש המתווכח עם המוכיחים וסותר את ראיותיהם (מלבי"ם); ואינו עושה זאת מאהבת האמת אלא מקשי עורף - חוסר-רצון להשתנות.

3. נושא הפסוק הוא איש, והנשוא הוא תוכחות מקשה עורף, כלומר, הפסוק, מדבר על כל איש אשר מקשה עורפו לתוכחות.

- אולם, פירוש זה אינו מתאים לטעמים ולמשקל של הפסוק.

4. לענ"ד, איש תוכחות הוא איש היודע רק להגיד דברי תוכחה, איש שכל מהותו היא תוכחות וביקורת, אף פעם לא אומר מילה טובה.

איש כזה מקשה את עורפם של השומעים, גורם לשומעים להתעלם מדברי הביקורת שלו ואולי אף מדברי ביקורת בכלל, כי הם רואים שלביקורת שלו אין סוף - לא משנה מה יקרה, תמיד יהיה בזה משהו רע, ולכן אין טעם להתאמץ ולשפר. רוב האנשים מוכנים לקבל ביקורת, אבל רק במידה מתונה. כדי שהביקורת תועיל, צריך לשלב בה גם מחמאות; ראו משלי כה12: "נֶזֶם זָהָב וַחֲלִי כָתֶם - מוֹכִיחַ חָכָם עַל אֹזֶן שֹׁמָעַת" (פירוט).

מעבר לנזק שהוא גורם לשומעים, איש תוכחות גורם נזק גם לעצמו: מכיוון שהוא רואה בכל אירוע את הצד השלילי, הרגשות השליליים מצטברים בליבו, אין לו שמחת חיים, והוא יכול פתאום להישבר וליפול לדיכאון שממנו לא יוכל לצאת - פתע יישבר ואין מרפא.

 פרק כט    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות