פתי = משתכנע בקלות

קוד: פתה= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

פתי הוא אדם שמתפתה במהירות.

פיתוי משמעו שכנוע אדם לעשות דבר שעלול להזיק לו, למשל:

לפי זה, פתי הוא אדם שקל לשכנע אותו ולהשפיע עליו לעשות דברים המנוגדים לטובתו האישית.

בחינה עצמית - האם אני פתי?

חינוך הפתיים

ספר משלי קורא לכל אדם, ובפרט למנהיגים, להשקיע בחינוך הפתיים:
  • משלי ח5: "הָבִינוּ פְתָאיִם עָרְמָה, וּכְסִילִים הָבִינוּ לֵב" (פירוט).
אחת המטרות של לימוד התורה, ושל ספר משלי בפרט, היא להחכים את הפתיים:
  • תהלים יט8: "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ; עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי"
  • משלי א4: "לָתֵת לִפְתָאיִם עָרְמָה, לְנַעַר דַּעַת וּמְזִמָּה" (פירוט)
שני פסוקים מלמדים שאפשר לחנך פתיים גם באופן עקיף:
  • משלי יט25: "לֵץ תַּכֶּה, וּפֶתִי יַעְרִם; וְהוֹכִיחַ לְנָבוֹן, יָבִין דָּעַת" (פירוט)
  • משלי כא11: "בַּעְנָשׁ לֵץ, יֶחְכַּם פֶּתִי; וּבְהַשְׂכִּיל לְחָכָם, יִקַּח דָּעַת" (פירוט)
מכיוון שהפתי מושפע בקלות מאחרים, אפשר לחנך אותו באופן עקיף, בכך שמחנכים את הנערים שבסביבתו - מענישים את הלץ, מוכיחים את הנבון, ומשכילים את החכם (ראו לץ - פתי).


מקורות ופירושים נוספים

1. פירשנו ש פתי הוא אדם שקל לפתות אותו; וכן פירשו חז"ל: "אין פתי אלא לשון פתוי" (שמות רבה ג א). ויש שהדגישו את המהירות שבה הפתי מתפתה, וקישרו את המילה פתי למילה פתאום: "פתאום ענין מהירות הוא...  ופתאים הם הנמהרים ביותר, שאין להם עיון בדבר ולא עצה כלל, כמו (איוב ה13) ועצת נפתלים נמהרה" (רמב"ן על במדבר יב ד). ראו פתאום.

2. פירוש נוסף המובא בדברי חז"ל הוא: "מהו פתי? - נער, שכן בערביא קורין לנער פתיא." (שם).

3. אולם בתקופות מאוחרות יותר השתנתה משמעות המושג, והשתמשו במושג פתי ככינוי לאדם בעל כישורים שכליים מוגבלים, "מפגר": "הפתיים ביותר, שאינן מכירין דברים הסותרין זה את זה, ולא יבינו ענייני הדבר כדרך שמבינין שאר עם הארץ, וכן המבוהלין והנחפזין בדעתם, והמשתגעים בדעתן ביותר - הרי כל אלו בכלל השוטים..." (רמב"ם, הלכות עדות ט י; הלכות עדות לה / נשמת אברהם; ראו פתי בהלכה / אתר ויקישיבה).   "האנשים אשר אין דעתם שלימה להשכיל, ויטעה לבם בדברים בתחלת ענינם, יקראו פתאים" (רמב"ן על שמות כב טו)

לענ"ד, בלשון המקרא, משמעות זו מתאימה למושג חסר לב, שהוא אדם שחסרה לו היכולת לחשוב. פתי יכול להיות אדם בעל כישורים שכליים נורמליים לחלוטין מבחינה רפואית (בשמות רבה, שהובא למעלה, ה"פתי" הוא משה רבנו!), אלא שהוא מתקשה לשלוט ברגשותיו וביצריו ולכן מתפתה בקלות, כפי שפירשתי למעלה.

דוגמאות נוספות לשינויי משמעות ראו במאמר לשון תורה לעצמה ולשון חכמים לעצמן.


פסוקים נוספים

פתי

  • משלי א32: "כִּי מְשׁוּבַת פְּתָיִם תַּהַרְגֵם, וְשַׁלְוַת כְּסִילִים תְּאַבְּדֵם"
  • משלי ז7: "וָאֵרֶא בַפְּתָאיִם, אָבִינָה בַבָּנִים; נַעַר חֲסַר לֵב"
  • משלי ט6: "עִזְבוּ פְתָאיִם וִחְיוּ, וְאִשְׁרוּ בְּדֶרֶךְ בִּינָה"
  • משלי ט13: "אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה, פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָּה"
  • יחזקאל מה20: "וְכֵן תַּעֲשֶׂה בְּשִׁבְעָה בַחֹדֶשׁ מֵאִישׁ שֹׁגֶה וּמִפֶּתִי, וְכִפַּרְתֶּם אֶת הַבָּיִת": "איש שוגה" טימא את הבית מתוך טעות מחשבתית; "פתי" טימא את הבית מתוך פיתוי ועצלות.
  • תהלים קטז6: "שֹׁמֵר פְּתָאיִם ה', דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ"
  • תהלים קיט130: "פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר, מֵבִין פְּתָיִים"
  • איוב ה2-3: "כִּי לֶאֱוִיל יַהֲרָג כָּעַשׂ, וּפֹתֶה תָּמִית קִנְאָה. אֲנִי רָאִיתִי אֱוִיל מַשְׁרִישׁ, וָאֶקּוֹב נָוֵהוּ פִתְאֹם"

פיתוי

  • משלי כד28: "אַל תְּהִי עֵד חִנָּם בְּרֵעֶךָ, וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ"
  • שמות כב15: "וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה וְשָׁכַב עִמָּהּ מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה"
  • שופטים יד15: "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיֹּאמְרוּ לְאֵשֶׁת שִׁמְשׁוֹן פַּתִּי אֶת אִישֵׁךְ וְיַגֶּד לָנוּ אֶת הַחִידָה פֶּן נִשְׂרֹף אוֹתָךְ וְאֶת בֵּית אָבִיךְ בָּאֵשׁ הַלְיָרְשֵׁנוּ קְרָאֶתֶם לָנוּ הֲלֹא"
  • יחזקאל יד9: "וְהַנָּבִיא כִי יְפֻתֶּה וְדִבֶּר דָּבָר אֲנִי ידוד פִּתֵּיתִי אֵת הַנָּבִיא הַהוּא וְנָטִיתִי אֶת יָדִי עָלָיו וְהִשְׁמַדְתִּיו מִתּוֹךְ עַמִּי יִשְׂרָאֵל"
  • הושע ב16: "לָכֵן הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר וְדִבַּרְתִּי עַל לִבָּהּ"
  • איוב לא9: "אִם נִפְתָּה לִבִּי עַל אִשָּׁה וְעַל פֶּתַח רֵעִי אָרָבְתִּי"

תגובות