להשתמש בעושר כדי להציל חיים

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק יג    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25 
יג8 כֹּפֶר נֶפֶשׁ אִישׁ עָשְׁרוֹ, וְרָשׁ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה.

 סגולות

לפעמים איש עשיר נדרש לתת את כל עושרו ככופר להצלת נפשו (חייו);   אולם איש רש (עני) לא שמע גערה, אין לו מה לתת ולכן לא ידרשו ממנו שום דבר.

 מצודות

מהעושר יוכל איש לפדות נפשו, כאשר יתן ממנו לדל;   וזהו כאשר הרש לא שמע גערה (צעקת נזיפה), ולא הכלימו בעת הנתינה.


 עצות

ניתן לפרש את הפסוק בשלוש דרכים:

1. הנחיה לעשיר - לתת צדקה לעני ולא לגעור בו: "עשרו של אדם הוא כופר נפשו, שעשה ממנו צדקה... ובלבד שלא ישמיע גערה לרש, שנותן לו ואינו מכלימו" (רש"י, וכן מצודת דוד והרמב"ם בהלכות מתנות עניים).

2. תוצאה - לפעמים אדם עשיר צריך לתת את כל עושרו ככופר נפש לשודדים המאיימים על חייו, כמו בקהלת ה12: "יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ", וכמו בירמיהו מא8: "וַיֹּאמְרוּ אֶל יִשְׁמָעֵאַל 'אֶל תְּמִתֵנוּ כִּי יֶשׁ לָנוּ מַטְמֹנִים בַּשָּׂדֶה חִטִּים וּשְׂעֹרִים וְשֶׁמֶן וּדְבָשׁ'; וַיֶּחְדַּל, וְלֹא הֱמִיתָם בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם";

אולם הרש אינו שומע גערות כי אי אפשר להוציא ממנו כסף: "המתרושש... ממלט עצמו מכמה סיבות באות ומתגלגלות על העשיר, וזה שהרש לא שמע גערה משום אדם" (רלב"ג). והדברים נאמרים כנחמה לעני: "אמנם אתה חי ברמה נמוכה יותר, אבל גם יש פחות סיכוי שישדדו אותך".    ויש בהם גם הסבר לפסוק הקודם, המדבר על אנשים המתחזים לעשירים או לעניים (פירוט).

ויש מפרשים שגם ה' נוהג באופן דומה: "הרש, שאין לו ממון, הקב"ה אינו מביא עליו ייסורים כלל, שאין לו במה לפדות את עצמו. ולא די שאינו מביא עליו את הייסורים, אלא אפילו שום גערה אינו שומע, אלא שליו ושוקט" (הגאון מווילנה)

3. סיבה - האיש העשיר זכה בעושרו משום שמסר את נפשו כדי להשיג אותו; והאיש הרש נעשה רש משום שלא שמע גערה - לא שמע בקול האנשים שגערו בו על אורח-חייו הבזבזני, וכך איבד את כל רכושו (רמ"ד ואלי).

בדיוק באותן דרכים ניתן לפרש את הפסוק המקביל, משלי יג1: "בֵּן חָכָם מוּסַר אָב, וְלֵץ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה". ואפשר גם לפרש שהפסוק שלנו הוא משל המיועד להסביר לבן החכם, מדוע גוערים בו ולא באחיו הלץ (פירוט).

 הקבלות

1. ה' ציווה על כל אדם מישראל לתת כופר נפש מעושרו - תרומה לאדני המשכן, שמות ל12: "כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם, וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לה' בִּפְקֹד אֹתָם, וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם" (פירוט).    הוא הדגיש שהתרומה צריכה להיות שווה לעשיר ולעני, שמות ל15: "הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל, לָתֵת אֶת תְּרוּמַת ה' לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם".   מדוע התרומה צריכה להיות שווה? - כדי שהרש לא ישמע גערה - כדי שהעשיר לא יגער על העני מתוך כעס על כך שחלקו במשכן קטן יותר משלו: "על מחצית השקל מדבר, שהטיל הכתוב על כל ישראל והשוה בו דל ועשיר, שאין הרש שומע גערה וכלימה מן העשיר לאמר לו 'חלקי גדול מחלקך בקרבנות צבור'" (רש"י פירוש שלישי, בשם מדרש אגדה, מכילתא משפטים כא ל).

2. פסוק דומה נמצא במשלי יג1: "בֵּן חָכָם מוּסַר אָב, וְלֵץ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה". ואפשר לפרש שהפסוק שלנו הוא משל המיועד להסביר לבן החכם, מדוע גוערים בו ולא באחיו הלץ (ראו שם).

 דקויות

למי מכוון הפסוק, ומה המסר שלו?

1. לעשיר - לתת צדקה לעני ולא לגעור בו: "עשרו של אדם הוא כופר נפשו, שעשה ממנו צדקה... ובלבד שלא ישמיע גערה לרש, שנותן לו ואינו מכלימו" (רש"י, וכן מצודת דוד והרמב"ם בהלכות מתנות עניים).

2. לעני - להתנחם בכך שהוא "לא שומע גערות".    העשיר צריך לפעמים לתת את כל עושרו ככופר נפש לשודדים המאיימים על חייו, כמו בקהלת ה12: "יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ", וכמו בירמיהו מא8: "וַיֹּאמְרוּ אֶל יִשְׁמָעֵאַל 'אֶל תְּמִתֵנוּ כִּי יֶשׁ לָנוּ מַטְמֹנִים בַּשָּׂדֶה חִטִּים וּשְׂעֹרִים וְשֶׁמֶן וּדְבָשׁ'; וַיֶּחְדַּל, וְלֹא הֱמִיתָם בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם";   אולם "המתרושש... ממלט עצמו מכמה סיבות באות ומתגלגלות על העשיר, וזה שהרש לא שמע גערה משום אדם" (רלב"ג).  הוא אמנם חי ברמה נמוכה יותר, אבל גם יש פחות סיכוי שישדדו אותו.      ויש כאן גם הסבר לפסוק הקודם, המדבר על אנשים המתחזים לעשירים או לעניים (פירוט).

ויש מפרשים שגם ה' נוהג באופן דומה: "הרש, שאין לו ממון, הקב"ה אינו מביא עליו ייסורים כלל, שאין לו במה לפדות את עצמו. ולא די שאינו מביא עליו את הייסורים, אלא אפילו שום גערה אינו שומע, אלא שליו ושוקט" (הגאון מווילנה).

3. לצעיר המעוניין להתעשר:  האיש העשיר זכה בעושרו משום שמסר את נפשו כדי להשיג אותו; והאיש הרש נעשה רש משום שלא שמע גערה - לא שמע בקול האנשים שגערו בו על אורח-חייו הבזבזני, וכך איבד את כל רכושו (רמ"ד ואלי).

 פרק יג    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות