החכם יחיה בבטחה גם מחוץ לעדר

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק א    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   סיכום 
א33 וְשֹׁמֵעַ לִי יִשְׁכָּן בֶּטַח, וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה.'

 סגולות

- והשומע בקולי (אומרת החכמה) ישכון בעולם הזה בבטחון, גם אם הוא יחיד בדרכו;   הוא יוכל להיות שאנן (שקט ורגוע), לא תבוא עליו רעה שתפחיד אותו פתאום.

 מצודות

(זהו סוף דברי החכמה, שאמרה:)   אבל השומע לי, בטוח יהיה, ושאנן (שקט) שלא תבוא עליו פחד רעה.


 עצות

אחת הסיבות שאנשים הולכים ב"עדר" ואינם חושבים באופן עצמאי היא תחושת הביטחון וההגנה שמספק ה"עדר", בבחינת "צרת רבים - חצי נחמה": "אם תבוא צרה - עדיף שתבוא על כולם יחד". אבל הפסוק שלנו מלמד, שדווקא מי שמעז לצאת מהעדר, ללמוד חכמה ולחשוב בעצמו יכול להינצל מהצרות הבאות על ה"עדר" ולחיות בבטחה.

הפסוק הקודם דיבר בלשון רבים: "כי משובת פתיים תהרגם, ושלוות כסילים תאבדם"; הפסוק שלנו מדבר בלשון יחיד: "ושומע לי ישכון בטח, ושאנן מפחד רעה". באופן טבעי, הפתיים והכסילים הם רבים, והשומעים לקול החכמה הם מעטים: "יש כמות רבה יותר של אנשים המעדיפים ללכת בשרירות ליבם, שחפצים בהתגלות ליבם ולא מוכנים להאזין לקולות מבחוץ, מאשר אותו מספר מועט של אנשים ששומעים לחכמה..." (ישכון בטח ושאנן / אורי יעקב בירן, אתר נקודת חיבור)

ולמרות זאת, אותו אדם יחיד השומע בקול החכמה, ישכון בטח. כמו אברהם אבינו שנקרא "עברי" כי "כל העולם כולו מעבר אחד, והוא מעבר אחד" (רבי יהודה, בראשית רבה מב יג).

נראה, ששתי הסיבות שנמנו לעיל קשורות זו בזו: אדם השומע לחכמה אכן לא יצטרך דבר מאנשים אחרים, יהיה לו את הביטחון שלו ואת מגדל השן שלו, אבל התוצאה של דבר זה תהיה חכמה שתהפוך לנחלת יחידים בלבד, ול"המון העם" יהיה פשוט הרבה יותר לא לשמוע את החכמה... הפתרון, שנראה לי שמוצע בכל הפרק הראשון שאנו עומדים בסיומו, מבוטא בפתיחת פסוקינו: "ושומע לי".

שלמה המלך מנסה ללמדנו... לפתוח את האזניים, לתת לחכמה, הקיימת בכל מקום בעולם, להכנס בנו. לא לחסום אותה, לא להתנגד: ללמד עצמינו את היכולת להקשיב לעצות ולתובנות של אנשים אחרים, לפתח את היכולת להרגיש ולחוות את מה שאנו לומדים ורואים. בסופו של דבר, מזכיר לנו שלמה, היכולת להפתח לחכמת שאין מקורם בנו, החיפוש לא רק אחר "התגלות ליבו", גם יובילו אותנו, בסופו של דבר, למצב האישי הטוב ביותר" (ישכון בטח ושאנן / אורי יעקב בירן, אתר נקודת חיבור).

 הקבלות

בימי משה

משה בירך את עם ישראל, דברים לג28: "וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח, בָּדָד עֵין יַעֲקֹב, אֶל אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ, אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל". עם ישראל נמצא תמיד במיעוט, עם יחיד שהולך בדרך החכמה מול עמים רבים הרוצים להשמידו. משה בירך את העם, שלמרות שישכון בדד, הוא ישכון בטח בארצו.    כך, כל אדם שישמע בקול החכמה ישכון בטח, גם אם יהיה בודד מול כסילים רבים.

בימי ישעיהו

בימי ישעיהו הנביא, ניצבה ממלכת יהודה בפני איום מממלכת אשור. כדי להתגונן

3. ישעיהו הנביא השתמש במילים דומות, ישעיהו ל15: "כִּי כֹה אָמַר ד' ה' קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל: 'בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן, בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה תִּהְיֶה גְּבוּרַתְכֶם' - וְלֹא אָבִיתֶם". הפסוק נמצא בנבואת תוכחה לבני ישראל הכורתים ברית עם מצרים כנגד אשור. ישעיהו טען, שאילו היו בני ישראל שומעים בקול ה', ה' היה מציל אותם מאשור ללא כל צורך במלחמה; אולם הם בחרו לבטוח במצרים כדי לשבת בשלווה, ולכן ישיגו את היפך הביטחון והיפך השלווה.

 דקויות

הפתיים לעומת השומע

הפסוק הקודם דיבר בלשון רבים: "כי משובת פתיים תהרגם, ושלוות כסילים תאבדם";

הפסוק שלנו מדבר בלשון יחיד: "ושומע לי ישכון בטח, ושאנן מפחד רעה".

באופן טבעי, הפתיים והכסילים הם רבים, והשומעים לקול החכמה הם מעטים.    למרות זאת, אותו אדם יחיד השומע בקול החכמה, ישכון בטח. כמו אברהם אבינו שנקרא "עברי" כי "כל העולם כולו מעבר אחד, והוא מעבר אחד" (רבי יהודה, בראשית רבה מב יג. ישכון בטח ושאנן / אורי יעקב בירן, אתר נקודת חיבור).

מה ההבדל בין בטח לשאנן?

1. בטח מציין מצב חיצוני ושאנן מציין תחושה פנימית. לא מספיק שיש לנו צבא חזק וכלכלה חזקה ואנחנו בטוחים מכל הכיוונים - צריך גם שנהיה בריאים בנפשנו כך שלא נפחד מ"קוֹל עָלֶה נִדָּף" (ויקרא כו36)

2. "ישכן בטח - בעולם הזה, ושאנן - לעולם הבא... מדינה של גהינם" (רש"י).

3. "הבוטח - הוא בגבורתו, והשאנן - הוא בשאין מטריד מבחוץ" (מלבי"ם).

4. "ישכון בטח - בעת בוא צרה על אחרים, ושאנן - בלב, מפחד רעה שקודם הצרה" (הגר"א).

 פרק א    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות