כמה פירושים יש לכל פסוק?

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק א    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   סיכום 
א6 לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה, דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם;

 סגולות

- כי יש בלימוד רבדים רבים: הקורא יכול להבין את המשמעות המילולית הפשוטה של כל משל, אך אם יתעמק יותר יבין גם את המליצה (הנמשל);   הוא יוכל למצוא כאן דברי חכמים פשוטים, אך גם חידות מתוחכמות.

 מצודות

הדברים האלה נאמרים על שני דרכים: להבין את המשל - מה שהמשיל אל המליצה, וגם את המליצה עצמה: כשאומר בהמליצה להשמר מזונה, ואמורה להמשיל על המינות, הנה יש להבין בה להיות נזהר ממינות, גם מאשה זונה;    (ולתוספת ביאור אמר):   דברי חכמים האמורים בפה מלא, והרמוזים בדרך חידה (דברים סתומים קשה ההבנה).


 עצות

לכל הפסוקים בספר משלי יש יותר מפירוש אפשרי אחד. זה חלק בלתי נפרד מאופיו של הספר, ונרמז כבר בפתיחתו. הפסוק מלמד שיש להבין גם את המשל וגם את המליצה (הנמשל) של כל פסוק, כי בכל אחד מהם ישנה משמעות חשובה בפני עצמה.

לדוגמה, הספר מזהיר את האדם כמה פעמים מפני אישה נואפת (במיוחד בפרקים ה, ו, ז):

  • המשל נכון בפני עצמו - אכן יש להיזהר מפני אישה נואפת, ובספר ישנן כמה עצות שמטרתן לעזור לאדם בכך.
  • אולם למשל זה יש גם מליצה (נמשל) - האישה הנואפת היא משל ליצר המין או לתאווה באופן כללי, והעצות שבספר עוזרות לאדם גם בהתמודדות זו (כך פירש הגאון מווילנה; ראו זכר ונקבה בספר משלי).
  • וגם למליצה הזאת יש מליצה - הניאוף בכל התנ"ך הוא משל לניאוף רוחני בתחום האמונה - עזיבת ה' ופניה אל אלהי נכר (כך פירש רש"י כאן); העצות שבספר עוזרות לאדם גם בהתמודדות רוחנית זו.

הפירוש שאתם קוראים כעת נועד לעזור לכם להפיק את המירב מספר משלי, ולכן הוא כולל כמה פירושים שונים לכל פסוק, על-מנת לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה, דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם.

 הקבלות

שמשון

שמשון שאל את הפלשתים חידה, שופטים יד14: "וַיֹּאמֶר לָהֶם 'מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל, וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק'; וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד הַחִידָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים". חידה קצרה בת שתי צלעות שבכל אחת 3 מילים. כדי לפתור אותה, צריך לגלות את הסיפור שמאחריה - לגלות ששמשון הרג אריה ומצא דבש בגוויית האריה.

שלמה חיבר חידות רבות בסגנון דומה. רוב הפסוקים בפרקים י עד כד דומים בסגנונם לחידת שמשון - גם הם מורכבים ברובם משתי צלעות שבכל אחת 3-4 מילים. כל פסוק כזה הוא חידה! כדי לפתור את החידה עליכם לגלות את הסיפור שמאחריה, וזאת תוכלו לעשות ע"י הקבלה לסיפורים ממקומות אחרים בתנ"ך.

תוכלו להיעזר בספריה של ס. שרייבר, "משלי שלמה על אישי התורה" ו"משלי שלמה על מלכות בית דוד" (תשרי ה'תשס"ח); בספרו של ר' אליהו שץ, "פירוש אליהו על ספר משלי";  וגם כמובן בספר זה.   בהצלחה!

דוד לעומת שלמה

דוד המלך דיבר על משלים וחידות שקשה להבין, תהלים מט5: "אַטֶּה לְמָשָׁל אָזְנִי, אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי". השיר שלו עוסק באחד הסודות הנשגבים ביותר - הישארות הנפש אחרי המוות (פירוט), סוד שרוב בני האדם אינם מבינים, תהלים מט21: "אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ".

דוד ניסה לפתוח את החידות על-ידי ניגון בכינור, כלי נגינה המעורר השראה ולוקח את נפש האדם אל מעל המציאות הרגילה; דרך זו מתאימה לדוד, שאהב לנגן בכינור, שמואל א טז23: "וְהָיָה בִּהְיוֹת רוּחַ אֱלֹהִים אֶל שָׁאוּל, וְלָקַח דָּוִד אֶת הַכִּנּוֹר וְנִגֵּן בְּיָדוֹ, וְרָוַח לְשָׁאוּל וְטוֹב לוֹ, וְסָרָה מֵעָלָיו רוּחַ הָרָעָה".

גם שלמה מנסה להבין את המשלים והחידות של החיים, אולם יש לו דרך אחרת: במקום לקחת כינור, הוא לוקח מוסר השכל, הוא אוהב חכמה ומנסה לפתור חידות בעזרת דברי החכמים, "לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה, דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם".'

דוד ושלמה מייצגים שתי גישות משלימות לחיים: נבואה לעומת חכמה, אמונה לעומת חקירה, תפילה לעומת לימוד.   ושניהם השלימו זה את זה גם בבניין המקדש: דוד עורר את הלבבות ובנה את התשתית, ושלמה ירד לפרטים וסיים את הביצוע (ע"פ גליה).

להבין משל ומליצה - יש להתעמק גם במשל וגם בנמשל של כל פסוק, כי שניהם חשובים. רעיון דומה מובא במשלי כה11: "תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף, דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו": תפוחי זהב הם כדורים יקרים מזהב, שנהגו לשים בתוך כלי כסף. הכסף אמנם שווה פחות מזהב, אך גם הוא יקר וחשוב. כך גם דברי החכמה - יש בהם רעיונות עמוקים ויקרים כמו זהב, המועברים על-ידי משלים יפים כמו כסף. המשלים אמנם פחות חשובים מהרעיונות שהם מעבירים, אך גם להם יש ערך רב (פירושים נוספים).

-

דברי חכמים וחידותם - יש להתעמק בכל פסוק על-מנת לפענח את הרעיונות הנסתרים הצפונים בו. רעיון דומה מובא ב משלי י14: "חֲכָמִים יִצְפְּנוּ דָעַת, וּפִי אֱוִיל מְחִתָּה קְרֹבָה": אנשים חכמים נוהגים לדבר בשפה מוצפנת, כך שכל אחד יוכל להבין רק את מה שהוא צריך להבין (פירוט). ספר משלי מסייע ללומד להבין "דברי חכמים וחידותם", כלומר, ספר משלי הוא מפתח לפיענוח הצופן. לדוגמה לחידה עם פתרונות רבים, ראו משלי יא24: "יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד, וְחוֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר אַךְ לְמַחְסוֹר" (פירוט).

 דקויות

מה ההבדל בין משל למליצה?

מליצה היא התרגום של המשל, כמו ש"מליץ" הוא מתורגמן (בראשית מב23).   בלשוננו, המליצה היא הנִמְשָׁל (הגאון מווילנה בחמדה גנוזה; ודומה לזה פירש מלבי"ם.   ורש"י ומצודות פירשו להיפך: משל הוא התרגום הנקרא בלשוננו נמשל, ומליצה היא המילים שמשתמשים בהן הנקראות בלשוננו משל).

ומה ההבדל בין משל ומליצה לדברי חכמים וחידותם?

1. משל ומליצה דורשים להפעיל את התבונה - להבין דבר מתוך דבר - את הנמשל מתוך המשל;   חידות דורשות להפעיל את החכמה - לאסוף מידע ולהיות בקי בפרטים.

משל ומליצה מתייחסים לעולם הדימויים ודורשים חשיבה אסוציאטיבית;   חידות דורשות ניתוח אנליטית.   והפסוק מלמד שיש לגשת ללימוד ספר משלי בשני סוגי החשיבה - גם לנתח כל פסוק במדוייק, וגם לחפש את הרמזים והדימויים (ע"פ גליה).

2. הפסוק מדבר על ארבעה דברים שיש להבין, כנגד ארבעת הרבדים של התורה - פרד"ס:

  • משל הוא המשמעות הפשוטה של המילים - פשט;
  • מליצה היא הנמשל - הרעיון שהמשל רומז אליו - רמז;
  • דברי חכמים הם דרשות מוסריות שהחכמים קישרו לפסוק - דרש;
  • וחידותם הם הדברים הנסתרים והמוצפנים - הסוד.

פסוק 4 התייחס לפתאים ונערים, פסוק 5 לחכמים ונבונים, והפסוק שלנו מלמד שבספר משלי ישנם רבדים שונים - הרבדים הפשוטים מדברים לכל פתי נער, אבל הרבדים המתקדמים מתגלים רק לחכם והנבון המתעמקים בהם.

 פרק א    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות