למידה פעילה

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק א    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   סיכום 
א3 לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים;

 סגולות

- הֱיוּ פעילים בלימוד - השתדלו לקחת מוסר (להפיק לקחים מעשיים) מכל דבר שאתם לומדים, כדי להשכיל (להצליח) בכל מעשיכם;   לימדו לעשות צדק, לנהל משפט, וליישר את היחסים בין אדם לחברו.

 מצודות

לקחת (ללמוד) מוסר מחוכם;    צדק - היא עבודת האלהים, ומשפט - מה שבין אדם לחבירו, ומשרים - בדבר המידות והנהגת האדם.


 עצות

המילה לקחת מציינת למידה פעילה, שבה התלמידים לא מקבלים מהמורה את חומר הלימודים שהכין, אלא טורחים ולוקחים אותו בעצמם.   הלקיחה יכולה להתבטא בהכנה של חומר-קריאה לפני ההרצאה, הגבה לשאלות מנחות תוך כדי ההרצאה, והכנת שיעורי בית אחריה.   מחקרים בחינוך מראים, שלמידה פעילה מפעילה מעגלים רבים יותר במוח, ומשפרת את הזיכרון וההפנמה.   "ילד שנמצא בשיעור בבית הספר... לומד דברים, אבל לרוב לא לוקח דברים, לא מנסה מיוזמתו להפיק דברים מהשיעור. המורה נאלץ... לדחוף לילד כמה חומר לימודים שהוא יכול, ורק להגביר את אי רצון הילד לקחת, לפעול, להתקדם ולהתעניין" (אורי בירן, לקיחת מוסר השכל, אתר כיפה).

הביטוי לקח מוסר מציין גם הפקת מסקנות ולקחים, והביטוי מוסר השכל מציין הפקת לקחים מעמיקה, שעוזרת לאדם להצליח בעתיד (ראו שכל = הצלחה שנובעת ממחשבה); אם כך, אחת ממטרותיו של ספר משלי היא ללמד את התלמידים להפיק לקחים באופן מעמיק - ללמוד מכל טעות ומכל כישלון, וכך לחיות חיים של שיפור מתמיד:    "מוסר... עניינו להסיר מן האדם את המידות הרעות שדבקו בו... אבל זה לא סתם מוסר, זה מוסר שמטרתו השכל.... התעסקות ברע, גם אם היא נגדו, לא עושה לאדם טוב. הוא מתרגל לראות את עצמו כאדם שלילי, את הרע כשולט בו, ויוצא שהתעסקותו ברע רק מגבירה את הרע שבקרבו. לכן רוצה שלמה שהמוסר שניקח לא יהיה סתם מוסר, סתם ירידה לרפש שנמצא לנו בנפש, אלא ירידה לצורך עלייה..." (שם).

כדי שלתלמידים אכן תהיה מוטיבציה לקחת וללמוד למידה פעילה, חומר הלימודים צריך להתקשר לנושאים משמעותיים עבורם, ובפרט, לנושאים חברתיים: צדק ומשפט ומישרים: צדק הוא העיקרון הנצחי והמופשט של הגינות, לתת לכל אחד את המגיע לו; משפט הוא התהליך הפורמלי והמסודר שבו מחליטים מה מגיע למי; ומישרים הם אמצעים להגיע לפשרה בדרכי שלום (ראו צדק - משפט - מישרים).

הסדר בפסוק מחייב: קודם כל לומדים מה צודק - מה מגיע למי, ואיך צריכה להיראות חברה צודקת בעולם אידיאלי; אחר-כך לומדים את ההליכים המסודרים של ניהול משפט, שבעזרתם יש להגיע לצדק; ובסוף לומדים את הכלים הפסיכולוגיים המאפשרים להגיע לפשרה ומישרים.

המחבר אינו מסתפק בלימוד פאסיבי, אלא מעוניין לקחת את הדברים, להסיק מהם מסקנות ולהפיק מהם מוסר השכל שיוכל  ליישם בחייו האישיים; דברי החכמה נועדו לא רק ללימוד עיוני-פילוסופי, אלא גם ובעיקר לעשות צדק ומשפט ומישרים - לשפוט בצדק וביושר, לתקן את מערכת המשפט ואת החברה כולה (פירוט).

הפסוק הבא (פסוק 4) פותח במילה מנוגדת - "לתת לפתאים ערמה..." - והוא מתאר אמצעי נוסף ליצור למידה פעילה - לחנך את התלמידים שיתנו את המידע שלקחו לאחרים, שיודעים פחות מהם; ללמד אותם איך לְלַמֵּד תלמידים שאינם יכולים לקחת ולִלְמוֹד בעצמם (פירוט).

 הקבלות

לקחת מוסר השכל - מאיפה לוקחים?

שלמה ביקש מה' שייתן לו חכמה שתאפשר לו לעשות משפט צדק, מלכים א ג9: "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע"; ואכן, מלכים א ה26: "וה' נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ" (פירוט). 

כשה' נותן לאדם חכמה, המוח שלו מלא וגדוש והרעיונות "נשפכים" החוצה. ולכן האדם צריך ליצור כלי-קיבול שיאפשר לו לקחת את החכמה האלהית - להכיל את כל הרעיונות שקיבל מה'.  דרך אחת ליצור כלי-קיבול כזה היא לכתוב את הרעיונות בספר. כשאדם כותב את רעיונותיו, המוח שלו מתפנה לקבלת רעיונות חדשים.

זה כנראה מה שעשה שלמה.   הוא כתב את ספר משלי כדי שיהיה כלי-קיבול לחכמה האלהית שקיבל, כדי לקחת את אותה חכמה שה' נתן לו ולהשתמש בה למטרה שעבורה ביקש אותה, לעשות "צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים".

יש לפרש את הפסוקים 2-4 בסדר כרונולוגי המתאר את תהליך חיבור הספר:   עוד כשהיה ילד, אסף שלמה משלים על-מנת לדעת חכמה ומוסר ולהבין אמרי בינה (פסוק 2).   כשגדל ועלה למלוכה, ה' נתן לו חכמה והוא החליט לכתוב ספר שבו יוכל לקחת את החכמה ואת המוסר שה' השכיל אותו בהם כדי לעשות צדק ולנהל משפט וליישר את היחסים בין אדם לחברו (פסוק 3).   כשהתבגר וראה את מצבם העגום של הצעירים, החליט לפרסם את הספר כדי לתת לפתאים ערמה וזהירות מפיתוי, ולתת לנער דעת וזהירות ממזימה (פסוק 4).

מה הקשר בין שכל לבין צדק משפט ומישרים?

מטרתה העיקרית של החכמה בתנ"ך היא לעשות משפט ומישרים.

כך בדברי שלמה, שביקש לב שומע לשפוט וקיבל חכמה (ראו למעלה);

כך בפסוק שלנו, שבו מוסר השכל משמש לעשיית צדק ומשפט ומישרים;

כך בפרק הבא, שבו תבונה משמשת לעשיית צדק ומשפט ומישרים (משלי ב9);

וכך גם בעתיד, כשהמלך מבית דוד ישכיל לעשות משפט וצדקה, ירמיהו כג5: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה', וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ".

הפסוק שלנו מדבר על מוסר השכל; בפרק טז נזכר מושג מנוגד - מוסר אויליםמשלי טז22: "מְקוֹר חַיִּים שֵׂכֶל בְּעָלָיו, וּמוּסַר אֱוִלִים אִוֶּלֶת". אחת ממטרותיו של ספר משלי היא ללמד את הקורא איך להבחין בין שני סוגי המוסר (פירוט).

 דקויות

1. הביטוי לקח מציין למידה (מצודות); בפרט למידה פעילה, שבה התלמידים לא רק מקבלים מהמורה את חומר הלימוד שהכין אלא גם טורחים ולוקחים אותו בעצמם. הקורא בספר צריך להשקיע מאמץ ולחשוב איך לקחת את הדברים לחייו הפרטיים.   מוסר - מלשון ייסורים (ראו בפסוק הקודם), וכאן הכוונה למאמץ השכלי והרגשי הנדרש כדי ללמוד נושא חדש ולהכניס אותו לשכל.

2. הביטוי לקח מוסר מציין גם הפקת מסקנות ולְקָחִים (משלי כד32); הביטוי מוסר השכל מציין הפקת לקחים מעמיקה, המנסה למצוא את השֵכֶל שבכל דבר (לקוטי מוהר"ן א), לקחת מכל הצלחה ומכל כישלון מסקנות שיאפשרו לאדם להשכיל (= להצליח) בעתיד.

מה ההבדל בין צדק, משפט ומישרים?

שלושת המושגים הללו מופיעים יחד במקומות רבים בתנ"ך, במיוחד בספר תהלים.   המפרשים הסבירו אותם בדרכים שונות: בין אדם לחברו (רש"י), בין אדם למקום (מצודות) ובין אדם לנפשו (הגאון מווילנה, וראו במאמר "צדק - משפט - מישרים").

1. כאן פירשנו שכל המושגים מתייחסים להנהגת החברה האנושית, שכן זה הנושא ששלמה המלך הדגיש בבקשת החכמה (ראו "הקבלות"):    צדק הוא העיקרון הנצחי והמופשט של הגינות, לתת לכל אחד את המגיע לו;    משפט הוא התהליך הפורמלי והמסודר שבו מחליטים מה מגיע למי;    ומישרים הם אמצעים להגיע לפשרה בדרכי שלום, "דרך חלק ומישור, שוה לזה ולזה" (רש"י).    זה הסדר הנכון בלימוד: קודם ללמוד מה צודק, אחר-כך איך להגיע לצדק, ובסוף מה עושים כשאי-אפשר להגיע לצדק וצריך להתפשר (כך הוא הסדר גם במשלי ב9).

2. אפשר גם לפרש את כל המושגים על יחסים בין אדם לה':   צדק "הוא עבודת האלהים" (מצודות), צַדִּיקוּת ודבקות בה';   משפט הוא קיום חוקי ה' בכל פרט ופרט;   ומישרים הם הבנת השכל הישר בהנהגת ה' את העולם (ע"פ גליה).

 פרק א    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות