להיות צדיק בלי "ייסורי מצפון"

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק א    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   סיכום 
א10 בְּנִי! אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים, אַל תֹּבֵא;

 סגולות

בני! אם יפתו אותך אנשים חוטאים להצטרף אליהם - אל תבוא איתם ואל תרצה לבוא איתם!

 מצודות

אם יפתוך (יסיתוך) חטאים ללכת אחר דעתם, אל תבא (אל תרצה).


 עצות

המילה תֹּבֵא כתובה כמו "תבוא" ומנוקדת כמו "תאבה" כדי להעביר שני מסרים בו-זמנית:

1. כאשר אנשים חטאים - חוטאים מקצועיים - מנסים לשכנע להצטרף אליהם, צריך לסרב לבוא, גם אם נראה שהעיסקה שלהם היא כשרה: "עתה יזהיר להיבדל מן החברה הרעה, כי תדיח לב האדם מן הדרך" (הרב יונה גירונדי). "לכאורה מאי חטאים, אפילו צדיקים, אם הדרך לא טובה! אלא העניין, שלא דיבר בעצם הפיתוי, אלא על התחלת הפיתוי, שעדיין אינך יודע אם דרכם טובה או רעה, אלא שאם המפתים חטאים, אל תבא לשמוע כלל... חוטא הוא העובר על מצוות עשה...  אם יפתוך אותם בני אדם, החסרים ממצוות עשה, אל תבא לשמוע דבריהם כלל, כי בוודאי לא למצווה הם באים לפתותך, כי הם עצמם אינם חפצים בזה ואינם עושים מצוות, ובוודאי מה שהם רוצים הוא לפתותך, היינו לעבור עבירות" (הגאון מווילנה, כתב יד לונדון ומהדורת הרב פיליפ; וכן רמ"ד ואלי). כך כנראה פירש רבי שמעון בר יוחאי (ילקוט שמעוני), שקישר את הפסוק למשלי יג21: "חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה, וְאֶת צַדִּיקִים יְשַׁלֶּם טוֹב": הצרות רודפות אחרי החטאים וישיגו אותם בסופו של דבר, ולכן לא כדאי להצטרף אליהם גם לעסקה כשרה. ראו גם בפירוש על פסוק 15.

הרב רונן חזיזה הסביר את התהליך הפסיכולוגי הגורם לאנשים חטאים לרצות לפתות אחרים: "הרבה אנשים בוחרים בחיי השקר והחטא,  וכדי לא להרגיש עם זה רע, הם ממציאים תיאוריות לפיהן השקר אינו כל כך נורא, ועם התיאוריות האלה הם משכנעים ומפתים אנשים אחרים, עד שגורמים גם להם ליפול בפח יחד איתם, בבחינת 'צרת רבים חצי נחמה'" (5 דקות תורה ביום, ג סיון ה'תשס"ט).

2. צריך להיזהר, לא רק שלא לבוא איתם, אלא גם שלא לאבות ולרצות להצטרף אליהם.

כשאנשים מפוקפקים מפתים אותנו להצטרף אליהם לעסק, ואנחנו מחליטים שלא לבוא, יש לנו לפעמים "ייסורי מצפון הפוכים", מעין קול פנימי שאומר לנו "חבל, הפסדת הזדמנות לעשות כסף קל". לפי ספר משלי, צריך להשתדל להיפטר מה"אנטי-מצפון" הזה.

עליך להסביר לעצמך, שאתה לא מפסיד שום דבר מזה, להיפך, אתה מרויח, אתה ניצל מסכנה גדולה, כמו שמוסבר בהמשך הקטע.

הרב רונן חזיזה נתן עצה, איך להתגבר על הרצון להיות כמותם, על-ידי תודעה הסטורית: "אם אברהם אבינו היה הולך אחרי אנשי דורו ומשפחתו וחבריו, חלילה, לא היה לנו היום עם ישראל" (חמש דקות תורה ביום, ג סיון ה'תשס"ט).

אז תהיה צדיק בלי "ייסורי מצפון"!

"יש מנהיגים שאכפת להם רק ממה שעושים ולא מה שחשים. מצידה של הממשלה, אתה מוזמן לחשוב לחוש ולהרגיש מה שאתה רוצה, ולא אכפת לנו. אלא מה, אנחנו רוצים שתעשה ככה וככה ולא תעשה כך וכך.    להורים שלי, לעומת זאת, אכפת מאוד מה אני מרגיש וחושב, אכפת להם מהמהות שלי לא פחות מהמעשים שלי...   ספר משלי מפנה אלינו דרישה, שבמבט ראשון היא מוזרה. הוא רוצה שלא נרצה, שלא נתאווה, ללכת אחרי החטאים. מילא אם הוא היה רוצה שלא נעבור על החוקים, אבל שלא נרצה?! מה זה משנה לו? למה זה מעניין אותו? מה הוא מרוויח מזה?!...   לכך מקדים שלמה ואומר בני. אני רוצה שתהיה אדם טוב לא כי זה מועיל לי, כי אם יהיו אנשים ישרים וטובים אז לא יהיו מרידות, בעיות וכדו', אלא כי אכפת לי ממך, כי אתה חשוב ויקר לי. אני לא רק רוצה שתתנהג כמו שצריך, אלא שבמהותך תהיה טוב, ערכי ומאמין, שלא תלך אחרי החטאים ולא תתפתה להם כי זה סותר את מהותך, כי זה לא אתה" (אורי בירן, "על חוטאים וחטאים", אתר כיפה).

3. ואם הדוברים בפסוק הם ההורים הפונים אל בנם, ניתן ללמוד מהפסוק על חובתם של ההורים להשגיח על חבריהם של הילדים, ולהרחיק אותם מחברים חטאים ומפתים; ראו פסוקים נוספים המלמדים שיש להשגיח על החברים של הילדים.

4. יש שפירשו, שהחטאים הם משל ליצר הרע, והפסוק מזהיר שלא להתפתות לטענותיו של היצר הרע, המנסה לשכנע את האדם לעבור עבירות במסוה של מצוות: "והנמשל הוא: לכל העניינים שיפתה היצר הרע לאדם לכעס או לתאוה, ואינו יודע אם הוא מטענות היצר הרע או מטענות היצר הטוב. כי יצר הרע אומר שלטובה כוונתו - בכעסו, כדי לנקום ברשע... ובחמדה, כדי שיהיו לו ממון לתת לצדקה... אמר שלמה המלך ע"ה בחכמתו, ש'אם יפתוך', פירוש, תיכף שרצונך בכך, ודאי הוא מטענות היצר הרע, ואל תאבה לשמוע לו כלל, אף שאומר שלמצוה כוונתו, כי איך אפשר שתהיה כוונת היצר הרע לטובתך, והלא הוא רוצה להרוג אותך בעולם הזה ובעולם הבא, ומפני שרצונך בכך, ודאי טענת היצר הרע הוא" (הגאון מווילנה על פסוק 19)

- אולם, לא הצלחתי להבין את כוונתו, האם האדם צריך תמיד לעשות ההיפך ממה שהוא רוצה?.

 הקבלות

1. יעקב אבינו נפרד מבניו בסוף ימיו, ונזכר בפשעם של שמעון ולוי ששפכו את דמם של אנשי שכם. הוא אמר לעצמו, בראשית מט6: "בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי" (פירוט).    שלמה מביא את דברי יעקב כצוואה לכל אדם מישראל: אל תבוא עם אנשים אלימים המזמינים אותך להצטרף אליהם לשפוך דם נקי.

2. ישעיהו הנביא הוכיח את בני ישראל על שפיכות דמים, ישעיהו א15: "יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ". הוא אמר להם, שבמצב זה ה' לא רוצה שיבואו לפניו, ישעיהו א12: "כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי, מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי?!".   דבריו של ישעיהו הם אזהרה לכל אדם:   "אם חַטָּאִים וחֲטָאִים יפתו אותך לשפוך דמים - ה' יסלק אותך מעל פניו ולא תבוא אליו עוד" (ע"פ גליה).    אזהרה דומה נמצאת גם בסוף פרקנו, משלי א26-28: "גַּם אֲנִי בְּאֵידְכֶם אֶשְׂחָק, אֶלְעַג בְּבֹא פַחְדְּכֶם; בְּבֹא כשאוה[כְשׁוֹאָה] פַּחְדְּכֶם, וְאֵידְכֶם כְּסוּפָה יֶאֱתֶה; בְּבֹא עֲלֵיכֶם צָרָה וְצוּקָה, אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה, יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי" (פירוט) - תפילתך לא תבוא לפני ה' עד שתעזוב את החטאים שבין אדם לחברו.

 דקויות

חטאים

1. המילה חַטָּאִים מנוקדת בניקוד של בעלי-מקצוע, כמו נַגָּנִים או סַפָּרִים, ומשמעותה היא: חוטאים "מקצועיים", אנשים שעיקר עיסוקם בחטא.   לפי זה הפיתוי הוא חיצוני - כנופיה של פושעים המנסים לפתות אותך להצטרף אליהם.

2. על-דרך הדרש אפשר לנקד את המילה חֲטָאִים, כדרשת ברוריה על תהלים קד35: "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם" - חטאים ולא חוטאים (פירוט).    לפי זה הפיתוי הוא פנימי - חֲטָאִים המנסים לפתות אותך לעשות אותם (ע"פ גליה).

אל תבא

המילה תֹּבֵא כתובה כמו "תבוא" ומנוקדת כמו "תאבה" כדי להעביר שני מסרים בו-זמנית:

1. כאשר חַטָּאִים - חוטאים מקצועיים - מנסים לשכנע להצטרף אליהם, צריך לסרב לבוא, גם אם נראה שהעיסקה שלהם היא כשרה (הרב יונה גירונדי, הגר"א, רמ"ד ואלי). כך כנראה פירש רבי שמעון בר יוחאי (ילקוט שמעוני), שקישר את הפסוק למשלי יג21: "חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה, וְאֶת צַדִּיקִים יְשַׁלֶּם טוֹב": הצרות רודפות אחרי החטאים וישיגו אותם בסופו של דבר, ולכן לא כדאי להצטרף אליהם גם לעסקה כשרה.

2. צריך להיזהר, לא רק שלא לבוא איתם, אלא גם שלא לאבות ולרצות להצטרף אליהם. כשאנשים מפוקפקים מפתים אותנו להצטרף אליהם לעסק, ואנחנו מחליטים שלא לבוא, יש לנו לפעמים "ייסורי מצפון הפוכים", מעין קול פנימי שאומר לנו "חבל, הפסדת הזדמנות לעשות כסף קל". לפי ספר משלי, צריך להשתדל להיפטר מה"אנטי-מצפון" הזה. עליך להסביר לעצמך, שאתה לא מפסיד שום דבר מזה, להיפך, אתה מרויח, אתה ניצל מסכנה גדולה, כמו שמוסבר בהמשך הקטע (אורי בירן, "על חוטאים וחטאים", אתר כיפה).

 פרק א    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות