הציפור שרצתה ארוחת חינם

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק א    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   סיכום 
א17 כִּי חִנָּם מְזֹרָה הָרָשֶׁת בְּעֵינֵי כָל בַּעַל כָּנָף,

 סגולות

- כי ההבטחה שלהם, שאם תצטרף אליהם תרויח כסף בקלות, דומה לרשת מזורה (פרושה) ובה גרגרים מזורים (מפוזרים), אשר כל ציפור בעלת כנף שרואה אותם חושבת "היי, איזה כיף, מישהו עשה לי טובה ופיזר לי אוכל בחינם!" -

 מצודות

כי כמו שנדמה בעיני כל בעל כנף (ציפור) שעל חנם מזורה (פרושה) הרשת, ואין הכוונה על הלכידה, ומתוך כך יורד בתוכה לאכול מהזרעונים אשר בה -


 עצות

המורה, המנסה לשכנע את תלמידיו שלא יתחברו עם אנשים שמבטיחים להם כסף קל, משתמש במשל מן הטבע:

מְזֹרָה = מהשורש זרה שמשמעו פיזר.   מזורה הרשת = הרשת פרושה ומפוזרת על הארץ, או: גרגרי אוכל פזורים על הרשת;   חנם מזורה הרשת = הרשת, וגרגרי האוכל שעליה, מפוזרים בחינם - רק צריך לבוא ולקחת; "השתדלות קטנה - רווחים גדולים!"

בעיני = מנקודת מבט סובייקטיבית;   המילים "חנם מזרה הרשת" לא מתארות את המצב האמיתי, אלא את המצב כפי שנראה בעיניהן של הציפורים - בעיני כל בעל כנף;   הציפורים חושבות שמציעים להן אוכל בחינם, אבל זה "חנם" רק בעיניהן; המציאות היא שונה -

 הקבלות

השורש כנף הוא דו-משמעי:

1. הוא רומז לציפור הנופלת בפח של ציידים, כמו בעמוס ג5: "הֲתִפֹּל צִפּוֹר עַל פַּח הָאָרֶץ וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ?!"  ובאיכה ג52: "צוֹד צָדוּנִי כַּצִּפּוֹר אֹיְבַי חִנָּם".

2. והוא רומז גם להסתרה והתחבאות, כמו בישעיהו ל20: "וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ, וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ".

הגנבים, המנסים להיכנף ולהתחבא, דומים לציפור בעלת-כנף העומדת ליפול בפח.

ועל-דרך הדרש (ע"פ גליה):

3. בעל כנף הוא אדם החושב שהוא יכול לעוף ולעלות השמיימה (בלשון ימינו "עף על עצמו"), ומתוך תחושת גדלות - עובר את גבול היכולת שלו ונופל ומתאכזב.

4. בעל כנף הוא שאול המלך, שמואל א טו27: "וַיִּסֹּב שְׁמוּאֵל לָלֶכֶת וַיַּחֲזֵק בִּכְנַף מְעִילוֹ וַיִּקָּרַע", שמואל א כד4: "וַיָּקָם דָוִד וַיִּכְרֹת אֶת כְּנַף הַמְּעִיל אשר לְשָׁאוּל בַּלָּט". בנעוריו היה נחבא אל הכלים, אבל אחרי שעלה לשלטון חשב שיישאר תמיד למעלה, ומתוך כך חטא ונפל.

5. בעל כנף הוא גם מלאך - כרוב, מלכים א ו27: "וַיִּפְרְשׂוּ אֶת כַּנְפֵי הַכְּרֻבִים, וַתִּגַּע כְּנַף הָאֶחָד בַּקִּיר וּכְנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי נֹגַעַת בַּקִּיר הַשֵּׁנִי וְכַנְפֵיהֶם אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת נֹגְעֹת כָּנָף אֶל כָּנָף". והוא רומז לאדם החושב שהוא מלאך חסין בפני חטא, עד שהוא נופל ברשת היצר. ויש כאן גם רמז חיובי: אם אדם יתנהג כמו הכרובים שמות כה20: "וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו, אֶל הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים", יפנה בענוה אל אֶחָיו ואל הכפורת הנמצאת מתחתיו, יצליח להתעלות בקודש (ע"פ גליה).

6. בעל כנף רומז גם לסיפור עממי על דוד המלך ועל כשלונו בחטא.   בת-שבע התרחצה על הגג מאחרי מחיצה, אולם השטן בא ונדמה לדוד כציפור, דוד ירה בו חץ אולם החץ סטה הצידה ופגע במחיצה והפיל אותה, בת שבע נגלתה לעיני דוד וההמשך ידוע (בבלי סנהדרין קז.).  בסיפור הזה התחלפו התפקידים - הציפור (השטן) היא הצייד, והצייד (דוד) הוא הנצוד ונופל ברשת החטא.

 דקויות

כי

1. המילה כי מציינת בדרך-כלל תיאור סיבה.   לפי זה הפסוק שלנו, כמו הקודם, מנמק את פסוק 15 "אל תלך בדרך איתם!". והסיבה:   "כי זו מלכודת - ההבטחה שלהם 'נצפנה לנקי חינם' היא רשת פרושה מלאה בגרגרים, שמטרתה לגרום לציפור לחשוב שמחלקים לה אוכל חינם ואז לצפון לה ולהרגה".

כי חינם - עצם ההבטחה שתקבל כל-כך הרבה רווחים חינם, היא סיבה לחשוד שמשהו כאן לא כשר (ע"פ גליה).

2. המילה כי מציינת לפעמים דימוי, יחד עם המילה כן, כמו בישעיהו נה9: "כִּי גָּבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ, כֵּן גָבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם" ובישעיהו מד3.   לפי זה הפסוק שלנו מתחבר לפסוק 19 שבו מופיעה המילה כן, והמשמעות היא: "כמו הרשת המזורה בחינם בעיני הציפור... כך אורחות כל בוצע בצע" (ע"פ דעת מקרא).

חינם מזרה הרשת

הפועל מְזֹרָה בא מהשורש זרה שמשמעו פיזר;   הרשת פרושה ומפוזרת על הארץ, או: גרגרי אוכל פזורים על הרשת.   הרשת, וגרגרי האוכל שעליה, מחולקים חינם - רק לבוא ולקחת.

על-דרך הרמז, הגרגרים המפוזרים על הרשת רומזים לחטאים קטנים שהאדם מתפתה לעשות, גרגר פה וגרגר שם, עד שהוא מוצא את עצמו לכוד ברשת של עבירה. והרשת היא גם לאינטרנט, שבה מפוזרים אתרים רבים הלוכדים את תשומת ליבו של האדם עד שהוא מתקשה להשתחרר  (ע"פ גליה).

בעיני כל בעל כנף

המילה בעיני מציינת נקודת מבט סובייקטיבית;   המילים "חנם מזרה הרשת" אינן מתארות את המצב האמיתי, אלא את המצב כפי שנראה לציפורים - בעיני כל בעל כנף;   הציפורים חושבות שמציעים להן אוכל בחינם, אבל זה "חנם" רק בעיניהן; המציאות היא שונה - במציאות המחיר הוא דמם של העופות, נפשותם.

 פרק א    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות