החכמה היא עץ החיים האבוד

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ג    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   סיכום 
ג18 עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר.

 סגולות

החכמה היא כמו עץ הנותן חיים לתלמידים אשר מחזיקים בה ולומדים אותה בהתמדה;   והמורים התומכים בחכמה, מפתחים ומטפחים אותה, וכן התורמים התומכים במערכת החינוך, גם הם יהיו מאושרים.

 מצודות

למחזיקים (לאוחזים) בה, היא להם לעץ חיים, כי בעבורה ישיג החיים;    והתומך אותה בגדרים וסייגים הוא מאושר (משובח).


 עצות

כל אדם צריך לקיים את כל המצוות, אבל גם לבחור מצווה אחת הקרובה לליבו שבה יתחזק במיוחד, ודרכה יחזיק בתורה כולה:

"אף על פי שחייב אדם להיזהר בכל המצוות, מכל מקום יש לו להחזיק באחת מכל המצוות בכוח גדול ובהתמדה, שלא יעבור עליה כל ימי חייו.    לפי שכללות התורה, שהם תרי"ג מצוות, נקראים עץ חיים, כדכתיב עץ חיים היא למחזיקים בה, והאוחז ענף אחד מן האילן יפה - אוחז בכולן, שכל שאר הענפים נמשכין אחר אותו הענף, שכולם גוף אחד; אבל אם בא לאחוז בכל הענפים יחדיו, לא יוכל לאחוז כולם.

היינו דגרסינן בשבת (קיח:): "אמר רב נחמן: תיתי לי דקיימית ג' סעודות בשבת. אמר רב יהודה: תיתי לי דקיימית עיון תפלה. אמר רב הונא בריה דרב יהושע: תיתי לי דלא סגינא ד' אמות בגילוי הראש. אמר רב ששת: תיתי לי דקיימית מצות תפילין. ואמר רב נחמן: תיתי לי דקיימית מצות ציצית. אמר ליה רב יוסף לרב יוסף בריה דרבה: אבוך במאי זהיר טפי? אמר ליה: בציצית... " (ספר חרדים מהדורת ירושלים תשמ"ד, פרק סא).

בעם ישראל ישנם זרמים רבים, ולכל זרם ישנן מצוות שהוא מחזיק בהן במיוחד: יש זרמים המחזיקים במצוות שבת, יש שבמצוות יישוב ארץ ישראל, יש שבמצוות אהבת הגר, וכו'... כל המחזיק בענף אחד - מחזיק בעץ החיים כולו.

 הקבלות

עץ החיים נזכר בפרשת גן עדן, בראשית ג22: "וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים... פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם"; אולם, שם מדובר בעץ שאוכלים ממנו, ובפסוק שלנו מדבר בעץ שמחזיקים בו ותומכים בו.   מדוע? כמה תשובות:

1. החזקה מבטאת התמדה ועקביות: אדם זוכה לחיים, רק כאשר הוא מחזיק בחכמה לאורך זמן. עמים רבים מספרים על גיבורים שיצאו לחפש את אותו עץ החיים - עץ שנותן לאוכליו חיי נצח - ונכשלו; אולם לפי ספר משלי, עץ החיים נמצא באחיזה התמידית בדרכי החכמה, ולא באכילה חד-פעמית של פרי פלאי (ע"פ דעת מקרא.   וכן רב הונא בשם ר' אחא, ויקרא רבה כה א, דברים רבה ז ט).

ויש שהביעו רעיון דומה גם ביחס לתפילה - שנתפסת בעיני אנשים מסויימים כעין פרי פלאי שמספיק לאכול אותו כדי שכל המשאלות יתגשמו: "כל המאריך בתפלתו ומעיין בה - סוף בא לידי כאב לב, שנאמר (משלי יג יב) תוחלת ממושכה מחלה לב. מאי תקנתיה? - יעסוק בתורה, שנאמר 'ועץ חיים תאוה באה'. ואין 'עץ חיים' אלא תורה, שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה." (רבי חייא בר אבא בשם רבי יוחנן, בבלי ברכות לב:).

הפסוק מלמד גם את היחס הראוי למצוות: להשתדל להחזיק ולזכות בכמה שיותר מצוות, ולא לקיים אותן כמה שיותר מהר כדי "להיפטר" מהן ולצאת ידי חובה: "עץ חיים היא למחזיקים בה - שלא יהיו דברי תורה בעיניך כאדם שיש לו בת בוגרת והוא רוצה להשיאה לאחד, אלא... אם יש לך זכות - קח" (רב הונא בשם ר' אחא, ויקרא רבה כה א, דברים רבה ז ט); רעיון דומה נרמז במשלי ב1: "בְּנִי! אִם תִּקַּח אֲמָרָי, וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ...", ובמשלי י8: "חֲכַם לֵב יִקַּח מצות, וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט" (פירוט). גם בלשונם של סוחרים בבורסה, "מחזיקים" מניה שנחשבת טובה ורווחית.

2. החזקה מבטאת גם תמיכה וסיוע; לפי זה, המחזיקים הם האנשים התומכים ומסייעים לחכמה ולתבונה, למשל, התורמים כספים להחזקת מוסדות חינוך. הפסוק מלמד, שהם זכאים לחיים טובים, לפחות כמו התלמידים הלומדים חכמה במוסדות אלו; האנשים המשקים ומחזקים את העץ, יזכו ליהנות מפירותיו, כמו שנאמר גם במשלי כז18: "נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד" (פירוט). כך פירשו חכמי המדרש: "אילו נאמר 'עץ חיים היא לעמלים בה' - לא היתה תקומה לשונאי ישראל [שהרי רוב ישראל אינם מסוגלים לעמול בחכמה כל הזמן]; אלא 'למחזיקים'" (ויקרא רבה כה א).   וכן בישעיהו נו2: "אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת, וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ; שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ, וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע" (ויקרא רבה כה ב).

ובדומה לכך דרשו על דברים כז26: "אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם": "אילו נאמר 'אשר לא ילמד' לא היתה תקומה לשונאי ישראל; אלא 'אשר לא יקים'".

3. החזקה מבטאת גם היצמדות ללא הנאה מיידית - בניגוד לאכילה שיש בה הנאה מיידית.   אדם זוכה לחיים, כאשר הוא לומד את החכמה לשמה, ולא לשם הנאה כלשהי: "כל העוסק בתורה לשמה - תורתו נעשית לו סם חיים, שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה, ואומר (משלי ג ח) רִפְאוּת תהי לְשָׁרְּךָ, ואומר (משלי ח לה) כי מצאי מצא חיים..." (רבי בנאה, בבלי תענית ז א), "שלא יאמר אדם "אקרא, שיקראוני חכם", "אשנה שיקראוני רבי", "אשנן שאהיה זקן ואשב בישיבה"; אלא למד מאהבה, וסוף הכבוד לבא, שנאמר (משלי ז ג) קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך; ואומר (משלי ג יז) דרכיה דרכי נועם, ואומר עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר" (בבלי נדרים סב א).

4. החזקה מבטאת גם אחיזה בחזקה, כמו קרש של ספינה שמחזיקים בו כדי להינצל מטביעה. לפי זה, המחזיקים הם האנשים המתחזקים ואוחזים בחכמה בכל כוחם, למרות כל הקשיים והמכשולים; וגודל השכר, בהתאם לגודל הקושי - חיים ואושר.

5. ועל-דרך הרמז, החזקה היא תחזוקה. כמו שהגנן משקה את העץ כדי שיצמח, כך צריך כל אדם להשקות את החכמה שבליבו כדי שתמשיך לגדול ולהתפתח (ע"פ גליה).

הביטוי עץ חיים נזכר בשלושה פסוקים נוספים בספר משלי; ראו עץ חיים = עץ שהמחזיק בו ניצל ממוות

ביטוי דומה במשלי ד13: "הַחֲזֵק בַּמּוּסָר, אַל תֶּרֶף! נִצְּרֶהָ, כִּי הִיא חַיֶּיךָ!" (פירוט)

 דקויות

להחזיק בענף מהעץ

החכמה נמשלת לעץ שיש להחזיק בו. אבל כשהעץ גדול, אי אפשר להחזיק בכולו, אלא רק בענף אחד ממנו. והנמשל: למרות שאדם חייב לקיים את כל מצוות התורה, ראוי שיבחר לו מצווה אחת שבה יחזיק בכוח גדול, בהתמדה ובמסירות-נפש (ספר חרדים מהדורת ירושלים תשמ"ד, פרק סא; ע"פ דברי האמוראים בבבלי, שבת קיח:).

בעם ישראל ישנם זרמים רבים, ולכל זרם ישנן מצוות שהוא מחזיק בהן במיוחד: יש זרמים המחזיקים במצוות שבת, יש שבמצוות יישוב ארץ ישראל, יש שבמצוות אהבת הגר, וכו'... כל המחזיק בענף אחד - מחזיק בעץ החיים כולו.

מה ההבדל בין מחזיקים לתומכים?

ומדוע למחזיקים בה היא עץ חיים, ותומכיה מאושרים? - שני פירושים:

1. המחזיקים בה הם התלמידים, האוחזים בעץ החכמה בכל כוחם; ותומכיה הם המורים, המטפחים ומגדלים את עץ החכמה על-מנת שהתלמידים יוכלו לחסות בצלו. לתלמידים, החכמה היא עץ חיים, היא מלמדת אותם לחיות נכון ולהינצל ממוות; וכאשר התלמידים מתקדמים, הם יכולים בעצמם לתמוך וללמד אחרים; הם הופכים ממושפעים למשפיעים, ואז הם מאושרים באמת (ע"פ גליה).

וכשהתלמידים מתקדמים עוד יותר, הם יכולים גם להרחיב ולפתח את החכמה בתקנות חדשות, גדרים וסייגים (מצודות), או בחידושים בהתאם לרוח הזמן, כך שהתורה מתחדשת תדיר כמו עץ המניב פירות (ע"פ גליה).

2. ואפשר לפרש להיפך: המחזיקים בה הם אלה שכבר אוחזים בה וצמודים אליה, ותומכיה הם "המתקרבים אליה" (רש"י), אלה שעדיין בדרכם אליה.  הפועל תמך במשמעות זו נזכר גם במשלי ה5: "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת, שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ" (פירוט) - צעדי האשה המושחתת הולכים ומתקרבים אל המוות. בניגוד לאישה זו, החכמה מקרבת את תלמידיה אל החיים.

 פרק ג    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות