לנהל את הממלכה בתבונה

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ח    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36   סיכום 
ח15 בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ, וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק,

 סגולות

"- בעזרתי מלכים יצליחו למלוך, ורוזנים יצליחו לחוקק חוקים צודקים, כאשר יפעלו בתבונה, לפי עקרונות תורת ניהול ומדעי המדינה."

 מצודות

בי (על-ידי) מלכים ימלוכו ותתקיים מלכותם, אם יתנהגו במשפט התורה;    ורוזנים על-ידי יעשו חוקים צודקים וישרים.


 עצות

ספר משלי קורא לנהל את כל תחומי השלטון בכלים מדעיים תבוניים. כך אומרת הבינה:

בי מלכים ימלכו = בעזרתי המלכים מצליחים למלוך בהצלחה ולאורך זמן; הם פועלים על-פי תיאוריות מתקדמות של ניהול ומדעי המדינה.

ורוזנים יחוקקו צדק = בעזרתי הרוזנים - המחוקקים - יודעים לקבוע חוקים צודקים; הם מפתחים תיאוריות מתקדמות המסייעות להם לחזות מראש את התוצאות של כל שינוי בחוק (ייתכן שהמילה "צדק" מתייחסת גם למלכים - בי מלכים ימלכו בצדק).

בי שרים ישרו = בעזרתי השרים מצליחים לשרור, לנהל את משרדיהם באופן מוצלח לאורך זמן; הם מיישמים שיטות מתקדמות לניהול פרוייקטים וקביעת סדרי עדיפויות.

ונדיבים כל שופטי צדק = בעזרתי השופטים מצליחים לשפוט בצדק; הם מפתחים תיאוריות משפטיות מתקדמות המאפשרות להם לפסוק בצורה עקבית והוגנת במצבים שונים.

ישנם הרבה דרכי פעולה הנראים טובים וצודקים במבט ראשון, אבל כדי להצליח למשול לאורך זמן ולשפוט בצורה עקבית, אי אפשר להסתמך על מה שנראה במבט ראשון, יש להשתמש בכלים של בינה.

 הקבלות

במדינה מתוקנת יש שלוש רשויות: הרשות השופטת, הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, ולפעמים יש גם רשות רביעית ייצוגית - כמו נשיא מדינת ישראל או מלך אנגליה.  ארבע רשויות אלו נרמזו בישעיהו לג22: "כִּי ה' שֹׁפְטֵנוּ, ה' מְחֹקְקֵנוּ, ה' מַלְכֵּנוּ, הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ" (פירוט).   הבינה חיונית לתיפקודן של כל ארבעת הרשויות:

  • בי מלכים ימלוכו - הרשות הייצוגית.
  • ורוזנים יחוקקו צדק - הרשות המחוקקת.
  • בי שרים ישרו - הרשות המבצעת.
  • ונדיבים כל שופטי צדק - הרשות השופטת.

 דקויות

התורה מסמיכה את המלוכה או מחליפה אותה?

1. בארץ ישראל פירשו, שהתורה היא מקור הסמכות של המלוכה: "רבי חגיי, כד הווה מקים פרנסין, היה מטעין לון אורייתא, לומר, שכל שררה שניתנה - מתורה ניתנה, שנאמר בי מלכים ימלוכו וגו' בי שרים ישורו" (ירושלמי פאה ח ו), כלומר: "ובכל שררה על האומה, צריך שיביאו ספר תורה ויעמדו לפני הקהל וספר תורה בידו בשעה שהשררה ניתנת לו, לומר שכל שררה מן התורה, וכמאמר החכם בהזהירו על החכמה בי מלכים ימלוכו וגו' בי שרים ישורו, וכל שררה היא למטה משררת ידיעת התורה, וכל נכבד יכבד בה, יקרה היא מפנינים" (ראב"ם על חכם עדיף מנביא).

2. אבל בבבל פירשו, שהתורה מחליפה את המלוכה - הרבנים הם-הם המלכים: "רב הונא ורב חסדא הוו יתבי; חליף ואזיל גניבא [שם חכם]... אמר להו: 'שלמא עלייכו מלכי! שלמא עלייכו מלכי'! אמרו ליה: מנא לך דרבנן איקרו 'מלכים'? אמר להו: דכתיב בי מלכים ימלוכו..." (בבלי גיטין סב א), "אמר רבי יוחנן: שלשה זירים הן: של מזבח, ושל ארון, ושל שלחן: של מזבח - זכה אהרן ונטלו; של שלחן - זכה דוד ונטלו; של ארון עדיין מונח הוא, כל הרוצה ליקח יבא ויקח; שמא תאמר פחות הוא? תלמוד לומר: (משלי ח טו) בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ" (בבלי יומא עב ב, רמב"ם הלכות תלמוד תורה ג).

הבדל זה אופייני להבדל בין תורת ארץ ישראל לתורת הגלות: בארץ ישראל יש חשיבות לשלטון ממשי במדינה, אבל בגלות השלטון הוא בידי הגויים, ואנחנו בני ישראל שולטים רק בעולם התורה.

3. ולענ"ד, לפי פשוטו של מקרא, הבינה מסייעת למלוכה. הפסוק מלמד, שכדי למלוך בהצלחה, יש להשתמש בבינה - מה שנקרא בימינו "תורת הניהול" או "מדעי המדינה".

 פרק ח    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות