החכמה אוהבת לשחק ולהשתעשע

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ח    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36   סיכום 
ח31 מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ, וְשַׁעֲשֻׁעַי אֶת בְּנֵי אָדָם.

 סגולות

"- ומאז ועד היום אני נמצאת בכל התבל (העולם), ארצו של ה',  ומשחקת בה, ומשעשעת ומשמחת את כל בני האדם הרוצים ללמוד אותי".

 מצודות

אני היא המשחקת (משמחת) אנשים בתבל ארצו, ושעשועי הם עם בני אדם - המה שמחים בי ואני בהם.


 עצות

האם מותר להשתמש בדברי תורה למשחק ושעשוע? על-פי ספר משלי, לא רק שזה מותר, אלא שאפילו ה' נהג כך. כך אומרת החכמה = התורה:

ואהיה שעשועים יום יום, משחקת לפניו בכל עת - התורה היתה משחק ושעשוע לה' עוד לפני בריאת העולם, ולכן אחרי בריאת העולם היא -

משחקת בתבל ארצו, ושעשועיי את בני אדם - ולכן גם בני האדם יכולים להשתמש בה למשחק ושעשוע:

"וכשאתה מייגע את עצמך בתורה, השתעשע בה, שמצינו שאמרה תורה: "ה' קנני ראשית דרכו... ואהיה שעשועים יום יום... ", הנה לך, כי ה' ברוך הוא היה משתעשע בה, ויש לך לעשות כן, וזהו שנאמר: "משחקת בתבל ארצו ושעשועי את בני אדם ", רוצה לומר, כאשר היתה התורה שעשועים להקב"ה קודם יצירת העולם, כן תהיה משחקת בתבל אחרי שנברא העולם, ושעשועים לבני אדם" (הרב יונה גירונדי על אבות ב יד).

אז אם חלק מהפירושים בספר זה נראים לכם כמו בדיחה, ייתכן שהם אכן בדיחה - לקיים מה שנאמר "משחקת בתבל ארצו, ושעשעי את בני אדם".

 הקבלות

1. שעשועים נזכרו כמה פעמים בספר תהלים:

  • תהלים קיט70: "טָפַשׁ כַּחֵלֶב לִבָּם, אֲנִי תּוֹרָתְךָ שִׁעֲשָׁעְתִּי"
  • תהלים קיט77: "יְבֹאוּנִי רַחֲמֶיךָ וְאֶחְיֶה, כִּי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי"
  • תהלים קיט92: "לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי - אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי" (פירוט)
  • תהלים קיט174: "תָּאַבְתִּי לִישׁוּעָתְךָ ה', וְתוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי"

ישנם מספר הבדלים בין הפסוקים בתהלים לפסוקים שלנו במשלי:

א. ספר תהלים מדבר על תורת ה' - מושג ישראלי; ובספר משלי הדוברת היא החכמה - מושג כלל-אנושי.

ב. בספר תהלים האוירה קודרת: המשורר עצוב, עני ונרדף, והעיסוק בתורה משעשע ומנחם אותו. בספר משלי האוירה שמחה יותר: החכמה משחקת, צוחקת ומשמחת את בני האדם.

שני ההבדלים הללו מתאימים להבדלים בין דוד לבין שלמה: דוד המלך הישראלי, שבמשך רוב חייו היה עני ונרדף, לעומת שלמה המלך הבינלאומי, שרוב חייו היו חיי שפע ותענוגות.

2. על ההבדל בין משחק לבין ליצנות, ראו במשלי יד6: "בִּקֶּשׁ לֵץ חָכְמָה וָאָיִן, וְדַעַת לְנָבוֹן נָקָל" (פירוט).

 דקויות

משחקת בתבל ארצו -

1. יש שפירשו במשמעות שלילית - התורה היתה צוחקת ולועגת לרשעים: "כל דורות הרשעים שהיו מאדם ועד נח ומנח עד אברהם, הייתי משחקת עליהם" (רש"י).

  • אולם, בפסוק לא נזכרו הרשעים אלא התבל כולה.

2. יש שפירשו במשמעות חיובית - בני האדם עוסקים בתורה והתורה משמחת אותם - "אני היא המשמחת אנשים בתבל ארצו, ושעשועי הוא עם בני אדם, רוצה לומר, המה שמחים בי ואני בהם" (מצודת דוד).

3. ולענ"ד, יש לפרש את הפסוק בהקשרו: החכמה נמשלת לילדה קטנה, הנסיכה האהובה של ה' מלך העולם, המסתובבת בכל הארמון ומשחקת עם כולם; כך גם החכמה, נמצאת בכל העולם ומוכנה "לשחק" ולשמח כל אדם שירצה ללמוד אותה.

 פרק ח    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות