להשקיע בשלך ולא לקחת את של הזולת

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ה    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   סיכום 
ה17 יִהְיוּ לְךָ לְבַדֶּךָ, וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ.

 סגולות

- העושר, הכבוד והשמחה שתרוויח מההשקעות הללו יהיו רק לך לבדך, לא יבואו אנשים זרים ויתחלקו איתך ברווחים.

 מצודות

הבנים האלה יהיו שלך לבדך, ואתה תתכבד בהם, ואין לזרים חלק אתך; אבל בני הזרה אינם מיוחדים לך לבד.


 הקבלות

במצוות רבות בתורה נזכרה המילה לכם, למשל שנת היובל, ויקרא כה12: "כִּי יוֹבֵל הִוא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם", וכן ראש חודש (שמות יב2), פסח (שמות יב6), ספירת העומר (ויקרא כג15), ארבעת המינים (ויקרא כג40) שמיטת קרקעות (ויקרא כה6), איסור עבודת אלילים (ויקרא כו1), ציצית (במדבר טו39), יישוב ארץ ישראל (במדבר לג53), מידת הרחמים (דברים יג18), צדקה (דברים כד13) ומשפט (הושע ה1).    כל אלו הן מצוות ייחודיות לעם ישראל, המייצגות את התפקיד הרוחני המיוחד שלו,  במדבר כג9: "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" (פירוט)

עם ישראל! במקום ללכת אחרי תאוות זרות ותורות של עמים נכריים, שתה את מי החכמה מתוך הבאר השייכת לך - תורת ישראל; כך תפיק רעיונות אשר "יִהְיוּ לְךָ - לְבַדֶּךָ(על-פי שמות רבה טו כג).

 דקויות

פסוק 17 "יהי לך לבדך ואין לזרים איתך" לכאורה סותר את פסוק 16 "יפוצו מעינותיך חוצה ברחובות פלגי מים" - אם המים נפוצים ברחובות, אז גם זרים יכולים ליהנות מהם!

אפשר ליישב את הסתירה בהתאם לרבדים שבהם פירשנו את הפסוקים הקודמים. בקצרה:   1. תוכל לייצא מים לאחרים, אך מקור המים יישאר בבעלותך;   2. ילדיך יפוצו בעולם ויביאו כבוד למשפחתך, אך יישארו נאמנים לך ולערכיך;   3. רעיונותיך יביאו תועלת לאנשים רבים, אך המומחיות תישאר שלך בלבד.  ובהרחבה:

1. מקורות מים:   כשמחפשים מים באדמה, החפירה קשה יותר ככל שהעומק גדול יותר. זה מפתה לנסות ולהשתלט על שטחים רבים ולבצע הרבה חפירות שטחיות וזולות, אולם הדבר עלול לגרום למלחמות וסכסוכים שיעלו לי הרבה יותר.   לכן עדיף לי להשקיע במקורות המים שלי, שהבעלות שלי עליהם ברורה ומוסכמת, יהי לך לבדך ואין לזרים איתך.  עדיף לי ליצור מפעלי מים ייחודיים שאין לאף עם אחר, כדוגמת המוביל הארצי, מפעל המים הגדול של מדינת ישראל, שנבנה דווקא מתוך המחסור במים, מאבקי המים עם מדינות ערב, והצורך לנצל באופן הטוב ביותר את מקורות המים שבידינו.   בזכות מפעלי מים כאלה, בסופו של דבר יהיו לי מספיק מים כך שאוכל גם לייצא לאחרים, יפוצו מעינותיך חוצה ברחובות פלגי מים.

2. זוגיות:   לכל גבר (וגם לכל זכר בבעלי החיים) ישנו יצר טבעי המניע אותו להפיץ את המטען הגנטי שלו בכמה שיותר מקומות שונים.   אולם, אם אפעל רק לפי היצר הזה, אשאר ללא משפחה אמיתית, לא אדע מי הם ילדיי, ולא אוכל להעביר לילדיי את המטען התרבותי והרוחני שלי.   לכן עדיף לי להעמיק את הקשר עם אשתי, לבנות עמה משפחה ולהוליד עמה ילדים שאדע בוודאות שהם שלי, יהיו לך לבדך ואין לזרים איתך (אבן עזרא, מצודות, רמ"ד ואלי).   בילדים האלה אוכל להשקיע את כוחותיי הרוחניים, לחנך לחכמה ולתורה, עד "אשר ייצא שמעם למרחוק" (מצודת דוד), ילדים חכמים שיעשו את מה שנאמר במשלי א20: "חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה, בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ"; יפיצו את מעיינות החכמה שלי החוצה, כמו פלגי מים ברחובות.

3.  תאוות לעומת חכמות:   החכמה היא הכוח היחיד שבאמת שייך לי: "כי השלמויות המצויות לאדם - ארבעה מינים: ראשיתן... הרכוש... וזו שלמות שאין מגע בינה ובין אותו האדם כלל, אלא... דמיון מוחלט, זה ביתי וזה עבדי והממון הזה ממוני... וכאשר יתבונן על עצמו, ימצא שכל אלה מחוץ לעצמותו...;  והמין השני...איבריו... וגם מין זה אין לשומו תכלית, לפי שהיא שלמות גופנית, ואינו לאדם מחמת שהוא אדם אלא מחמת שהוא בעל חי... ואפילו אם יגיע האדם אל התכלית והשיא, לא יגיע לכוח פרד חזק... והמין השלישי... היא שלמות המעלות המידותיות... וגם מין זה אינו אלא הצעה לזולתו... שכל המידות אינן אלא בין כל אחד מבני האדם לבין זולתו, וכאילו השלמות הזו במידותיו אין עתודתה אלא לתועלת בני אדם, ונעשה כלי לזולתו... והמין הרביעי הוא השלמות האנושית האמיתית, והיא השגת המעלות ההגיוניות, כלומר ציור מושכלות המביאות להשקפות אמיתיות בעניינים האלהיים.. והיא המשלימה את האדם שלמות אמיתית, והיא לו לבדו, והיא המעניקה לו הקיום הנצחי, ובה האדם אדם!" (רמב"ם, מורה נבוכים ג נד).   כשאני הולך אחר תאוות גופניות, אני עושה דבר שכל אדם אחר יכול לעשות; אין בזה שום דבר ייחודי לי. אבל כאשר אני משקיע בלימוד ובחכמה, אני מגלה את הרעיונות והכישרונות הייחודיים לי: יהיו לך לבדך ואין לזרים איתך.   בסופו של דבר אוכל גם להפיץ את המעיינות הלאה וללמד אחרים: "סוף שתקנה תלמידים ותורה הוראות ברבים ויצא לך שם" (רש"י).    

כך גם, כשעם ישראל משקיע בתורה ואינו פוזל לתאוות זרות או לתורות של עמים נכריים, הוא זוכה לפתח את הכישרונות הרוחניים המיוחדים לו בלבד:   "הדרך להיות "אור לגויים" אינה דרך "מסיונרית", המחייבת להתרוצץ ברחבי העולם, אלא דרך ה"סגולה", העצורה והמופנמת, התובעת לבנות בנין לאומי של "ממלכת כהנים", מאירה וקורנת, המושכת את אומות העולם לבוא אליה... גם לאחר השליחות הגדולה לאמות העולם נותרה עדיין "נקודה סגולית"... גם לאחר שיקיים עם ישראל את ייעודו: יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי-מים עדיין תישמר בו "נקודה סגולית" של "עם קדוש" הדבק בא-לוהיו באהבה עמוקה שאין לזרים חלק בה... ועליה תישא חוכמה קולה: יהיו-לך לבדך ואין לזרים אתך" (הרב חנן פורת על שמות יט5-6; מעט מן האור, יתרו ה'תשס"א; מטמון).

4. גם בתוך עולם החכמה, ישנם אנשים הרוצים לגזול רעיונות של אחרים, על-מנת לזכות במהירות לכבוד ולהערכה. אולם, הכבוד על חידושים של אחרים הוא זמני וחולף. עדיף לי להתמקד ברעיונות הייחודיים שלי ולפתח אותם. כך בסופו של דבר אהיה מומחה לנושא שאני עוסק בו, תהיה לי מומחיות שאין לאף אדם אחר, יהי לך לבדך ואין לזרים איתך.   הרעיונות שלי יתפשטו ויתפרסמו בעולם, יפוצו מעינותיך חוצה ברחובות פלגי מים, אבל המומחיות תישאר שלי בלבד. כוחות הנביעה של הכישרון מהמקורות הפנימיים הופכים אותי למחדש תמידית, ולכן אין לי מה לחשוש מהתפשטות הרעיונות הלאה לאחרים (ע"פ גליה).

 פרק ה    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות