אל תרסק את רעך לפתיתים בדברי שפתיך

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק כד    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   סיכום 
כד28 אַל תְּהִי עֵד חִנָּם בְּרֵעֶךָ, וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ;

 סגולות

אל תעיד על מעשה רע של רעך חינם, כאשר אין בכך תועלת מעשית;   כי אתה עלול לרסק אותו לפתיתים בדברי שפתיך -

 מצודות

אל תהיה עד חנם (על דבר שלא ידעתו), ועם כי הוא בדבר חנם שאין בדבר היזק ממון;   אל תעשה זאת גם בעבור אמונת רעך על כי ידעת שדבריו אמת.   ואף אם בשום פעם פתית אתה לרעך בשפתיך לעשות כזאת, עם-כל-זה אתה לא תעשה כן -


 הקבלות

אל תהי עד חינם ברעך

בתורה נזכרו איסורים דומים:

שמות כ12: "לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר",

דברים ה16: "וְלֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא".

בפסוק שלנו נאמר שאסור להיות עד חינם. מה ההבדל? כמה פירושים:

1. "חינם = שלא לצורך, כגון שאתה בא להעיד עליו יחידי... ונמצא שאין כוונתך זולתי להוציא שם רע..." (רבי יונה, על-פי תלמוד בבלי פסחים קיג:; וכן הגר"א), כלומר עדות אמיתית אך ללא תועלת מעשית.

2. "חינם = דבר שלא ידעתו" (מצודת דוד), כלומר עדות שאינה מבוססת על ידיעה ברורה אלא על שמועות: "בעבור אמונת רעך... על כי ידעת שדבריו אמת".

3. "לחייבו על דבר שלא עשה, שהוא חינם..." (מלבי"ם), כלומר עדות שקר, ולפי זה החידוש העיקרי של הפסוק הוא דחיית הסיבות וה"תירוצים" שאנשים משתמשים בהם כשהם משכנעים את עצמם לשקר: "בל תעיד עדות על חברך לחייבו על דבר שלא עשה, שהוא חינם: בין אם תעשה זה מחמת שכר, שעל זה אמר והפתית, רוצה לומר, שתרויח פת לחם על-ידי שפתיך, ובין אם תעשה זה להשיב לו גמול על הרע שעשה לך, שעל זה אמר אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו, ובין אם תעשה זאת מצד שהוא רגיל להשכיר את עצמו להיות עד שקר, ותאמר אשיב לאיש כפעלו; לא תעשה כן בשום אופן" (מלבי"ם).

והפתית בשפתיך

1. יש מפרשים מלשון פיתוי - אל "תתפתה לרעך בדיבורך" (רש"י), "אף אם בשום פעם פיתית אתה לרעך בשפתיך לעשות כזאת, עם כל זה אתה לא תעשה כן" (מצודת דוד). ומצאנו ביטוי דומה במשלי כ19: "גּוֹלֶה סּוֹד הוֹלֵךְ רָכִיל, וּלְפֹתֶה שְׂפָתָיו לֹא תִתְעָרָב".

2. ויש מפרשים מלשון פתיתים, כמו בויקרא ב6: "פָּתוֹת אֹתָהּ פִּתִּים וְיָצַקְתָּ עָלֶיהָ שָׁמֶן, מִנְחָה הִוא" - אל תשבור ותרסק את רעך בדבריך: "פרסום החטא, הלבנת פני אדם וטחינתם" (ר' יונה).

 פרק כד    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות