ביטחון דורש כושר גופני וכושר שכלי

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק כד    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   סיכום 
כד5 גֶּבֶר חָכָם בַּעוֹז, וְאִישׁ דַּעַת מְאַמֶּץ כֹּחַ -

 סגולות

גבר חכם יודע שצריך להיות תמיד בעוז (בכושר גופני), ואיש דעת יודע שצריך תמיד לאמץ כוח (להגדיל את הכושר).

/ גיבור שהוא גם חכם מרבה את העוז, עוצמת ההגנה של הצבא;   ואיש דעת מאמץ את כוח ההתקפה של הצבא -

 מצודות

גבר חכם עומד בעוז (בחוזק) בדבר יראת ה';    ואיש בעל דעת, העדיף מחכם, הוא מאמץ (מחזק) כח בהוראה, ומוסיף והולך -


 עצות

כדי להכין את הצבא למלחמה, יש להשקיע לא רק בשיפור הכושר הגופני של החיילים אלא גם בשיפור ההשכלה שלהם:

עוז = כוח, במיוחד לצורך הגנה;    גבר חכם בעוז = גיבור שהוא גם חכם נמצא תמיד בעוז, חזק ובטוח יותר מגיבור שאינו חכם. לכן כדאי לצבא להשקיע, לא רק באימונים גופניים שיהפכו את החיילים לגיבורים, אלא גם בחינוך והשכלה שיהפכו אותם לחכמים.

ואיש דעת מאמץ כוח = איש שיש לו דעת מצליח לאמץ את כוחותיו למתקפה יותר מאיש שאין לו דעת. לכן כדאי לצבא להשקיע גם בהקניית דעת לחיילים -

 הקבלות

עוד על חכמה וגבורה, במשלי כא22: "עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם, וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה" (פירוט).


 דקויות

מה המסר בפסוק?

1. הפסוק מלמד על חשיבות העוז והכוח הפיסיים. איש חכם יודע שחשוב תמיד להיות בעוז ואיש דעת יודע שחשוב תמיד לאמץ כוח, לשמור ולהגביר את הכושר הגופני והצבאי של הפרט ושל המדינה, גם כשנראה שאנחנו חזקים יותר מהאויב, כדברי חז"ל "איזהו חכם - הרואה את הנולד". פירוש זה מתאים למשלי כ29: "תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם, וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָה" (פירוט).

2. הפסוק מלמד על חשיבות החכמה והדעת בשמירה על הביטחון. כדי להכין את הצבא למלחמה, יש להשקיע לא רק בשיפור הכושר הגופני של החיילים אלא גם בשיפור ההשכלה שלהם, כי גיבור שהוא גם חכם נמצא תמיד בעוז, חזק ובטוח יותר מגיבור שאינו חכם, ואיש שיש לו דעת מצליח לאמץ את כוחותיו למתקפה יותר מאיש שאין לו דעת.    פירוש זה מתאים לפסוק 6, הבא בבירור להדגיש את חשיבות התחבולות בעשיית מלחמה.

מה ההבדל בין חצאי הפסוק?

1. עוז הוא בדרך-כלל כוח הגנתי. החצי הראשון של הפסוק עוסק בהגנה והחצי השני עוסק בהתקפה - החכמה חשובה כדי לשמור על בטחון שוטף, והדעת חשובה כדי להצליח במבצעים צבאיים.

2. החצי הראשון עסק בשמירה על הכושר והישארות בעוז, והחצי השני עוסק בהגדלת הכושר - מְאַמֵּץ כוח (מצודות).

3. החצי הראשון עוסק בעוז של החכם עצמו, והחצי השני עוסק ביכולתו של איש דעת לאמץ את כוחם של אנשים אחרים: "החכם... איש דעת גדול ממנו, כי הוא מאמץ כוח האנשים [גם] אם אינם בעלי כוח וגבורה..." (ר' יונה).

משל ונמשל

כמה מפרשים פירשו את הפסוק כמשל על מלחמה נפשית או שכלית:

  • "החכם... יש לו עוז במה יגבר על אויבי הנפש" (מלבי"ם).
  • "בעל דעת, העדיף מחכם, הוא מאמץ כוח בהוראה, ומוסיף והולך" (מצודת דוד).
  • "במי אתה מוצא מלחמתה של תורה? במי שיש בידו חבילות של משנה" (רב אחא ברבי חנינא בשם רב אסי בשם רבי יוחנן, תלמוד בבלי סנהדרין מב.). כלומר, כדי לנצח במאבק שכלי, האדם צריך לזכור "חבילות" של נתונים, שיוכל לשלוף ולצטט בעת הצורך.
 פרק כד    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות