החכמה יקרה מכסף זהב ופנינים

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ג    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   סיכום 
ג15 יְקָרָה הִיא מפניים[מִפְּנִינִים], וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ;

 סגולות

- יקרה (חשובה ומיוחדת) היא החכמה יותר מפנינים: פנינים יש הרבה, אבל כל דבר-חכמה הוא יחיד במינו;    וכל הדברים שאתה חפץ (רוצה) לעשות ולקנות - לא שווים בערכם להפקת תבונה.

 מצודות

יקרה (חשובה) היא מפנינים (מרגליות),   וכל הדברים שאתה חפץ ורוצה בהם לא יהיו שוין בשוויה.


 עצות

לפעמים אנחנו מדברים עם אדם אחר ומותחים עליו ביקורת עניינית, בשיא העדינות והנחמדות (ולפי כל העצות של ספר משלי בנושא), והוא, במקום לקבל את הביקורת באהבה, מתקיף אותנו ומותח עלינו ביקורת נגדית ("גם אתה כזה! אתה אפילו יותר גרוע!..."). התגובה הטבעית במצב זה היא "אם הוא לא מוכן לשמוע את הביקורת שלי, אז גם אני לא אקשיב לביקורת שלו"; אבל לפי ספר משלי, האסטרטגיה הטובה ביותר היא דווקא לקבל את הביקורת שלו בשמחה!

אם מישהו יבוא וייתן לי שקית עם פנינים - בוודאי אקבל את המתנה בשמחה, גם אם הפנינים מלוכלכות וצריך לנקות אותן. באותו אופן, אם מישהו בא ונותן לי חכמה - ראוי שאקבל את המתנה בשמחה, גם אם הוא נותן אותה בצורה של ביקורת, וגם אם הוא אומר את הביקורת הזאת בצורה מאוד לא נעימה לאוזן.

בתוך כל דבר ביקורת, יש חכמה יקרה מפנינים, ואפשר לגלות אותה, אם רק משקיעים קצת ב"ניקוי" דברי הביקורת מהנימה השלילית שלהם.    לכן, אין מקום לחשבונות מסוג "אם הוא לא הקשיב לי - גם אני לא אקשיב לו"; בדיוק להיפך! אם הוא לא מקשיב לי, הוא מפסיד את שקית הפנינים שאני נותן לו, וההפסד כולו שלו; אני אקח את שקית הפנינים שלו ואשתמש בה כדי להיות חכם יותר - והרווח יהיה כולו שלי.

ראו עוד: איך לאהוב ביקורת?.

 הקבלות

כמה עולה חכמה?

בפסוקנו נאמר שהחכמה יקרה, אבל בפסוקים אחרים נאמר שהחכמה זמינה לכולם וכל אחד יכול ללמוד אותה, למשל במשלי א20: "חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה, בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ" (פירוט); אז האם החכמה יקרה או זולה?

תשובה: בלשון המקרא התואר יקר אינו מציין דבר שעולה הרבה כסף, אלא דבר נכבד, חשוב ומיוחד.  כך גם בשמואל א יח30: "וַיֵּצְאוּ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים; וַיְהִי מִדֵּי צֵאתָם שָׂכַל דָּוִד מִכֹּל עַבְדֵי שָׁאוּל, וַיִּיקַר שְׁמוֹ מְאֹד" - אין הכוונה שדוד מכר את הזכויות על השם שלו לחברת-פרסומות תמורת הרבה כסף, אלא שדוד היה חשוב ונכבד, אנשים כיבדו את שמו כגיבור ומושיע. וכן בפסוקים רבים נוספים.

החכמה זמינה בחינם, אולם מי שטורח ולומד זוכה לאוצרות רוחניים חשובים ונכבדים יותר מכל אוצר גשמי.

מה הם חפצים?

1. בלשון המקרא, חפץ הוא רצון חזק (רלב"ג, מצודות),  כמו בבראשית לד19: "וְלֹא אֵחַר הַנַּעַר לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר, כִּי חָפֵץ בְּבַת יַעֲקֹב, וְהוּא נִכְבָּד מִכֹּל בֵּית אָבִיו" - .  שְכֶם הכנעני כל-כך חפץ בבת-יעקב, עד שהיה מוכן למול את עצמו ואת כל שבטו כדי לזכות בה.   האדם החפץ בחכמה לא צריך למול את גופו אלא את ליבו, דברים י16: "וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד", להסיר מעליו את אטימות-הלב.

2. בלשון ימינו, חפץ הוא כלי שימושי. משמעות זו השתלשלה מתוך המשמעות המקורית משום שאנשים חפצים ורוצים שיהיו להם כלים נאים (רמ"ד ואלי). כך למשל, שלמה חשק לבנות את בית המקדש וחפץ לבנות בית לעצמו, מלכים א ט1: "וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָפֵץ לַעֲשׂוֹת".   החכמה שווה יותר מכל חפץ - התשואה שמקבלים על השקעה בחכמה גבוהה יותר מהתשואה על בית או רכב או כל כלי אחר. ועוד, כל החפצים "אינם אלא בעולם הזה, וחפץ החכמה והתבונה מתקיים לו גם בעולם הבא" (רמ"ד ואלי).

הכינוי חפציך (ולא חפצים) מדגיש שהכוונה רק לרצונות אישיים של האדם, ולא לדברים שה' חפץ בהם, כגון מצוות או התנדבות. ראו  במאמרנו "לימוד תורה לעומת מצוות אחרות".

 דקויות

מדוע הפסוק משווה בין חכמה לפנינים?

בפסוק הקודם נאמר שהחכמה טובה יותר מכסף ומחרוץ (זהב). בפסוקנו נאמר שהחכמה טובה אף יותר מפנינים - אבני-חן נדירות הנמצאות בתוך צדפות בים. נראה שהפסוקים מסודרים בסדר עולה של חשיבות - הפנינים חשובות יותר מכסף וזהב, ולמרות זאת החכמה והתבונה חשובות יותר. מדוע?

1. הפנינים מגיעות אלינו מעולם אחר - עולם המים; החכמה מגיעה מעולם נעלה יותר - "מן השמים ומשכל אלהי, שהוא עוד רחוק יותר ממצולות ימים" (מלבי"ם).

2. הפנינים מגיעות מתוך הפנימיות של יצור חי - צדפה;  התבונה מגיעה מהפנימיות של אדם חי וחושב שנברא בצלם אלהים. ולכן, לפנינים "אין בהם כוח להכניס את האדם בפנימיות הקדושה, כמו שמכניסים ודאי החכמה והתבונה" (רמ"ד ואלי).

3. הפנינים הן ייחודיות - כל אחת עטופה בצדפה מיוחדת לה. החכמה והתבונה מיוחדות יותר - כל חידוש של חכמה הוא ייחודי לאדם שדרכו הגיע לעולם.

4. הפנינים, בגלל יוקרתן וחשיבותן, דורשות דיוק רב בעיבודן ובהכנתן לשימוש בתכשיטים;   כך גם החכמה דורשת דיוק רב במלאכתה (ע"פ גליה).

5. ובתלמוד, פנינים הן משל לכהן הגדול, אדם נדיר ויחיד בדורו, לובש בגדים לבנים כפנינים ונכנס לאיזור הפנימי והמקודש ביותר במקדש. אולם, אפילו הוא אינו חשוב ומיוחד כמו תלמיד חכם. ויש לזה משמעות הלכתית מעשית: "אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ [שניהם בסכנה, ואפשר להציל רק אחד מהם] - ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ... דאמר קרא יקרה היא מפנינים - מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים" (רבי אחא ברבי חנינא, בבלי הוריות יג א, רמב"ם הלכות תלמוד תורה ג, טור יורה דעה רמו, ספר המידות השלם שער התורה)!

6. פנינים הן גם משל לבכור, שהגיע לעולם לפנֵי אחיו. מכאן  שנושאי התורה חשובים ונכבדים יותר מהבכורות (במדבר רבה ו א). הבכורים, כידוע, היו אמורים לכהן במקדש לפני חטא העגל, ורק בעקבות החטא נבחרו בני לוי במקומם, כך ששני המדרשים הללו דומים.

 פרק ג    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות