גם חכמים צריכים להיזהר

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ג    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   סיכום 
ג7 אַל תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ, יְרָא אֶת ה' וְסוּר מֵרָע;

 סגולות

אל תחשוב שאתה חכם ויודע מה טוב ומה רע;   ירא את ה' ומתוך כך למד את מצוות ה' וסור (היזהר) מלעשות את הרע בעיניו -

 מצודות

אל תהי חכם בעיניך להקל בדבר הנאסר לעשות גדר ושימור, בחושבך שאין חכם כמותך צריך גדר, אלא ירא את ה' פן עם כל חכמתך תיכשל, וסור (הרחק מאד) מרע ועשה גדר.


 עצות

ככל שאדם לומד יותר, הוא יודע יותר "טריקים" שיכולים לאפשר לו לעבור על החוק - בין אם זה החוק של התורה (כפי שאמרו חז"ל על תלמידי חכמים, שיודעים למצוא 150 סיבות "לטהר את השרץ"), ובין אם זה חוק אנושי.   הפתרון מורכב משני שלבים:

א. אל תהי חכם בעיניך: החכם הוא היודע ללמוד, והחכם בעיניו הוא זה החושב שהוא יודע ללמוד;   גם אם קראת הרבה, אל תהיה בטוח שאתה יודע ללמוד - ייתכן שלא הבנת נכון.

ב. יראה היא פחד מפני דבר שמודעים לקיומו;    יראת ה' היא חשש לעבור על מצוות ה', הנובע מתוך מודעות לנוכחות ה'.

אם תקיים את שתי ההנחיות - גם תיקח בחשבון שאולי לא הבנת נכון, וגם תהיה מודע לנוכחות התמידית של ה' שציווה שלא לעשות מעשים מסויימים - תצליח להימנע מעשיית מעשים רעים.

 הקבלות

הזכרנו שלוש רמות של "חכם בעיניו" שאינו ירא ה'; הנה דוגמאות לשלוש רמות אלו:

1. אנשים החושבים שהם חכמים יותר מה' ואינם צריכים את חוקיו  נזכרו בספר ישעיהו, ישעיהו ה18: "הוֹי מֹשְׁכֵי העָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה",  ישעיהו ה20-21: "הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע... הוֹי חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְנֶגֶד פְּנֵיהֶם נְבֹנִים".

2. אדם שחשב שהוא חכם יותר מהרבנים ואינו צריך סייגים נזכר בתלמוד - שלמה המלך בעצמו!   "שתי מקראות נתגלו טעמן, נכשל בהן גדול העולם. כתיב (דברים יז, יז) "לא ירבה לו נשים"; אמר שלמה "אני ארבה ולא אסור"; וכתיב (מלכים א יא, ד) "ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו". וכתיב (דברים יז, טז) "לא ירבה לו סוסים", ואמר שלמה "אני ארבה ולא אשיב", וכתיב (מלכים א י, כט) "ותצא מרכבה ממצרים בשש וגו'":" (ר' יצחק, בבלי סנהדרין כא:. ראו גם מצודות על משלי ל1).

שלמה היה חכם בעיניו, סמך יותר מדי על חכמתו, ולכן חטא ועבר על מצוות ה'. "בשעה שישב שלמה על כסא מלכותו, נשא נשים רבות ועבר על מה שכתוב בתורה לא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו, השתבח ואמר "אני ארבה נשים ולא אסור מן הדרך", ובאמת נשיו הטו את ליבו" (הרב רונן חזיזה בשם המדרש, חמש דקות תורה ביום, י סיון ה'תשס"ט).

3. אנשים שאינם יראי ה' וחושבים שאינם צריכים תוכחות נרמזו בירמיהו כו18-19: "מיכיה[מִיכָה] הַמּוֹרַשְׁתִּי הָיָה נִבָּא בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר אֶל כָּל עַם יְהוּדָה לֵאמֹר 'כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹתיָעַר';   הֶהָמֵת הֱמִתֻהוּ חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְכָל יְהוּדָה? הֲלֹא יָרֵא אֶת ה' וַיְחַל אֶת פְּנֵי ה' וַיִּנָּחֶם ה' אֶל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עֲלֵיהֶם; וַאֲנַחְנוּ עֹשִׂים רָעָה גְדוֹלָה עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ!".   הפסוקים מקשרים בין יראת ה' לבין הקשבה לתוכחות: חזקיהו מלך יהודה היה ירא ה' ולכן הקשיב לתוכחה של מיכה הנביא. לעומת זאת, המלך שהיה בימי ירמיהו (יהויקים מלך יהודה) לא היה ירא ה' ולא רצה להקשיב לתוכחה של ירמיהו הנביא.

4. קשר בין חכמה ליראת ה' נמצא גם במשלי ט10: "תְּחִלַּת חָכְמָה - יִרְאַת ה'"; תנאי מקדים ללימוד חכמה הוא יראת ה' (פירוט).   הפסוק שלנו אומר "גם אם למדת הרבה, אל תחשוב שאתה כבר מספיק חכם ואין לך צורך בתנאי המקדים, אלא המשך לירא את ה'".    ואפשר גם לפרש בכיוון הפוך: יראת ה' היא הדבר הראשון והעיקרי שלומדים כאשר לומדים חכמה, ולכן "אל תהי חכם בעיניך" אלא המשך תמיד ללמוד עוד חכמה ועוד יראת ה' (דעת מקרא).

5. רעיון דומה נמצא במשלי כב4: "עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה', עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים". גם שם השלב הראשון הוא ענוה (כמו "אל תהי חכם בעיניך"), השלב השני הוא יראת ה' , והתוצאה היא עושר וכבוד וחיים (כמו "רפאות תהי לשרך ושיקוי לעצמותיך").

ראו גם: פסוקים נוספים המדברים על חכמה, בינה, יראה, ואהבה.

 דקויות

מה הקשר בין "אל תהי חכם בעיניך" לבין "ירא את ה'"? מדוע ישנו ניגוד בין חכם בעיניו לבין ירא ה'? הרי החכמה עניינה לימוד מאחרים, והיא נמצאת בשכל, בעוד שיראת ה' עניינה חשש לעבור על מצוות ה', והיא נמצאת ברגש!  המפרשים נתנו כמה תשובות המתייחסות לרמות שונות של "חכם בעיניו":

1. החכם בעיניו חושב שהוא כבר למד את כל מה שצריך לדעת, הוא יכול להחליט בעצמו מה טוב ומה רע ואין לו צורך בחוקי ה'.   אבל הירא ה' מודע לכך שהחכמה שלו מוגבלת מאד לעומת החכמה האלהית, ולכן הוא לומד את חוקי ה' בכל עת וסר (מתרחק) מכל מעשה רע בעיני ה' (ע"פ מלבי"ם).

2. החכם בעיניו מבין שצריך לשמור על חוקי ה', אבל הוא חושב שאינו צריך את הסייגים והגדרות שתיקנו חכמים כדי להרחיק את האדם מעבירה (מצודות), הוא חושב את עצמו לחכם יותר מחז"ל שתיקנו את הסייגים הללו. אבל הירא ה' חושש לעבור על מצוות ה', ולכן מקבל בשמחה את הסייגים המסירים אותו מכל מעשה רע.

3. החכם בעיניו מבין שצריך לשמור על חוקי ה' וגם על הסייגים, אבל הוא חושב שאין לו צורך בתוכחות (רש"י), כשמישהו מוכיח אותו על מעשה רע שעשה הוא מתעלם ואומר לעצמו "אני יותר חכם ממנו, אני אף פעם לא טועה...". אבל הירא ה' חושש לעבור על מצוות ה' אפילו בטעות, ולכן בכל פעם שמישהו מוכיח אותו הוא מתייחס ברצינות ומתקן את דרכיו וסר מרע.

הפסוק הבא ממשיך את הרעיון ומתאים לכל אחד מהפירושים הנ"ל:    התוכחות שתקבל מאחרים, הסייגים שתקבל על עצמך, וחוקי התורה, יעזרו לך לא רק להתרחק מעבירה, אלא גם לשמור על הבריאות, כי הרבה מחלות נגרמות מרדיפה אחרי מותרות, והרבה מחלות נמנעות ע"י פרישות והסתפקות במועט (מצודת דוד, מלבי"ם).

4. הגאוה, המתבטאת במילים חכם בעיניך, היא אחת המידות המתועבות ביותר על ה', משלי טז5: "תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב" (פירוט). ולכן ירא ה' סר מכל מידה רעה, ובפרט ממידת הגאווה שהיא הרעה ביותר בעיני ה' (ר' יונה; אמנם, מידת גבה לב אינה זהה למידת חכם בעיניו, ואכמ"ל).

5. יראה דומה לראיה, והיא מציינת פחד מפני דבר שמודעים לנוכחותו; לפי זה, יראת ה' משמעה מודעות לנוכחות של ה', כאילו רואים אותו מול העיניים. לפי זה  אפשר לפרש על-דרך הדרש שהמילים אל תהי חכם בעיניך משמען "גם אם אתה חכם - אל תשים את החכמה שלך מול עיניך", אלא ירא את ה' וסור מרע - "ראה מול עיניך רק את ה'", וכך תסור מרע. 

 פרק ג    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות