דוד לעומת שלמה - תהלים לעומת משלי

קוד: דוד לעומת שלמה - תהלים לעומת משלי בתנ"ך

סוג: הבדל_דמות

מאת: אראל

אל:

ההבדלים בין דוד המלך לבין שלמה בנו משתקפים בהבדלים בין ספר תהלים לבין ספר משלי.

א. סוסים

בספר תהלים, ספרו של דוד, הסוס הוא שקר, ואינו לרצון ה':

לעומת זאת, בספר משלי, ספרו של שלמה, חשוב שיהיה סוס מוכן ליום מלחמה:

ויחד עם זה צריך לעשות תחבולות והכנות נוספות על-דרך הטבע:

בהתאם לכך, דוד המלך לא השקיע כלל בסוסים וכלי מלחמה, וגם כשנפלו לידו כלי רכב רבים, הוא העדיף לעקר את רובם ולהוציא אותם מכלל שימוש, ורק מעטים השאיר לעצמו:

לעומת זאת, שלמה המלך הכין סוסים רבים באורוותיו, למרות שבימיו היה שלום:

ההבדל בין דוד לשלמה משתקף בהבדל בין פסוקים בספר תהלים לפסוקים מקבילים בספר משלי.

ב. שפנים

שפני הסלע נזכרו בשני הספרים:

בספר תהלים, השפנים נזכרים כדוגמה לחכמתו של הבורא, תהלים קד24: "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ". המטרה היא לעורר בקורא התפעלות ואהבה כלפי ה', שכל מעשיו מתאימים ומשתלבים זה בזה - הוא ברא שפנים, וברא גם סלעים שישמשו להם מחסה.

בספר משלי, השפנים נזכרים כיצורים חכמים בפני עצמם, משלי ל24: "אַרְבָּעָה הֵם קְטַנֵּי אָרֶץ, וְהֵמָּה חֲכָמִים מְחֻכָּמִים" (פירוט). המטרה היא לעורר את הקורא ללמוד מהתנהגותם של השפנים ולבחור בתבונה את מקום מגוריו.

ג. מים

ספר תהלים משבח את ה' על כך שהוא ייסד את את הארץ מעל המים: ייסוד הארץ על ימים ונהרות מבטא את המלכות, הכבוד והגבורה של ה'. כך גם בפרק המקביל: גם ספר משלי משבח את ה' על ייסוד הארץ הכוללת מקורות מים:

אך כאן, הכנסת תהומות וטל לארץ מבטאת את החכמה, הבינה והדעת של ה'.

בתהלים, המים (בימים ובנהרות) נתפסים כאיום על שלום העולם. גבורתו של ה', מלך הכבוד, מתבטאת בכך שהוא מציל את הארץ מאיום זה, ומייסד את הארץ מעל המים. תפיסה זו מתאימה לדוד, שכל חייו היו רצופים במאבקים ומלחמות, על מנת להציל את עצמו ואת עם ישראל מאויבים השואפים להטביע אותו:

במשלי, המים (בטל ובתהומות) נתפסים כחלק חשוב מהתוכן החיובי של העולם. חכמתו של ה', מייסד העולם, מתבטאת בכך שהוא יודע לאזן בין היסודות השונים - ארץ שמים ומים, ולשלב את המים בעולם בצורה מועילה. החכמה (ע"פ הרמב"ם) קשורה גם לדרך האמצע - היכולת להשתמש בכל כוח שקיים בעולם בצורה מאוזנת ושקולה כך שיביא תועלת ולא יזיק. תפיסה זו מתאימה לשלמה, המלך החכם, שאחת ממטרותיו היתה למצוא איזון: אמנם, הבדל זה אינו מדוייק, שהרי גם בספר תהלים ישנו פרק המדגיש את החכמה בבריאת העולם, וגם שם המים נתפסים כחלק חשוב מהבריאה - בדיוק כמו בספר משלי:

ד. רוח

ספר תהלים מתאר את אפסות האדם, המוציא את רוחו ביום מותו:

גם ספר משלי מדבר על יציאת הרוח, אולם במשלי, רק הכסיל מוציא את כל רוחו:

בספר תהלים, ספר עבודת ה', הפתרון לאפסיות חיי האדם הוא הבטחון בה' המולך לעולם:

בספר משלי, ספר החכמה, הפתרון לאפסיות חיי האדם הוא החכמה:

כאשר הכסיל מת, הוא מוציא את כל רוחו - הוא חוזר לאדמתו ושום שארית רוחנית אינה נשארת ממנו. אולם החכם, באחור ישבחנה - גם באחרית ימיו, ביום האחרון של חייו, הוא משביח את רוחו, מוסיף עוד חכמה, והחכמה המשובחת שלו נשארת גם אחריו.

ה. שעשועים

בספר תהלים, הכותב משתעשע בתורת ה':

גם בספר משלי נזכרו שעשועי חכמה:

אולם ישנם מספר הבדלים:

  1. ספר תהלים מדבר על תורת ה' - מושג ישראלי; ובספר משלי הדוברת היא החכמה - מושג כלל-אנושי.
  2. בספר תהלים האוירה קודרת: המשורר עצוב, עני ונרדף, והעיסוק בתורה משעשע ומנחם אותו. בספר משלי האוירה שמחה יותר: החכמה משחקת, צוחקת ומשמחת את בני האדם.

שני ההבדלים הללו מתאימים להבדלים בין דוד לבין שלמה: דוד המלך הישראלי, שבמשך רוב חייו היה עני ונרדף, לעומת שלמה המלך הבינלאומי, שרוב חייו היו חיי שפע ותענוגות.

ו. משלים וחידות

ספר תהלים מדבר על משלים וחידות שקשה להבין:

גם ספר משלי מדבר על משלים וחידות, אך הוא בפירוש אומר שאפשר להבין אותם:

ספר תהלים מנסה לפתוח את החידות על-ידי ניגון בכינור, כלי נגינה המעורר השראה ולוקח את נפש האדם אל מעל המציאות הרגילה; דרך זו מתאימה לדוד, שאהב לנגן בכינור:

ספר משלי מתמודד עם אותן חידות בדרך אחרת - דרך דברי החכמים; דרך זו מתאימה לשלמה, אוהב החכמה.

ז. שלוה ורוגז

משורר תהלים אהב להיות בשלוה:

אולם הוא שם לב שהשלוה גרמה לו לבטחון עצמי מופרז:

ולכן הוא רמז, שכדי להינצל מחטא יש להימנע משלוה מוגזמת:

מה שמוצג בספר תהלים כחוויה אישית של המשורר, מוצג בספר משלי כטענה של החכמה:

השלוה גורמת לפתיים ולכסילים לשקוע בהבלים, ולכן יש צורך לעורר ולנער אותם.

ח. כל הון

משורר תהלים העדיף את עדות ה' על-פני כל ההון שבעולם:

העולם של ספר משלי הוא חומרני יותר - אנשים דווקא מאד רוצים הון:

החטאים מציעים לנער לבוא איתם ולעסוק בשוד וברצח על-מנת להשיג הון, אולם ספר משלי מזהיר שהגנב דווקא יאבד את כל הון ביתו:

ומציע להשיג הון בדרך אחרת - בדעת:

בין תהלים לבין משלי נמצא שיר השירים - שבו אנשים מעדיפים את האהבה על-פני ההון:

ההבדלים בין הפסוקים משקפים הבדלים בערכים:

ט. נר ואור

ספר תהלים משווה את דבר ה' לנר ולאור:

ספר משלי משווה את התורה והמצוה לנר ולאור:

אולם, בספר תהלים הדגש הוא על הקשר האישי של המשורר אל דבר ה': לרגלי, לנתיבתי;    ובספר משלי הניסוח הוא כללי. שוב בהתאמה להבדל בין דוד, המשורר הרגיש, לבין שלמה, המורה החכם.

וכפי שהסביר רמ"ד וואלי, תלמיד הרמח"ל, בפירושו לספר משלי: "הנשמה יורדת ממקום המנוחה אל מקום היגיעה והעמל, ומן האור העליון אל החושך של העולם השפל הזה, ואין ספק כי ההולך במקום חושך צריך נר בידו להאיר את נתיבו שלא ייכשל בהליכתו, והשם יתברך ברוב רחמיו המציא את הנר הזה בידו של אדם, שהיא התורה והמצוות. והמלך החסיד הכיר את הטוב הגדול הזה שחנן השם יתברך לבריותיו, וגם ידע להשתמש בו כראוי, כמו שאמר על עצמו: נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי. ולכן, בנו החכם שבא אחריו הציע הכלל הזה לתועלת הכללות, בעניין אומרו: כי נר מצוה ותורה אור..." (רמ"ד וואלי על משלי ו23).

י. פיתולים

בספר תהלים נאמר שיש להתפתל עם עיקשים:

אולם בספר משלי נאמר, שבחכמה אין נפתלים ואין עיקשים:

ההבדל בין הפסוקים משקף את ההבדל שבין עקרונות לבין מציאות:

והרמז: בספר משלי, נפתל בבניין סביל (נפעל) - חכמת ה' אינה נעקמת מעצמה; ובספר תהלים, תתפתל בבניין חוזר (התפעל) - ה' כביכול מעקם את עצמו בהתאם לעקמומיותו של הרשע כדי להביא עליו את הגמול המתאים למעשיו (ע"פ יוסף לוקובסקיJoseph Lukowski).

יא. שנאת רע או רעים

ספר תהלים מדגיש, שיש לשנוא אנשים רעים:

גם ספר משלי מדבר על שנאה, אולם הוא מדגיש שיש לשנוא את התכונות הרעות:

ייתכן שהדבר נובע מההבדל בין הספרים:

יב. שמחה על מפלת הרשעים

כמה מזמורי תהלים מהללים את ה' על כך שהרשעים נוקשים (נלכדים) ואובדים:

בספר משלי אין תהילה לה', אולם ישנם פסוקים הקובעים שראוי לרנן כשהרשעים נוקשים או אובדים:

הפסוקים מתאימים:

יג. משפט צדק לעניים

ספר תהלים מתייחס לבעיית העוול במשפט, במיוחד כלפי עניים:

גם ספר משלי מתייחס לאותה בעיה:

ההבדל בין הספרים הוא בפתרונות שהם מציעים לבעיה:

יד. מידות רעות

ספר משלי מדבר בגנותם של בעלי מידות רעות כגון עיקש לב, נהפך בלשונו, רום עיניים ורחב לב:

גם ספר תהלים מגנה את אותן מידות רעות, אבל בגוף ראשון:

ספר תהלים מתאר את הנהגותיו הפרטיות של דוד המלך, אשר תיעב את בעלי המידות הרעות והרחיק אותם מעל פניו.

שלמה, בנו של דוד, למד את הנהגותיו של אביו וניסח אותן כעקרונות כלליים.

טו. בער

אסף המשורר עסק בשאלות העומדות ברומו של עולם - מדוע רשע וטוב לו, צדיק ורע לו? תהלים עג12-13: "הִנֵּה אֵלֶּה רְשָׁעִים וְשַׁלְוֵי עוֹלָם הִשְׂגּוּ חָיִל; אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי וָאֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי". רק לאחר שהגיע אל המקדש, למד והבין את התשובה:

גם אגור בן יקה עסק בשאלות העומדות ברומו של עולם - מי בורא ומנהיג את השמיים, הרוח, המים והארץ? משלי ל4: "מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד? מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו? מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה? מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ? מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ כִּי תֵדָע?" (פירוט). וגם הוא הגיע למסקנה:

בספר תהלים, הנושא העומד ברומו של עולם הוא הצדק האלהי;   בספר משלי, הנושא העומד ברומו של עולם הוא הטבע והבריאה.

טז. לא אבו לעצתי

בספר תהלים יש תוכחה לעם ישראל על כך שלא אבו לשמוע בקול ה', וכתוצאה מכך ה' עזב אותם ואיפשר להם ללכת לפי העצות השגויות שלהם:

בספר משלי ישנה תוכחה דומה:

אולם בתהלים התוכחה היא לעם ישראל, ובמשלי התוכחה היא לאדם פרטי - תלמיד כסיל שאינו שומע בקול החכמה.

ההבדל בין הספרים מתאים להבדל בין התקופות: בתקופת דוד יש דגש רב יותר על "ציונות" ולאומיות, ובתקופת שלמה יש שפע חומרי רב וכתוצאה מכך דגש רב יותר על הפרט - כמו בדורנו.

יז. אחת שאלתי - שתיים שאלתי

בספר תהלים, דוד מבקש רק אחת,   תהלים כז4: " אַחַת שָׁאַלְתִּי  מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ, שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ"   ( פירוט).
בספר משלי, הכותב (אגור בן יקה) מבקש שתיים,   משלי ל7-8: " שְׁתַּיִם שָׁאַלְתִּי מֵאִתָּךְ, אַל תִּמְנַע מִמֶּנִּי בְּטֶרֶם אָמוּת: שָׁוְא וּדְבַר כָּזָב הַרְחֵק מִמֶּנִּי, רֵאשׁ וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי, הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי"   ( פירוט).
ספר משלי הוא ספר החכמה, ודרך החכמה היא דרך האמצע  (רמב"ם הלכות דעות). הכותב מבקש איזון בין שני הקצוות - העושר והעוני.
אבל ספר תהלים הוא ספר הדבקות, ודרך הדבקות היא להתייחד עד הסוף, ולכן הוא מבקש רק בקשה  אחת  - רק את קירבת ה'. 

תגובות