הצדיקים זורחים בהדרגה

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ד    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   סיכום 
ד18 וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ, הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם.

 סגולות

ודרכם של הצדיקים היא כמו האור, אשר בסוף הלילה הוא רק נוגה (השתקפות חלשה מהירח או מהאטמוספירה), אך הוא הולך ומאיר יותר ויותר עד שהוא נכון (יציב) עם זריחת השמש בתחילת היום.

 מצודות

והאורח שהצדיקים הולכים בו הוא כאור היום, המזהיר והולך ומאיר בכל פעם יותר עד אשר יכון היום בשלימותו, והוא חצות היום; רוצה לומר, בכל עת ישכילו יותר לעמוד על דעת התורה.


 עצות

אדם הנוהג בצדק, כגון בעל-עסק המנהל את עסקיו ביושר, מרגיש לפעמים שדרכו קשה יותר משל אנשים אחרים הנוהגים במרמה. הפסוק שלנו מלמד שצריך לחכות בסבלנות.

צדיק = הנוהג בצדק, נותן לכל אחד את המגיע לו ואינו לוקח את שאינו מגיע לו.

נוגה = אור חוזר; במקרה זה הכוונה לאור השחר, שהוא אור השמש המוחזר מהאטמוספירה (מלבי"ם).

ואורח צדיקים כאור נוגה = דרכם של הצדיקים נמשלת לאור השחר, שבתחילתו הוא בקושי מורגש, אך הוא -

הולך ואור עד נכון היום = האור הולך ומתגבר עד שהשמש זורחת והיום עומד על כנו.

כך גם הצדיקים, אינם מצליחים בבת אחת אלא בהדרגה. הם צוברים מוניטין, ואם הם בעלי-עסק הם צוברים לקוחות נאמנים, ובסופו של דבר זוכים לחיים מבוססים ומוצלחים.

לעומת זאת, הרשעים עשויים להצליח במהירות, אבל עלולים גם להיכשל במהירות, למשל, כשאחד הלקוחות שנפגעו מהם יתנקם בהם, וכמו שכתוב בפסוק הבא, משלי ד19: "דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה, לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵׁלוּ" (פירוט).

"בעולם מודרני כמו שלנו, רגילים לראות תוצאות מיידיות לכל פעולה שעושים. הכל היום און-ליין, דבר שמתעכב קצת והולך לאט - חושבים שהוא מקולקל... וזו טעות! אדרבה! דברים טובים קורים לאט!... דרך הצדיקים, שהיא דרך האמת, דומה לזריחת השמש בבוקר... לאט לאט, שלב אחרי שלב, רק אחרי זמן מרובה מגיע הצדיק לדרגות גבוהות. אצל הרשעים זה הפוך, הם עולים בבת אחת לשיא, אבל לא מחזיקים שם מעמד זמן רב, אלא נופלים מהר עד לתהום. כך היה עם מצרים, בבל, פרס, יוון, רומי ועוד. ועל עם ישראל נאמר: ואורח צדיקים כאור נגה, הולך ואור עד נכון היום." (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, כ"ג סיון ה'תשס"ט).

 הקבלות

1. שני שרים היו בחצר המלך אחשורוש: המן גדל בבת אחת, אסתר ג1: "אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי, וַיְנַשְּׂאֵהוּ, וַיָּשֶׂם אֶת כִּסְאוֹ מֵעַל כָּל הַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ" (פירוט); לכן גבה ליבו וסופו שהוצא להורג כמורד במלכות.

במקומו גידל המלך את מרדכי, אבל לא בבת אחת אלא בהדרגה,  אסתר ט4: "כִּי גָדוֹל מָרְדֳּכַי בְּבֵית הַמֶּלֶךְ וְשָׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל הַמְּדִינוֹת, כִּי הָאִישׁ מָרְדֳּכַי הוֹלֵךְ וְגָדוֹל" - (וראו הרב שלמה אבינר שם).

זו דרכם של הצדיקים - הם לא רוצים לעשות "מכה" ולגדול בבת-אחת כי הם יודעים שזה מסוכן לאישיות שלהם; הם מעדיפים לגדול בתהליך הדרגתי, כמו השמש אשר הולך ואור עד נכון היום.

2. כך גם בחנוכה, לא מדליקים את כל הנרות בהדרגה, אלא מתחילים בנר אחד ו"מוסיפים והולכים" נר בכל יום (כדעת בית הלל) עד שמדליקים את כל שמונת הנרות, הולך ואור עד נכון היום

3. גם הנביא ישעיהו מתאר את העליה ההדרגתית של אור הצדיקים הנלחמים נגד העבדות והרשע,  ישעיהו נח8-9: "אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ, וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח; וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ;   אָז תִּקְרָא וה' יַעֲנֶה, תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי; אִם תָּסִיר מִתּוֹכְךָ מוֹטָה, שְׁלַח אֶצְבַּע וְדַבֶּר אָוֶן".

אולם ישנה דרגה גבוהה יותר - אור הצדיקים המוסרים את נפשם למען הרעבים והעניים, הזורח עולה בבת אחת, ישעיהו נח10-11: "וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ, וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ - וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ, וַאֲפֵלָתְךָ - כַּצָּהֳרָיִם; וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד, וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ; וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה, וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו" (ראו מלבי"ם שם).

 דקויות

הפסוק מתאר אור ההולך ומתחזק בהדרגה. בהתחלה הוא רק נוגה - אור חוזר (מלבי"ם). כמו אור הירח, שהוא רק החזר של אור השמש הפוגע בירח; או אור השחר, שהוא השתקפות של קרני השמש באטמוספירה. במשך הזמן הוא הולך ואור - הולך ומתחזק.

מדוע דרכם של הצדיקים נמשלה לאור?

1. אור הוא משל להצלחה חומרית, כגון של בעל-עסק הנוהג בצדק.   בתחילת הדרך הוא מרגיש לפעמים, שדרכו קשה יותר משל אנשים אחרים הנוהגים במרמה. אך במשך הזמן הוא עולה ומתבסס, צובר מוניטין ולקוחות נאמנים, ובסופו של דבר זוכה לחיים נכונים - מבוססים ומוצלחים.

2. אור הוא משל גם להשפעה רוחנית. צדיקים רבים נתקלו בתחילת דרכם בהתנגדות עזה ואף החרמה. כך קרה למשל עם הרמב"ם, הרמח"ל, הבעל-שם-טוב ועוד. אולם במשך הזמן, רעיונותיהם ותלמידיהם התפשטו בעולם, אנשים למדו להבין ולהעריך אותם, עד שהתקבלו בכל שכבות הציבור כנכונים (ע"פ גליה).

3. אור הוא משל גם להצלחה לאומית, כמו בישעיהו ט1: "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל; יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם" ובישעיהו ס1: "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ, וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח".  וכן בתלמוד: "ר' חייא בר אבא ורבי שמעון בן חלפתא היו מהלכין בבקעת ארבל וראו אילת השחר.   אמר לו ר' חייא: כך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קמעא קמעא, כל מה שהיא הולכת, היא רבה והולכת. כמו שכתוב (מיכה ז8): 'כי אשב בחושך - ה' אור לי'" (ירושלמי מסכת ברכות).

"כיון שהגאולה היא מאת ד' יתברך, אין הגאולה נעשית בפעם אחת אלא בשלבים, לפי שאי-אפשר לעלות למדרגה העליונה של הגאולה בפעם אחת... מחמת שהיא מתחילה ממצב השפלות של ישראל בגלותן ומגמתה לרום המעלה, מוכרחה היא להיות בהדרגה ..." (הרב זלמן ברוך מלמד, דרכה של הגאולה על-פי הגאולה שהיתה בפורים, בשם המהר"ל בהקדמה לספרו "אור חדש" על מגילת אסתר).

לאן הולך האור?

1. לפי הפשט, הפועל הולך מציין שהפועל הבא אחריו בתהליך של התחזקות. כך בשמות יט19: "וַיְהִי קוֹל השפר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד",  שמואל ב טו12: "וְהָעָם הוֹלֵךְ וָרָב אֶת אַבְשָׁלוֹם", יונה א11: "כִּי הַיָּם הוֹלֵךְ וְסֹעֵר" ועוד. מכאן: הולך ואור = תהליך של התחזקות האור.

2. ועל-דרך הדרש, הפועל מציין הליכה ממש: אורי של הצדיק יאיר בעולם, רק אם לא יתייאש וימשיך כל-הזמן ללכת ולהתקדם למרות כל ההתנגדויות (ע"פ גליה).

מה זה נכון היום?

נכון מלשון כן - בסיס, משל ליציבות. מכאן, שני פירושים:

1. נכון היום הוא זמן הצהריים, שבו האור בשיאו: "עד חצות היום שהוא בירורו של יום" (רש"י, וכן רלב"ג, מצודות ומלבי"ם).

2. נכון היום הוא זמן זריחת השמש. לפני הזריחה, האור אינו יציב כי אינו מגיע ישירות מהשמש; אחרי הזריחה האור מגיע ישירות מהשמש ולכן הוא יציב ונכון. 

3. ובדרך הדרש, נכון היום מציין את יום גאולת ישראל, שנאמר עליו, מלאכי ג19-20: "כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא, בֹּעֵר כַּתַּנּוּר; וְהָיוּ כָל זֵדִים וְכָל עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ, וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא... וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ..." (פירוט).

 פרק ד    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות