קודם תלמד - אחר כך תמציא

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ד    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   סיכום 
ד7 רֵאשִׁית חָכְמָה - קְנֵה חָכְמָה, וּבְכָל קִנְיָנְךָ - קְנֵה בִינָה;

 סגולות

בראשית דרכך בעולם החכמה - קנה (למד) חכמה מאחרים;    ובהמשך דרכך - השתמש בכל הידע שקנית וקנה באמצעותו בינה והסק מסקנות חדשות משלך;

 מצודות

בראשית למוד החכמה, ראה שתהא קנויה לך, ר"ל: מעת תתחיל ללמוד, למוד אותה דרך קבע, שתהא שקועה בך;   והמיוחדת בכל הדברים הקנויים לך ושקועים אצלך תהיה קניית הבינה.


 עצות

בקריאה ראשונה, הפסוק ממליץ ללמוד מאחרים (חכמה) לפני שמסיקים מסקנות חדשות (בינה).

אולם, אין זה אומר שהתלמיד המתחיל צריך רק ללמוד מאחרים, ולא לחדש שום דבר בעצמו! לפעמים דווקא בתחילת הלימוד מתנוצץ במוחו של האדם רעיון חדש, וכל הלימוד נועד להקנות לו כלים להוציא את הרעיון אל הפועל (ע"פ גליה):

כשהאדם מקבל השראה וחושב על רעיון חדש - זו ראשית החכמה; לאחר מכן הוא צריך לקנות חכמה - לרכוש את הכלים על-מנת לתרגם את הרעיון למעשה; ואז להשתמש בכל הכלים שקנה כדי לבנות ולפתח את הרעיון.  

ראשית חכמה - השלב הראשון הוא להכיר את הכשרונות הטבעיים שלו, הכשרונות שה' טבע בו מראשית בריאתו. כדי להוציא את הכשרונות הללו מן הכוח אל הפועל, הוא צריך כלים, ולכן מגיע השלב הבא - קנה חכמה; ואז יוכל להשתמש בכלים כדי להבין דבר מתוך דבר - ובכל קניינך קנה בינה.

בראשית, בהתחלה, ה' מאציל חכמה על האדם (בצורת כשרון טבעי או התנוצצות של רעיון);   אבל ה' רוצה שהאדם יעבוד כדי לקנות חכמה, כדי להפוך את החכמה הזאת לקניינו הפרטי, כדי שיוכל אחר-כך להגשים אותה באופן מעשי.

זו גם הנחייתם של חז"ל לגבי תלמוד תורה - בתחילת הלימוד להשקיע הרבה ב"בקיאות", אבל גם מעט ב"עיון"; ובהמשך להשקיע הרבה ב"עיון", אבל גם מעט ב"בקיאות": "וחייב לשלש את זמן למידתו: שליש בתורה שבכתב, ושליש בתורה שבעל פה, ושליש יבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו ויוציא דבר מדבר וידמה דבר לדבר ויבין במדות שהתורה נדרשת בהן... וענין זה הוא הנקרא 'גמרא'... במה דברים אמורים? בתחלת תלמודו של אדם; אבל כשיגדיל בחכמה, ולא יהא צריך ללמוד תורה שבכתב ולעסוק תמיד בתורה שבעל פה, יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב ודברי השמועה כדי שלא ישכח דבר מדיני תורה, ויפנה כל ימיו ל'גמרא' בלבד, לפי רוחב שיש בלבו ויישוב דעתו" (רמב"ם הלכות תלמוד תורה א יא).

5. לרעיון זה ישנה גם משמעות רוחנית:  בראשית הבריאה, ה' האציל חכמה על העולם, וה' רוצה שהאדם יעבוד כדי לקנות חכמה, להבין את החכמה האלהית שבבריאה בכלים שלו. כאשר האדם מפתח כלים להשגת החכמה האלהית, הוא יכול להשתמש בהם כדי לקנות בינה, לבנות ולפתח דרכים חדשות להכיר את ה' (ע"פ גליה):

"ועל דבר זה נאמר (ברכות י"ז): לעולם יהא אדם ערום ביראה לדעת ולהתבונן דבר מתוך דבר, ולחדש המצאות לעשות נחת רוח ליוצרו בכל הדרכים שאפשר להראות היות מכירים גודל רוממותו עלינו, אשר על כן כל מה שיתיחס לו יהיה נכבד עלינו כבוד גדול, וכיון שהוא ית' בטובו הגדול עם כל שפלותנו רצה בענוותו לחלוק לנו כבוד ולמסור לנו דברי קדושתו, לפחות בכל כחנו נכבדם, ונראה היקר אשר להם אצלנו, ותראה שזאת היא היראה האמיתי שהיא יראת הרוממות שזכרנו שבה תלוי הכבוד המתקרב אל חיבוב האהבה" (מסילת ישרים יט).

 הקבלות

קניה יוצרת חיבור

כשדוד המלך רצה לבנות מזבח לה', שמואל ב כד24: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל אֲרַוְנָה: לֹא, כִּי קָנוֹ אֶקְנֶה מֵאוֹתְךָ בִּמְחִיר, וְלֹא אַעֲלֶה לה' אֱלֹהַי עֹלוֹת חִנָּם!   וַיִּקֶן דָּוִד אֶת הַגֹּרֶן וְאֶת הַבָּקָר בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים" (פירוט). הוא דרש לקנות את המקום בכסף, כדי להדגיש את חשיבות המקום וליצור חיבור נפשי אליו.

בפסוקנו, דוד ממליץ לשלמה בנו לנהוג באותו אופן בקניינים רוחניים: קנה חכמה, קנה בינה - אל תסתפק בחכמה ובינה הנלמדות בחינם, אלא טרח וקנה אותן בכסף , כדי שתעריך אותן ותתחבר אליהן בנפשך.

ובפסוק 5 הוא מבטיח לו, שאם אכן יטרח וישקיע ויקנה, יזכה "שהחכמה וכן הבינה יהיו אצלו קנין דבוק בנפשו" (מלבי"ם ומצודות) - הוא לא ישכח אותן ולא יטה מהן.

ובכל קניינך קנה בינה

רבי יוחנן קיים משפט זה באופן מילולי. "רבי יוחנן היה מטייל ועולה מטבריה לציפורין, והיה רבי חייא בר אבא סמוך לו. הגיעו לשדה אחד. אמר רבי יוחנן: שדה זה היה שלי ומכרתי אותו כדי לעסוק בתורה. הגיעו לכרם אחד. אמר רבי יוחנן: כרם זה היה שלי ומכרתי אותו כדי לעסוק בתורה. הגיעו למטע זיתים אחד. אמר רבי יוחנן: מטע זה היה שלי ומכרתי אותו כדי לעסוק בתורה. התחיל ר' חייא בר אבא לבכות. אמר לו: מה אתה בוכה? אמר לו: אני בוכה שלא השארת לך כלום לעת זקנתך! אמר לו: חייא בני, ונקלה זו בעיניך מה שעשיתי? שמכרתי דבר שניתן לשישה ימים, שנאמר ""כי ששת ימים עשה ה' את השמיים ואת הארץ"", אבל התורה ניתנה לארבעים יום, שנאמר: ""ויהי שם עם ה' ארבעים יום""...!    כשנפטר רבי יוחנן, היה דורו קורא עליו," שיר השירים ח7: "אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה [שאהב רבי יוחנן את התורה] - בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ" (פירוט).

פסוקים נוספים על ראשית, ראו במשלי ג9: "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ" (פירוט).

 דקויות

רקורסיה אינסופית

המשפט ראשית חכמה קנה חכמה נראה לכאורה מעגלי, משפט של רקורסיה אינסופית, בדומה למשפט:  "to define recursion, we must first define recursion".      אם הצעד הראשון בחכמה הוא קניית חכמה, אז ממה להתחיל?!    כמה תשובות.

1. תשובה מתימטית: "ראשית החכמה" היא האקסיומות - ה"התחלות" שאי אפשר להסיק אותן משום הנחה קודמת, אלא הן ההתחלה של עצמן (ע"פ רלב"ג) או שהן מתקבלות בנבואה (ע"פ מלבי"ם),     בתחילת המחקר, אתה צריך לקבל אקסיומות שאי אפשר להוכיח - ראשית חכמה קנה חכמה; לאחר מכן תתחיל להוכיח משפטים, ולשם כך תוכל להשתמש גם באקסיומות וגם בכל המשפטים שהוכחת עד כה - ובכל קניינך קנה בינה.

2. תשובה נפשית: הדגש הוא על המילה קנה, המבטאת קביעות מחוייבות והתמדה, כמו קניין (מצודות).   העקרון הראשי והחשוב ביותר בלימוד חכמה הוא לקנות אותה - להשקיע בה זמן ומשאבים כמו שמשקיעים בקניינים חמריים; הקניה יוצרת חיבור נפשי (ראו "הקבלות").

3. תשובה חינוכית: חכמה היא הכישרון לשמוע וללמוד מאחרים.     ראשית דרכך בעולם החכמה צריכה להיות קניית חכמה מאחרים - לברר מה עשו החוקרים הקודמים בנושא זה, כדי שלא "להמציא את הגלגל מחדש".    אחר-כך תוכל להשתמש בכל קניינך, בכל הידע שרכשת בשלב הראשון, כדי לחדש חידושים ולקנות בינה - מחשבה עצמאית והסקת מסקנות. כך בתורה (רש"י), וכך מקובל גם במחקר המדעי.

4. אמנם, בעולם היצירה והאמנות המצב שונה - אמנים שואפים ליצירה חדשה ומקורית ללא השפעות חיצוניות.   בעולם זה פירוש הפסוק שונה:   כשהאדם מקבל השראה וחושב על רעיון חדש - זו ראשית החכמה; לאחר מכן הוא צריך לקנות חכמה - לרכוש את הכלים על-מנת לתרגם את הרעיון למעשה; ואז להשתמש בכל הכלים שקנה כדי לבנות ולפתח את הרעיון ולהוציא אותו אל הפועל (ע"פ גליה).

מדוע החזרה על קניית חכמה ובינה?

קניית חכמה ובינה נזכרה כבר בפסוק 5, אולם שם (לפי פירושנו) עיקר הדגש הוא על אל תשכח - גם כשתקנה חכמה ובינה, אל תשכח את המצוות. בפסוקנו הדגש הוא על עצם קניית החכמה והבינה.
 פרק ד    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות